ארכיונים: ערכים

ז'קונט אמנון

נולד ברמת גן למשפחה שמוצאה בלגי. החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית, אך עקב פציעתו במהלך שירותו הצבאי נאלץ להפסיק את הלימודים. הוא בעל תואר ראשון, שני ושלישי בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. היה פעיל בשוק ההון, הביטוח והנדל"ן. החל לכתוב ב-1980. פירסם תשעה ספרים: "פסק זמן" (עם עובד, 1982), שתורגם לאנגלית ב-1986 וראה אור בהוצאת המילטון; "איש הסגריר" (1987); "אחרון המאהבים החכמים" (1991), שהוא הספר שמזוהה עמו יותר מכול וזכה להצלחה הגדולה ביותר; "מלכודת דבש" (1994); אוסף הסיפורים "מוכן לחיים" (2000); "מבוא לאהבה" (2001); "ש' כמו שקר" (2004), שאותו כתב עם בת זוגו, ורדה רזיאל-ז'קונט; הספר העיוני-כלכלי "עובר ושב: סיפור קריסתו והצלתו של הבנק לפיתוח התעשייה" (2009); ו"חידת מותי" (2009). ספריו וסיפוריו תורגמו לכמה שפות אירופיות וכן לסינית וליפנית. את סיפוריו הקצרים פירסם ב""מעריב"", ""ידיעות אחרונות"" ו"מוניטין".

זנדבנק שמעון

נולד בתל אביב. אביו, יעקב זנדבנק (1939-1898), פובליציסט בולט, עמד בראש המרכז לתרבות של ההסתדרות. אף על פי שצמח בסביבה החברתית והרוחנית של "ארץ ישראל העובדת" גילה בתוכו מילדות משיכה עמוקה לתרבות אירופה וללשונותיה, ובגיל ארבע-עשרה, בהיותו תלמיד בבית הספר "תיכון חדש" בתל אביב, ניסה כוחו לראשונה בתרגומי שירה ודרמה. ב-1953, בעת שירותו הצבאי, הופיע הספר הראשון שתירגם (בשם העט ש' בר-חנה): "האמנות, התהוותה והתפתחותה" מאת גרשם ק' פרייער. ב-1954 החל לפרסם בעיתונות תרגומי שירה ורשימות על ספרות. למד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר תקופת השתלמות בקיימברידג' סיים ב-1965 עבודת דוקטור על השירה האנגלית המטפיזית של המאה השבע-עשרה. באותה השנה התמנה כמרצה בחוגים לאנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, והתקדם עד דרגת פרופסור מן המניין (1982). ב-1996 נבחר כחבר באקדמיה ללשון העברית. ב-1999 פרש לגמלאות.

זמיר שלמה

נולד בבגדאד, עיראק. בארץ הולדתו התחנך תחילה במסגרות יהודיות שכללו לימודי דת, ומאוחר יותר למד בבית הספר הצרפתי החילוני "אליאנס". עלה ארצה ב-1950 לאחר שהיה עד לפרעות שנעשו ביהודי בגדאד. בילדותו למד עברית, אך לטענתו שכח את מרביתה עד הגיעו ארצה, ולכן חזר ללמוד עברית באולפן. עבד כפועל חקלאי בעין השופט, ולאחר מכן בעבודה פקידותית.

זמיר מיכל

נולדה בירושלים. אביה יליד לודז', שעלה ארצה ב-1926, הוא צבי זמיר, בעבר אלוף פיקוד דרום וראש המוסד. אמה נולדה בירושלים. בשנת חייה הראשונה התגוררה עם משפחתה בבאר שבע, לאחר מכן שהתה המשפחה בלונדון, וב-1968 השתקעה בשכונת צהלה בתל אביב. למדה בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי ובתיכון "עירוני י"ד" בשיכון דן. בצבא שירתה בפו"ם, ואחרי השחרור עבדה בעבודות שונות: עוזרת בית, מרכזנית לילה, ובמשך שבע שנים מגיהה ועורכת ב""מעריב"". בסוף שנות השמונים החלה ללמוד באוניברסיטת תל אביב. את התואר הראשון השלימה ב-1995 בפילוסופיה וספרות עברית, ואת התואר השני קיבלה בחוג לספרות עברית ב-2005. עבודת התזה שהגישה עוסקת בסופר היידי י"י זינגר. במשך עשר שנים (2007-1997) לימדה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב ועסקה בסיפור היידי הקצר ובסיפור החסידי.

זמיר (זינגר) ישראל

נולד בוורשה, פולין, בנם היחיד של אביו, הסופר חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר, ואמו רחל (רוניה) שפירא. כשהיה בן חמש נפרדו הוריו, ואביו היגר לניו יורק, שבה ישב אחיו, הסופר ישראל יהושע זינגר. זמיר ואמו עברו למוסקבה, וב-1938 עלו ארצה. בסוף 1945 נשלח לקיבוץ בית אלפא כילד חוץ, והצטרף לכיתת בני הקיבוץ. בעת שלמד בכיתה י"ב, במאי 1948, פרצה מלחמת העצמאות, הכיתה הפסיקה את לימודיה, והנערים גויסו למלחמה. לאחר המלחמה שב לבית אלפא והקים שם את ביתו. ב-1955 נשלח לארצות הברית מטעם תנועת "השומר הצעיר" וחידש את הקשר עם אביו, לאחר כעשרים שנות ניתוק מוחלט.

זמורה ישראל

נולד בעיירה פּוֹטְשׁוּם-בַּאוּטְשׁ, חבל בֶּלְז בבסרביה. קיבל חינוך מסורתי והשתלם בכוחות עצמו באודסה ובפטרבורג. לאחר מלחמת העולם הראשונה חי בבוטושאני ובבוקרשט. עלה ארצה ב-1925. כשליח קרן היסוד חי במשך שש שנים לסירוגין בחו"ל ובארץ. גר בתל אביב וכל חייו עסק בפעילות ספרותית מגוונת וענפה.

זלוף לילי

נולדה בעיראק. היתה פעילה בתנועת המחתרת היהודית בעיראק, ובה למדה עברית. התייתמה מאמה בגיל צעיר וב-1949 עלתה לארץ דרך טהרן, עם אחיה ואחותה. אביה, שנפצע בפרעות, לא הצטרף לילדיו. עם עלייתה ארצה נשלחה לקיבוץ רמת יוחנן. בזכות ידיעת העברית שלה גויסה ב-1950 על ידי התנועה הקיבוצית לקלוט את הצעירים היהודים שעלו מעיראק ונשלחו לקיבוצים ברחבי הארץ. נישאה ב-1953 ועברה לגור ברמת גן, שם היא מתגוררת עד היום.

זך נתן

נולד בברלין בשם הארי זייטלבך לאביו נורברט-נוח, מנהל אמיד של חברה מסחרית משפחתית, ולאמו קלמנטינה, שמוצאה איטלקי. ב-1934, שנה אחרי עליית הנאצים לשלטון, עזבה המשפחה את גרמניה והצליחה לקחת איתה את רוב רכושה. הם שהו כמה חודשים בדנמרק ובצרפת. ב-1935 עבר עם אמו לאיטליה, והאב עלה לארץ כדי לבנות בסיס כלכלי לקיום המשפחה. ב-1936 התאחדה המשפחה בחיפה. האב איבד את רכושו בעסקי בנייה כושלים והמשפחה נאלצה לחיות בתנאי מחסור.

זיסאפל כליל

נולדה בתל אביב וגדלה ברמת אפעל. סיימה את בית הספר התיכון "בליך" ברמת גן ב-1994. התגייסה לצה"ל והיתה כתבת ועורכת ב"במחנה". סיימה תואר ראשון באמנות בלונדון (2003-1998). לומדת לתואר שני היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב. 

זינדר אריאל

נולד בסן פרנסיסקו (שהה שם במסגרת לימודי דוקטורט של אביו), שב עם משפחתו לירושלים ב-1976, וב-1980 עברה המשפחה לתל אביב, שבה גדל והתחנך. למד בתיכון "אמי"ת גוש דן", במכינת "בני דוד", מכינה ישיבתית לצה"ל, ובישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. קיבל תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2001). מורה בבתי ספר תיכוניים, מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-2007) ומרכז ארצי של סדנאות כתיבה לאוכלוסיות מיוחדות מטעם הפרויקט "מקום לשירה", ירושלים (מ-2008).