ארכיונים: ערכים

וייזר סנש אילנה

נולדה בנהריה. בת יחידה להורים ניצולי שואה יוצאי הונגריה. בוגרת תואר ראשון בספרות אנגלית ותולדות התיאטרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1981) ותואר מוסמך במסלול לכתיבה ספרותית במחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2006). בעקבות לימודי הדוקטורט של בעלה, הפסיכולוג דוד סנש, אחיינה של חנה סנש, נסעה לקנדה ב-1981, שם עברו עליה שבע שנים שהתבררו כפורמטיביות בחייה: במהלכן הפכה לאם והחלה לכתוב פרוזה. לראשונה פירסמה שירים ב"על המשמר" (1978), סיפוריה התפרסמו ב"מאזניים", "עתון 77" ובמוסף הספרות של ""ידיעות אחרונות"". מאמרי הביקורת שלה מתפרסמים במוסף הספרים של ""הארץ"".

ויזן יהודה

נולד ביהוד. פירסם את שיריו הראשונים בגיל עשר במקומון של בקעת אונו "יש עניין". למד בתיכון "בליך" ברמת גן. שוחרר מצה"ל לאחר חצי שנת שירות והחל בפרויקט "כרזה", שבמסגרתו תלה על קירות תל אביב כ-5,000 כרזות עם שירי הבוסר של שנות נעוריו. למד באוניברסיטה הפתוחה אך לא השלים את חובותיו לתואר.

ויזלטיר מאיר

נולד במוסקבה, ובן כמה חודשים עבר עם אמו ושתי אחיותיו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב סיביר. אביו שירת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1948-1946 נדד עם משפחתו על פני ליטא, פולין, גרמניה וצרפת, וב-1949 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתניה. למד פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1955 חי בתל אביב, מלבד תקופות קצרות שבהן שהה בלונדון ובפריז. לימד במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

ויז'ה קלוד

נולד בעיירה האלזסית בישווילר (Bischwiller), צרפת. משפחתו ישבה באזור זה כשלוש מאות שנה. בילדותו דיבר כשאר התושבים בעיקר בניב הגרמני המקומי, וגם ביידיש אלזסית, שהיא שונה במקצת מזו הנוהגת במרכז ובמזרח-אירופה. מאוחר יותר התוודע לצרפתית ולגרמנית. בתום לימודיו התיכוניים ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו מביתה ומצאה מקלט בדרום-מערב צרפת, ליד טולוז, עיר שבה התחיל בלימודי רפואה. בו בזמן היה פעיל בהקמת רשת התנגדות לכיבוש הנאצי ולממשלת וישי (ה"רזיסטנס"). כבר ב-1942 התפרסמו שיריו הראשונים בכתב עת מחתרתי. בראשית 1943 הצליח להימלט לארצות הברית, שם השלים עבודת דוקטור בשפות וספרויות רומאניות ולימד ספרות צרפתית באוניברסיטת אוהיו, בברנדייס ובמוסדות נוספים. ספריו הראשונים ראו אור בצרפת בשנות החמישים. "הקיץ האינדיאני" יצא בהוצאת "גאלימר" (1957) וזכה להקדמה של אלבר קאמי.

ויז'בצקי-זיו אסתר

נולדה בלגניצה, פולין, בשם אלאונורה גרינוורצל ועלתה לארץ עם משפחתה ב-1957. תחילה התגוררה במעברה בטבריה עילית ובהמשך עברה עם משפחתה לחולון. למדה ספרות כללית, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיה עבדה כמורה לספרות בבתי ספר תיכוניים. בשנים 1979-1985 עבדה כעורכת חדשות ב"מעריב". ב-1985 עזבה את עבודתה בעיתונות, עברה לירושלים והחלה לכתוב "פרוזה". כיום מנהלת גלריה לצורפות בירושלים ובעלת בלוג באתר "דה מרקר", בו היא מפרסמת רשימות וסיפורים. סיפורים קצרים פרי עטה התפרסמו בשנים 1992-1988 ב""הארץ"" וב"מעריב", וכן בכתבי העת "אלפיים" ו"פרוזה". סיפוריה "למה התכוון קהלת (או על תפקיד החלומות)" ו"תסביך סינדרלה" תורגמו לאנגלית ולגרמנית, בהתאמה.

ויגודסקי יהושע סטניסלב

נולד בעיר בדזין, פולין, בנם של יצחק פירסטנברג ורגינה לבית ורדיגייר, משפחה יהודית מהמעמד הבינוני הגבוה. בין מלחמות העולם נכלא לשנתיים על פעילות קומוניסטית. בשנים 1945-1943 הוחזק במחנות ריכוז, בין השאר באושוויץ ובדכאו. אחד המוטיבים החוזרים בשירתו שלאחר המלחמה הוא כאב על אובדן בתו שנספתה באושוויץ עם אשתו הצעירה, הוריו, אחיו ובני משפחה אחרים. ב-1945 חזר לפולין, שם נתקל במציאות רוויה באנטישמיות, המשתקפת בשירתו, בין השאר בייצוג של הפוגרום המפורסם בעיר קיילצה.

ויג שושנה

נולדה באשקלון. בעלת תואר ראשון בחינוך ממכללת "סמינר הקיבוצים" ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. במסגרת לימודיה כתבה עבודת תזה שכותרתה: "שירת יונה וולך – ביוגרפיה ופואטיקה". מפרסמת ביקורות ספרותיות באינטרנט וכותבת רשימות ביקורת עבור כתבי העת "מאזניים" ו"אפיריון". חברה באגודת הסופרים העבריים. שימשה בה כחברה בוועדת הביקורת והיתה דוברת האגודה (2009-2007).

וולפסון עדי

נולד, גדל והתחנך בערד. תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטור עשה במחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא ראש המחלקה להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, קמפוס באר שבע. עוסק במחקר בנושא הכימיה הירוקה, פעיל ומוביל את ההטמעה של תרבות הסביבה בחינוך, בקהילה, בתעשייה ובקרב מקבלי ההחלטות. בעל טור קבוע בענייני הסביבה, בעבר ב-nrg וכיום ב-ynet.

וולפובסקי מנחם זלמן

נולד בעיירה סוראז' בפלך צ'רניגוב, רוסיה. למד בחדר, בישיבה ובקורסים למורים ורכש בכוחות עצמו השכלה כללית. ב-1910 החל לכתוב, וביכורי שירתו פורסמו בשבועון "העולם", בירחון "השילוח" וברבעון "התקופה". לפני מלחמת "העולם" הראשונה התגורר בייקאטרינוסלב, ושם התחזקה זיקתו לספרות העברית, ובעיקר דבקה נפשו בסיפורי "השלישייה" – ברנר, גנסין ושופמן. בפרוץ המלחמה גויס לצבא הרוסי ועשה בחזיתות בפולין ובגליציה. היה חבר פעיל ב"צעירי ציון". עלה ארצה בראשית 1921, ועוד הספיק להתוודע אל יוסף חיים ברנר ולהסתופף במחיצתו בחודשי חייו האחרונים. היה חבר שלוש שנים ב"גדוד העבודה" כמורה וכפועל במקומות שונים בארץ. מאמצע שנות העשרים היה עורך בהוצאת מצפה, ולאחר מכן בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בד בבד עבד שנים רבות בהוראה.

וולך יונה

נולדה בכפר אונו (לימים קריית אונו) לאסתר (לבית גופמן) ולמיכאל וולך, אחות צעירה לנירה. הוריה עלו ב-1932 מבסרביה, הכירו בארץ והיו ממייסדי הכפר. האב נהרג בקרב על גבעת קולה במלחמת העצמאות כשהיה בן שלושים ושש. אמה היתה שותפה להקמת בית הקולנוע בקריית אונו ב-1953, שבו בילתה וולך בילדותה ובנעוריה שעות רבות בצפייה בסרטים. את מרבית חייה חיה בבית אמה ברחוב הנקרא על שם אביה. במחצית השנייה של שנות השישים התגוררה לתקופות קצרות בתל אביב ובמלון נוטרדם בירושלים. מעולם לא יצאה את גבולות ישראל.