ארכיונים: ערכים

וינר קובי

נולד ברמת השרון. למד מחשבת ישראל והיסטוריה באוניברסיטת חיפה. הוסמך לרבנות בתוכנית "תמורה" להכשרת רבנים חילוניים, וחבר מועצת הרבנים החילוניים "מרחב". חבר קיבוץ מזרע, נשוי לאורית ואב לחמישה בנים. בנו השני, שקד, נספה בתאונת דרכים ב-2006, בהיותו בן תשע-עשרה. היה חבר מערכת בכתב העת "שדמות" של התנועה הקיבוצית בשנות השמונים, וכיהן כעורכו ב-1982. פירסם ב"שדמות" מאמרים בנושאי יהדות, חינוך והקיבוץ, סיפורים ושירים. שיריו ראו אור בבמות נוספות, בהן העיתון "על המשמר" וכתבי העת "אפיריון", "ארץ אחרת" ו"משיב הרוח".

וינר יוליה

נולדה במוסקבה, בוגרת החוג לתסריטאות במכון הממלכתי לקולנוע בבירת רוסיה. עסקה בכתיבת תסריטים לטלוויזיה ובתרגום ספרותי. עלתה ארצה ב-1971, כתבה תסריטים תיעודיים, ובעשרים השנים האחרונות התרכזה בתרגום ספרותי מעברית, מאנגלית, מצרפתית ומפולנית.

וינקלר מנפרד

נולד בפוטילה, מחוז בוקובינה, רומניה, למשפחה מתבוללת שדיברו וקראו בה גרמנית, אך שפת הלימודים בבית הספר היתה רומנית. לא קיבל חינוך יהודי. בגיל שלוש-עשרה החל לכתוב "שירים" בשפה הגרמנית. ב-1936 יצא לצ'רנוביץ, שם סיים את לימודי הבגרות בקיץ 1941. בזמן הכיבוש הנאצי גורש על ידי הרשויות הרומניות, ובתום מלחמת העולם השנייה החליט לעלות ארצה. ב-1948 הצטרף לתנועת הנוער הציונית "דרור" ברומניה, שבמסגרתה יצא להכשרה חקלאית. ניסיונותיו לקבל היתר עלייה לא צלחו, כי התנועה הציונית הוצאה מחוץ לחוק ב-1949. בזמן שהותו ברומניה פירסם שלושה ספרי שירה בגרמנית.

וינפלד דוד

נולד בלימנובה, פולין. גדל במשפחה חסידית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה וחזרה לפולין ב-1946. למד בחדר ובבית הספר היהודי הכללי בקראקוב. עלה לארץ עם משפחתו ב-1950 והתגורר בתל אביב. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. ב-1959 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית והיסטוריה כללית, וב-1976 הוענק לו תואר דוקטור על חיבורו "אמנות הרומאן של פרץ סמולנסקין", שנכתב בהדרכתם של פרופ' שמעון הלקין ופרופ' שמואל ורסס. ב-1968 פירסם מהדורה מוערת בצירוף מבוא של הרומן "קבורת חמור" לפרץ סמולנסקין. לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (2005-1966), וכן באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות אחרים.

וילף מיכאל

נולד בפולין, עלה לארץ ב-1957. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במקרא ובספרות עברית. עבד כספרן אקדמאי וכתב ביקורות ספרות שהתפרסמו בכתבי עת ובעיתונות היומית.

וייס תמר

נולדה ברמת גן ומתגוררת בירושלים עם בעלה האשורולוג אורי גבאי. למדה מקרא והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ותסריטאות בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל.

ויינברג צבי זבולון

נולד בפרבר פראגה, ורשה. למד בחדרים ובישיבות ואף הוסמך לרבנות. מנעוריו עסק בהוראה בערים שונות בפולין. בתוך כך השתלם בקורסים הפדגוגיים בגרודנה וב-1910 הוסמך להוראה. ב-1905 החל לפרסם סיפורים, תחילה בעיתון "הזמן" בווילנה בחסות העורך ישעיהו ברשדסקי, ולאחר מכן באכסניות נוספות ("המעורר" של ברנר, "רשפים" ו"ספרות" של פרישמן, "השילוח" ועוד). ב-1913 התיישב בוורשה והתפרנס מהוראה בגימנסיות מקומיות. באותה השנה הופיע ספרו הראשון ("ציורים וסיפורים", א'-ב', 1914-1913, ורשה: חברת אחיספר). ב-1920 ניסה לעלות לארץ, ישב בזכרון יעקב וניהל את בית הספר בשפיה, אולם אחרי כשנה חזר מאוכזב לוורשה. בשנים הבאות היה בעל תפקיד מרכזי בחיי ה"ספרות" העברית בפולין: סייע בידו של אליעזר שטיינמן בעריכת הירחון "קולות" (1924-1923), ערך עם מלכיאל לוסטרניק ובר פומרנץ את הירחון "ראשית" (1934-1932), ייסד את "אגודת הסופרים והעיתונאים העבריים בפולין" ועמד בראשה בשנים 1934-1929, ועוד. ב-1934 עלה ארצה בשנית, השתקע במושבה תל מונד ולימד בבית הספר המקומי עד פרישתו לגמלאות ב-1949. לאחר מכן התמסר לכתיבה.

ויין ויולה (ויולטה)

נולדה בפוזנן, פולין, לאב איש צבא ולאם זמרת אופרה. עד עלייתה ארצה ב-1968 גדלה והתחנכה בוורשה ולמדה באקדמיה למוזיקה. בארץ המשיכה בלימודי מוזיקולוגיה ואמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. לפרנסתה עבדה כפקידה בחברת החשמל ולימדה שיעורים פרטיים בפסנתר. מאוחר יותר עבדה ב"יד ושם" במדור חסידי אומות העולם, וכן בשגרירות הפולנית.

וייל עוזי

נולד בקיבוץ גזית. ב-1991 ראה אור ספרו הראשון, קובץ הסיפורים "ביום שבו ירו בראש הממשלה (סיפורי אהבה)", בהוצאת עם עובד. נובלה מתוך הקובץ, "בקרוב, יקרה לך משהו טוב!", הפכה לסרט בבימויו של אייל שיראי ב-2006. במרכז הספר אנשים צעירים, פרשות אהבותיהם והחמצותיהם. הדמויות מאופיינות כמעין גולים או נוודים נצחיים שביתם ומולדתם, שנגלים להם כמעט תמיד בדמות אדם אחר, שבים ונגזלים מהם. הקובץ זכה לפופולריות ונתפש כייצוג נאמן לרוח הדור. לאחריו הופיעו גם הרומן "לאן הולך הזיכרון אחרי שאנחנו מתים" (1996) וקובץ הסיפורים, קטעי הסאטירה וההגות "אושר" (2001). נשוי לאמנית איריס דה-בוטון, ובשיתוף עמה פירסם כמה ספרי ילדים.

וייכרט רפי

נולד בשכונת רמת אביב, תל אביב. בשנים 1992-1986 למד לתואר ראשון ושני בחוג לספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. לימד ספרות במוסדות שונים, בהם תיכון "עירוני ד"' בתל אביב, התוכניות לכתיבה יוצרת באוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון ומכללת "אורנים". עוד בימיו כסטודנט החל לפרסם מאמרי ביקורת בכתבי עת שונים (ואף שימש עורך משנה של כתב העת "עכשיו") ובעיתונות היומית (בייחוד במוסף הספרות של "מעריב"). ב-1997 הקים את הוצאת קשב לשירה עם המשוררים גיורא לשם ומשה דור, ומאז הוא משמש כבעליה וכעורכה הראשי. ב-2011 התמנה לפרופסור במסלול היצירתי בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.