ארכיונים: ערכים

טובלי שי

נולד ברמלה וגדל שם במשפחה מאמצת. היה כתב ב""מעריב" לנוער". התגייס ל"גלי צה"ל" ושימש כעורך ומגיש תוכניות רדיו. ספרו הראשון, "שפת הגוף" (כתר, 1996), זיכה אותו בפרס מטעם המדור לספרות של משרד המדע והאמנויות. החל לכתוב בעיתונות ב-1997. היה כתב קבוע בעיתון "מעריב", שם כתב טורים אישיים שעסקו בתרבות. כתב גם ב""הארץ"" וב"העיר" מאמרים וטורי דעה. ב-1998 השתתף במפגשים שהיו בעלי אופי רוחני. בקיץ 1999 טען שחווה הארה, ובעקבות חוויה זו קיים במשך כשלוש שנים מפגשים רוחניים.

טהרלב יורם

נולד בקיבוץ יגור להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב, חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש, ובהם ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם "נוה הסלעים" שהוצאה לאור ב-1998 מעיזבונו בידי בנו. שירת בצבא ככתב העיתון "במחנה גדנ"ע" ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, "את ואני והרוח", שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות זמר, שמבחר מהם כונס בספרים אחדים ("מצעד הפזמונים", 1970; "לאוהבים את האביב", 1981; "בפרדס ליד השוקת", 1991; "אין כבר דרך חזרה", 2005). מהנודעים בשיריו: "הבלדה על יואל משה סלומון", "גבעת התחמושת" ו"קום והתהלך בארץ". מ-1966 חיבר, תירגם ועיבד יותר משישים ספרי ילדים. כעשרים שנה עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון. מאז תחילת שנות השמונים הוא הגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו, בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים.

טברסקי יוחנן

נולד בעיירה שפיקוב שבפלך פודוליה, אוקראינה, למשפחה שהקימה מתוכה את שושלת אדמו"רי צ'רנוביל לשלוחותיה השונות. גדל בחצרו של סבו, האדמו"ר מטריסק, ולמד בעיקר בעצמו לימודי קודש וחול. חלק משנות ילדותו חי בוורשה, שם התוודע לי"ל פרץ. ב-1918 למד בגימנסיה באודסה והתקרב לביאליק. בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה ב-1919 נמלט לבסרביה (אז בתחום רומניה), התגורר בקישינב ולימד בבית ספר לילדי הפליטים. בתקופה זו פירסם סיפור ראשון ביידיש בעיתון המקומי "דער ייד". ב-1921 יצא לברלין, שם שמע באוניברסיטה הרצאות בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. ב-1924 החל לפרסם סיפורים בעברית בשבועון "העולם", ומאז השתתף דרך קבע בעיתונות הספרותית. ב-1926 היגר לארצות הברית. מ-1927 לימד פסיכולוגיה והיסטוריה יהודית במכללה העברית למורים בבוסטון. ב-1948 עלה לארץ אחרי שהוזמן לשמש עורך בהוצאת "דביר", והתיישב בתל אביב.

טבעון מרים

נולדה באוזבקיסטן במשפחת פליטים מפולין. עלתה ארצה ב-1950 וגדלה ברמת ישי ובקריית טבעון. ב-1970 השלימה את לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, ובהמשך את לימודי התעודה בתרגום במרכז לבלשנות שימושית בירושלים. ב-1979 השלימה את לימודי ההמשך שלה בשפה וספרות פורטוגזית באוניברסיטת בורדו בצרפת.

טבנקין משה

נולד במושבה כנרת, בנם הבכור של אווה ויצחק טבנקין, מנהיגו של הקיבוץ המאוחד. סמוך להיווסדו של עין חרוד עברה המשפחה לקיבוץ. כבר מילדות כתב "שירים" ופזמונים. ב-1936 פירסם ברל כצנלסון ב"דבר" שיר ראשון שלו בשם "נוף ילדות מוזר". השיר התייחס למאורעות תרצ"ו. ב-1943 הופיע ספרו הראשון, "שירים" (הקיבוץ המאוחד). הפשטות שבשם הספר סימנה קו של פשטות ובהירות בשיריו, וזהירות מפאתוס. הכמיהה לאינטימיות אפיינה את שיריו, גם אלה שעסקו בנושאי הכלל. קהל הקוראים קיבל באהבה את שיריו והספר נדפס במהדורות רבות, אבל מרביתה של הביקורת הספרותית לא נטתה להציב אותו בעמדה מרכזית. כמה משיריו הולחנו, ובולטת בהם הלחנה רבת-השראה של מתי כספי לשיר "ביום מסה". כמה משיריו נעשו אבני יסוד בטקסי זיכרון לנופלים במלחמות ישראל ובטקסי חגים של קיבוצים רבים.

טביב מרדכי

נולד בראשון לציון, בן למשפחה שעלתה מצפון-תימן. התחנך בחדר תימני ובגיל בר-מצווה יצא לעבודה בחקלאות, בתעשייה, בבניין ובשמירה. ב-1938 הצטרף למשך שנה לקיבוץ נען, בהיותו כבר בעל משפחה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה היה בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי, ובמלחמת העצמאות שירת ביחידת חיל החינוך. היה פעיל ציבור בראשון לציון ולאחר מכן במוסדות המרכזיים של ההסתדרות, בין השאר כמְרכז המחלקה הערבית, ובמפא"י.

טאוב גדי

נולד בירושלים לאביו יצחק, שהיה מנכ"ל מוסד ביאליק, ולאמו מרית, מורה לספרות. למד ב"תיכון ליד האוניברסיטה" ושירת בחיל האוויר. הגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. בוגר ומוסמך אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה ובלימודים בין-תחומיים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רטגרס, ארצות הברית. מלמד בחוג לתקשורת ובבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. עורך שותף (עם נסים קלדרון) של כתב העת לספרות "מקרוב".

טאוב אודי (אהוד)

נולד בבני ברק, בוגר ישיבה של "בני עקיבא" (נחלים), שירת בצבא בחיל האוויר, למד תורה בישיבת אלון מורה ועיצוב גרפי באקדמיה לאמנויות "בצלאל".

חרלף עמירם

נולד וחי בחיפה. למד משפטים בבית הספר "שערי משפט" בירושלים. ב-1968 התמנה לנשיא בתי הדין הצבאיים בשכם, ג'נין וטול כרם. כיהן כנשיא לשכת "אליהו הנביא" של "הבונים החופשיים" בחיפה. היה פעיל ציבור וחבר בוועדות רבות. זכה באות יקיר חיפה וכיהן בהתנדבות כמזכיר סניף חיפה של אגודת הסופרים העבריים. פירסם עשרים ושבעה ספרים, בהם ספרי פרוזה, ספרי פזמונים, ספרי זיכרונות ותיעוד וספרי משפט מקצועיים. ספרו הספרותי הראשון, "להיות אני", ראה אור ב-1986 (סער). זהו ספר פזמונים, כל אחד מהם עוסק בהיבט אחר באישיותו ובמצבי חייו, כאיש משפחה, יהודי, ציוני, חייל, בונה חופשי ועוד. בהמשך פירסם ספר פזמונים נוסף, "הכל נשאר במשפחה: שירים ומקאמות להורים ולטף" (1999).

חקק לב

נולד בעיראק. בגיל שבע עלה ארצה עם משפחתו. גדל במעברת אור יהודה ולאחר מכן בגבעתיים. למד לתואר ראשון בספרות עברית ובמדעי המדינה. ב-1965 פנה ללמוד משפטים והוסמך כעורך-דין. במקביל עשה תואר מוסמך בספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. לאחר התואר השני היגר לארצות הברית, ושם כתב את עבודת הדוקטור באוניברסיטת קליפורניה. ב-1976 החל ללמד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ב-1987 התמנה לפרופסור מן המניין. מ-2006 עורך חקק את "הדאר", השנתון העברי של יהודי אמריקה.