טריגר צבי
נולד בחולון. למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. למד גם כתיבה דרמטית ודרמטורגיה באוניברסיטת תל אביב, וערך את הקברט "למה שיזכירו את שמי?" שהוקדש ליצירתו של ברטולט ברכט. ב-1999 החל את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק, שם השלים תואר שני ותואר דוקטור במשפטים. מפרסם טורי דעות וביקורת ספרות בעיתונות. מרצה בבית הספר למשפטים של המכללה למִנהל ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. מפרסם רשימות באתר האינטרנט שלו, "אוטוביוגרפיות".
טריבלסקי יאיר
נולד וגדל בתל אביב ובגבעתיים. למד בתיכון "הכפר הירוק" ושירת בצה"ל במודיעין חיל האוויר כמפענח תצ"א. ב-1988 החל לפרסם סיפורים קצרים בעיתונות היומית ובירחונים ספרותיים. ב-1991 העלה תיאטרון "הסימטה" את מחזהו "מרק עוף". באותה השנה הועלו עוד שני מחזות פרי עטו בפסטיבל לתיאטרון חובבים: הצגה לילדים "המלך שניצל השלישי" והצגה לנוער "אהבה זה לא מיץ תפוזים". המחזה "גפרורים" פרי עטו זכה בציון לשבח בפסטיבל עכו והועלה בתיאטרון "בית ליסין". ב-1992 הוצג בפסטיבל "תיאטרונטו" מחזהו "צוחק מי שמגרד".
טרבס נגה
נולדה בירושלים ומתגוררת בה. מצאצאי משפחת מו"לים ממוצא איטלקי, שייסדו את הוצאת טרבס בוונציה מיד עם המצאת הדפוס ופעלו עד עליית מוסוליני לשלטון. במאה התשע-עשרה קיבלו תואר אצולה מהמלך עמנואל על הוצאה מחודשת של וירגיל ודנטה במהדורה מפוארת. בשירותה הצבאי היתה לוחמת בסיירת שריון בזמן מלחמת ההתשה. עם שחרורה מצה"ל נסעה ללמוד תיאטרון בלונדון. המשיכה ללימודי ספרות אנגלית בדבון, אנגליה. נישאה לסטיבן גילפורד, פילוסוף ותיאולוג, ובעקבות עבודתו עברו בני הזוג לארצות הברית, שם התוודעה הן לריקוד, שהמשיך ללוות אותה כל חייה (היתה חברה בלהקת מחול), והן לחיים בקומונה. עם שובם ארצה החלה ללמד סדנאות לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית בירושלים. כתבה ביקורות על מחול במקומון "קול ירושלים" והיתה כתבת לענייני ירושלים בעיתון "לה מונד דה דבה".
טרבאי דוד
נולד בבודפשט, הונגריה. כשהיה בן שלוש נפרדה אמו מאביו, אדה טרבאי, סופר ילדים ידוע בהונגריה, וכשהיה בן ארבע-עשרה עלתה עמו ארצה. האם, שעבדה בבודפשט כעורכת ספרים, הפכה למרצה ולחוקרת של ספרות הונגרית באוניברסיטה העברית בירושלים.
טראסוב ולדימיר
נולד במוסקבה. עלה ארצה ב-1974. החל לכתוב בסוף שנות השבעים, ומאז פורסמו יצירותיו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות בישראל וברוסיה. ערך עם סרגיי שרגורודסקי את האסופה "סלמנדרה" (1987, 1989), ועם ישראל מלר ואיליה זונדלביץ' את כתב העת "סְלוֹג" (הברה, 1990).
טסלר אליהו
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון ""דבר"" ובהוצאת עם עובד.
טנאי שלמה
נולד בביליץ, פולין. בבית הוריו השתלבו מסורת יהודית, פעילות ציונית ותרבות העולם. לאחר שנות לימוד ראשונות בבית ספר כללי בפולין עלה עם משפחתו ארצה ב-1929, וגר בתל אביב. סיים את לימודיו בגימנסיה "בלפור" (1939) ולמד שנה באוניברסיטה העברית בירושלים (1941). ב-1944 הצטרף למערכת "הארץ", ובה עבד לסירוגין עד 1966. ב-1947 נסע ללמוד עיתונאות בצרפת, חזר ארצה ב-1948. ככתב צבאי של "הארץ" סיקר את חזית הדרום, והיה הראשון שתיאר את כיבוש אילת. רעייתו, הציירת תרצה לבית ברנשטטר, ליוותה באיוריה רבים מספריו, בעיקר ספרי הילדים. היה עורך "במחנה" (1954-1950), ""דבר" לילדים" (1960-1954) ו"רימון" (1957-1956). ב-1956 נבחר כחבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים ובו כיהן כחמש-עשרה שנים. כחבר ועדת אירועי העשור למדינה יזם את שבוע הספר העברי, שנערך לראשונה ב-1959. בשנים 1985-1967 ניהל את מחלקת ההסברה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. כיהן כיו"ר הנהלת אקו"ם (1998-1973).
טנא (טננבוים) בנימין
נולד בוורשה, פולין, וחי בילדותו חיי מצוקה קשים. למד ברשת החינוך העברית "חינוך", ובגיל צעיר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". במסגרת זו נסע לעיר סלונים כדי להכשיר את עצמו לעבודה חקלאית. ב-1937 עלה לארץ ישראל. כעבור שנה הקים עם חבריו את קיבוץ אילון בגליל המערבי, ועשה בו כעשר שנים. ב-1947 נסע כשליח לפולין, להציל ילדים יהודים שנלקחו בשואה למנזרים נוצריים. ב-1948 עזב את קיבוצו ועבר לתל אביב. במשך שלושים ושתיים שנים היה עורך השבועון "משמר לילדים" ועסק בעבודה ספרותית ענפה למבוגרים ולילדים. זכה בפרס זאב לספרות ילדים (1975) על ספרו "בצלו של עץ הערמון" (1973).
טן-פי (בוצ'טסקי) יהושע
נולד בקישינב. למד בגימנסיה של אגודת ישראל. הצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה לארץ לקיבוץ מגדיאל של "השומר הצעיר" ב-1934. בתקופה שבה שהה במגדיאל פירסם את ספר שיריו הראשון, "מאלף ועד תיו", שיצא לאור בדפוס "הפועל המזרחי" (1937). לאחר תקופת מגורים בתל אביב נסע להשתלמות בפריז, שם למד את השפה הצרפתית. ידיעתו בצרפתית היתה הבסיס לפרסום "מילון טן-פי לצרפתית" שהביא לו את עיקר פרסומו. הוא שב לארץ ב-1939, ולאחר מכן עיברת את שמו, בתחילה ל"פייטן" ולאחר מכן ל"טן-פי". היה חבר מערכת "הארץ", הוציא לאור את השבועון "הד ירושלים" וייסד הוצאת ספרים קטנה בשם "ספריית השעות".
טמקין מרדכי
נולד בשֶדְלֶץ, פולין. קיבל בילדותו חינוך דתי, והתפקר בנעוריו. מגיל חמש-עשרה הסתופף בחוגי הספרות העברית בוורשה, ולאחר מכן עסק בהוראה בעיירה מְלאבָה. ב-1909 עלה לארץ ישראל, ובאותה שנה פורסם שירו הראשון בשבועון "הפועל הצעיר". למד בבית המדרש למורים של חברת "עזרה" בירושלים. שהה תקופה נוספת בפולין מטעמי בריאות, ושב ארצה בערך ב-1911. אחרי תקופת טלטול ונדודים בגליל בשנות מלחמת העולם הראשונה, חזר לירושלים וחי בה עד סוף ימיו, והיה מעורה בקרב הסופרים ואנשי הרוח המקומיים. לפרנסתו עסק עשרות שנים בהוראה בבתי ספר יסודיים. נטמן בבית הקברות בקבוצת כנרת.
