ארכיונים: ערכים

ווֹיסלבסקי צבי

נולד בגראייבה, פולין. התייתם בגיל שלוש וחצי מאביו וגדל בעוני בבית אמו, שפירנסה מחנות המכולת שלה את חמשת ילדיה. למד בישיבות טלז וראדין בליטא. ב-1906 הגיע ל"ישיבה הגדולה" באודסה, שבראשה עמד ר' חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), ולמד בה ארבע שנים. שם החלה פעילותו ההגותית והספרותית, עם חבריו ללימודים, בהם יחזקאל קויפמן. ב-1909 עבר לפטרבורג, לאקדמיה למדעי היהדות שהקים הברון דוד גינצבורג, ולמד "שיעורים בידיעת המזרח". ב-1912 חזר לאודסה ועסק בצורכי ציבור בקרב הנוער ובהוראה בעיירות אוקראינה. ב-1917 השתקע בעיירה סקווירה, לקח חלק פעיל בפולמוסים ונאבק כציוני בקומוניסטים וב"בוּנד". ראשית פרסומו ב"השילוח" ל"ה, 1918, בנושאים פובליציסטיים לאומיים-ציוניים. למד באוניברסיטת אודסה (1919). ב-1921 היה בקבוצת הסופרים העבריים שעזבה את ברית המועצות, בעזרתו של גורקי, עם משפחות ביאליק, רבניצקי ואחרים. השתתף בקונגרס הציוני הי"ב בקארלסבאד (1921). השתקע בברלין, עד עלייתו לארץ ב-1934. בשנים 1921-1923 שימש כמזכיר הוצאת דביר בהנהלתו של ביאליק. פירסם בקביעות מסות, פובליציסטיקה והגות בעיתונות "התקופה" ("העולם"; "התקופה"; "רימון"). המשיך בלימודיו האקדמיים וקיבל תואר דוקטור בסוציולוגיה ב-1931 מאוניברסיטת ברלין. נושא העבודה: "משנת זימל על רוח הרכושנות" (תורגם לעברית והובא לדפוס על ידי ישורון קשת, 1966). ב-1934 עלה לארץ ישראל ומאז עסק בפעילות ספרותית ענפה בתחום המסה, ההגות, הביקורת, העריכה והתרגום. 

ואלנרוד ראובן

נולד בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה זמן-מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית וחי עד סוף ימיו בניו יורק. למד באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת קולומביה, מ-1936 לימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו יורק (JTS) ומ-1939 בברוקלין קולג'. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העבריים.

התלגי (שניברג) תיאודור

נולד בוורשה. בילדותו הצטרף לאמו, שנזקקה לאתרי מרפא, בדרום-צרפת ולמד את השפה הצרפתית. לאחר מכן התחנך בפנימייה בהרי הסודטים ורכש שליטה מלאה גם בגרמנית. ב-1929 חזר לוורשה ולמד באוניברסיטה בפקולטה למדעי החברה. במקביל היה פעיל בתנועת בית"ר והשתתף בעריכת ביטאון האצ"ל "ירוזליזמה ויזוולונה" ("ירושלים המשוחררת"). באותה העת הוציא לאור את כתב העת "פשבוים" ("בפריצה קדימה"), שהוקדש לרעיון האקטיביזם הציוני.

הרשב (הַרוּשוֹבסקי) בנימין

נולד ב-1928 בווילנה להיסטוריון ד"ר אברהם הרושובסקי-אגסי ולדבורה פריידקס-הרושובסקי, מחנכת בשפת היידיש. למד בגימנסיה יידית-עברית. בימי מלחמת העולם השנייה עברה משפחתו להתגורר בחבל אורל עד 1946, שם סיים לימודים בבית הספר התיכון ואף החל בלימודי מתמטיקה ופיזיקה בעיר צ'אלקוב. ב-1946 עברה המשפחה לפולין ואחר כך לגרמניה ובה הצטרף לתנועת הנוער "דרור". בשנים 1948-1947 היה חבר מערכת כתב העת "להבות" במינכן ופירסם בו שירים ביידיש. באותה עת ראה אור ספר שיריו הראשון (ביידיש), "שטויבן" (אבק[ים]).

הרצפלד סמדר

נולדה בתל אביב להורים יוצאי רוסיה, דתיים שהפכו לחילוניים. למדה בבית הספר היסודי ע"ש אליעזר בן-יהודה, בגימנסיה העברית "הרצליה" ובתיכון "עירוני ה"'. שירתה בנח"ל, ובמסגרת השירות נשלחה לירושלים להקים שבט צופים צעירים בשכונת מצוקה. זו היתה פגישתה הראשונה עם ירושלים, שלימים קבעה בה את מושבה, והיא מלמדת כתיבה יוצרת ב"מכון כרם".

הרציג חנה

נולדה במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה ועלתה לארץ בגיל רך. מאז ועד היום היא מתגוררת בתל אביב. למדה בבית הספר התיכון "אליאנס" ושירתה בצבא כסמלת סעד בגדוד צנחנים. סיימה תואר ראשון (1972) ותואר שני (1980) בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי (1991) באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1976 היא עובדת באוניברסיטה הפתוחה בכתיבת מחקרים וספרי לימוד בספרות.

הרץ דליה

גדלה והתחנכה בתל אביב. בגיל שבע-עשרה סיימה את לימודיה בתיכון "עירוני א"' והחלה בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. בתקופה זו החלה לפרסם משיריה בעיתונות ובכתבי עת. שירה הראשון פורסם ב-1958 במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות". לאחר מכן החלה לפרסם משיריה בכתב העת "עכשיו" בעריכתו של גבריאל מוקד, וראשוני שיריה, "פלונתר", ""דבר"ים" ו"חוַרתי", נדפסו בבמה זו ב-1960. ניכרים בהם אלמנטים שיאפיינו את כתיבתה גם בהמשך: לשון יומיומית, משחקי מילים, רטוריקה עם תכונות של וידוי אישי, וכן נוכחותן של השפעות מודרניסטיות מיצירותיהם של נתן זך ודוד אבידן.

הרניק (ויתקון) רעיה

נולדה בברלין. עלתה ארצה עם הוריה ב-1933. הוריה צפו את העתיד לקרות ליהודי גרמניה, לפיכך חזרו לשם ב-1938 ועזרו להוריהם לעלות ארצה. המשפחה התגוררה בתל אביב בתנאים קשים. למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועבדה כעורכת תוכניות רדיו ב"קול ישראל". נישאה למוזיקאי מאיר הרניק וילדה ארבעה ילדים. ב-1972 נהרג מאיר בתאונת דרכים. ב-1982 נפל בנה, רב-סרן "גוני" הרניק, במלחמת לבנון הראשונה בקרב על מבצר הבופור.

הרן-הכהן אריאנה

נולדה ברומניה. בהיותה בת אחת-עשרה, לאחר שהרוסים כבשו את ארץ הולדתה, עלתה לארץ לבדה. למדה במוסד "נווה הילד" והצטרפה לקבוצת שילר. עבדה בעיתונים שונים, בתיאטרון "הקאמרי" ובמטבח של הקבוצה. ב-1979 נישאה לרב שמואל אביגדור הכהן.

הרן (קוז'קרו) שמעון

נולד בעיירה דאראבן, רומניה. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוגלה לטרנסניסטריה, שם עבד בעבודות כפייה. ב-1948 עלה לארץ, לאחר שהות במחנות הגירוש בקפריסין. התחנך במסגרות "בני עקיבא" ו"עליית הנוער" ועבד למחייתו בארכיון הציוני המרכזי ובעיריית ירושלים.