יעוז חנה
נולדה בתל אביב. בעלת תארים ראשון ושני מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן, שבה שימשה כמרצה ובה התמנתה לפרופסור מן המניין (1994). ניהלה את הכשרת המורים בבית הספר לחינוך (1995-1991) ואת הקתדרה לחקר הוראת מקצועות היהדות ע"ש הרב ד"ר אוקס (2004-1999). ייסדה את המכון ע"ש ואן-גלדר לחקר ספרות השואה ודרכי הוראתה ומנהלת אותו מ-1990. מטעם מכון זה היא עורכת פרויקט מולטימדיה בנושא "משוררים וסופרים ניצולי שואה ובני ניצולים".
יסעור פנחס
נולד בגרמניה ועלה לארץ בגיל חמש-עשרה ב"עליית הנוער" (1935). היה ממקימי קיבוץ חולתה בעמק החולה. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי, ולאחר מכן היה ממייסדי אגף השיקום של משרד הביטחון. במקביל עסק במפעלי התנדבות וסייע רבות לקשישים.
יניב ניר
נולד בירושלים וגדל בקריות. ייסד את כתב העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה "המימד העשירי", שאותו ערך בשנים 2007-2000. מ-2007 עורך את "חלומות באספמיה", כתב עת למדע בדיוני ופנטזיה שנודע בבמה הרחבה שנתן לסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה בעברית, וכן באיכותו הגבוהה. יניב הוא גם מוזיקאי, מתכנת מחשבים ועיתונאי. בעל קו עריכתי סמכותי, שעיצב במידה רבה את האתוס של ספרות המדע הבדיוני והפנטזיה הנכתבת בישראל. כך, למשל, הכתיבה הביקורת הקטלנית שלו על סיפוריו של חנן קוגל את היחס השלילי הרווח ביחס למכלול יצירתו של סופר זה.
ינאי צבי (טוט, סנדרו)
נולד בפסקרה, איטליה. אביו היה זמר אופרה נוצרי הונגרי ואמו רקדנית אוסטרית יהודייה. הוריו לא נישאו וסנדרו הילד חונך כנוצרי-פרוטסטנטי, הוטבל לנצרות והיה לפרח כמורה. כשהיה בן שמונה מתה אמו, שעבדה כמתרגמת בשירות הצבא הגרמני הכובש. אביו נעלם עוד קודם לכן, וגם אחיו רומולו אבד. סנדרו ושתי אחיותיו נשארו לגור עם אומנתם. לקראת סיום המלחמה הגיעו לאיטליה חיילי הבריגדה היהודית ובאמצעותם התוודע סנדרו לראשונה ליהדותו. הוא נשלח עם אחיותיו לקיבוץ רמת דוד בארץ ישראל, שם נקרא בשמו העברי – צבי.
ינאי הגר
נולדה בקיבוץ ברקאי. בילדותה קראה בלהיטות ספרי הרפתקאות לנוער. נערה אורחת שהגיעה לקיבוץ הכניסה אותה בסוד ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, ומאז התמקדה בקריאתם של אלה. בגיל שש-עשרה עברה לקיבוץ בית זרע, ובגיל עשרים עזבה לקיבוץ הרדוף וחיה בקהילה אנתרופוסופית. כעבור שנתיים החליטה לנטוש תורה זו ויצאה ליפן, ללמוד אצל מורה זן. לפרנסתה עבדה כמארחת בברים בטוקיו, ומשם עברה לאי קיושו, להתבודד במנזר זן-בודהיסטי. במנזר התפתח סיפור אהבה בינה לבין הנזיר הראשי, שהוביל לחורבנו של המנזר. הנזיר נאלץ לעזוב את יפן וינאי חזרה לישראל.
יחימוביץ' שלי (רחל)
נולדה בכפר סבא להורים ניצולי שואה שעלו לארץ מפולין ומרומניה. אביה היה פועל בניין ושנות ילדותה ונעוריה עברו עליה ברמת השרון, שם גם התחנכה. שירתה בצה"ל כמש"קית ח"ן, כקצינת שלישות וכקצינת ת"ש בפרויקט "הלביא".
יחיל וקס מרים
נולדה בבוקרשט ועלתה ארצה עם משפחתה ב-1951. ב-1966 נישאה ליונתן יחיל שנהרג במלחמת ששת הימים. ספר השירים "בלי כוונה: שירים", שיצא לאור ב-1978 בהוצאת עקד, עומד בסימן ניסיונות התמודדות עם האבל, הניכרים גם באופייה של הלשון הפיוטית.
יחזקאל יוסף
נולד בטקסס, ארצות הברית. אביו בא ממשפחה שהיגרה מהולנד במאה התשע-עשרה, והיה חוקר מחלות צמחים. אמו בת למהגרים מאוקראינה שהשתקעו במיניאפוליס. בבית היתה ספרייה עשירה באנגלית, קראו את "הדאר" בעברית ושמרו על מסורת החגים היהודיים. כשהיה בן ארבע-עשרה עברה המשפחה לוושינגטון.
יזרעאלי יוסי
נולד בירושלים לאמו ציפורה לבית דיאמנט, ילידת צפת, דור שישי בארץ, ולאביו משה לבית פואה שעלה מטורקיה, נצר למשפחה מגולי ספרד שעסקה בהוצאת ספרים. האב שינה את שם המשפחה ליזרעאלי לאחר שהגיע לארץ כעולה בלתי לגאלי ב-1936. גדל עם שתי אחיותיו בבית שהקדיש זמן רב למוזיקה ולאמנות פלסטית. היה פעיל בתנועת הנוער "התנועה המאוחדת", ובתום לימודיו יצא עם חבריו לקיבוץ עין גב. התגייס לנח"ל, ובמסגרת שירותו ערך את ביטאון "התנועה המאוחדת" "שדמות". כמו כן ייסד את "שדמה", ביטאון התנועה לגיל הצעיר.
יזרעאלי בועז
נולד בתל אביב. למד סוציולוגיה וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. עבד בתפקידים שונים בעיתונים "דבר", ""מעריב"" ו""ידיעות אחרונות"". עד כה פירסם ארבעה קובצי סיפורים: "נביחות באלכסון" (כתר, 1994); "איפה כולם" (1997); "אדריכל" (2004); "השכן המסוכן" (2008). בספר הביכורים שלו, "נביחות באלכסון", הכולל שמונה סיפורים קצרים המערבים אלימות והומור, התווה יזרעאלי קו ריאליסטי-אבסורדי שאותו פיתח ושיכלל בספריו הבאים.
