ארכיונים: ערכים

כץ ליסה

נולדה, גדלה והתחנכה באלמונט, לונג איילנד, ניו יורק, ולמדה שם בבית ספר יסודי ובתיכון. עלתה לארץ ב-1983. קיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ואמריקנית באוניברסיטת מישיגן, תואר שני בכתיבה יוצרת בסיטי קולג', ניו יורק, ותואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים (נושא עבודת הדוקטור: "כוחן של נשים בשירת סילביה פלאת'", 2001). לימדה ספרות, תרגום וסדנאות כתיבה באוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון וב"מקום לשירה" בירושלים. מלמדת תרגום בחוג לאנגלית באוניברסיטה העברית.

כ"ץ יואב

גדל ולמד בבאר שבע. ב-1991 סיים תואר ראשון בכתיבה דרמטית בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. השתתף בסדנאות התסריטאות של רוברט מק'קי בניו יורק. מלמד כתיבה ותסריטאות בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, במדרשה לאמנות ב"בית ברל" ובבית הספר "מעלה" בירושלים. משמש כעורך-שותף במגזין לתסריטאות ולכתיבה "דראפט ראשון" בהוצאת איגוד התסריטאים. ב-1997 כתב את התסריט "עיניים שלי", שהיה לסרט טלוויזיה ושעליו היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. כמו כן כתב את התסריט לסרט "סדום ועמורה" והשתתף בכתיבת התסריט לסדרה "ארץ קטנה, איש גדול", בבימויו של אברהם הפנר. יותר מחמש שנים כתב תוכניות לערוץ הילדים ולטלוויזיה החינוכית.

כץ אמירה

נולדה בירושלים. סיימה את בית הספר "התיכון ליד האוניברסיטה" ולמדה בחוגים לפילוסופיה, לפילוסופיה יהודית וקבלה וללימודי מזרח-אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובלימודי סין (1971). המשיכה לתואר שני באוניברסיטת ליידן, הולנד (1975). השתלמה שנה נוספת בלשון ובספרות סינית במוסדות אקדמיים בטייוואן. מאז 1980 היא מחלקת את זמנה בין קיימברידג', אנגליה, לבין ירושלים, שבה היא מלמדת את לשון סין וספרותה באוניברסיטה העברית.

כפרי יהודית

נולדה בקיבוץ עין החורש, שהוריה היו ממייסדיו, ובו סיימה בית ספר יסודי ותיכון. ב-1952 התגייסה לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל החימוש. אחרי סיום שירותה (1954) עברה לקיבוץ סאסא בגליל. ב-1962 התפרסם ספר שיריה הראשון, "הזמן ירחם" (מחברות לספרות), שניכרת בו אהבתה וזיקתה העמוקה לנוף. גם בשירים לזכרו של רון, בנה התינוק ששכלה, נמצאת לה נחמה במגע החושים עם הטבע. אחרי שבע שנים בסאסא עברה לקיבוץ שובל בנגב. בשנים 1969-1967 יצאה לשליחות מטעם "השומר הצעיר" בארצות הברית. ב-1986 עברה לכפר הנוער קדמה, וכעבור שלוש שנים התיישבה במזכרת בתיה, שם היא מתגוררת עד היום.

כספי (גלטמן) אסתר

נולדה ברוסיה להוריה יצחק ואסיה גלטמן, רוקח ואחות מיילדת. עלתה ארצה עם הוריה ב-1923. בשל הצורך להמתין לאישורי העלייה שהתה משפחתה כשנה בלבוב, שם למדה פולנית בנוסף לשתי השפות הראשונות שלה – רוסית ויידיש. עברית היתה שפתה הרביעית. עם הגיעם ארצה התיישבו בני המשפחה בטבריה. לאחר מות "אב"יה בשנה הראשונה לעלייתם, עברו היא ואמה להתגורר במושב חיטין, והחל מ-1927 השתקעו ברחובות. בתום לימודיה התיכוניים למדה עיתונות באנגליה. תרגומיה ורשימותיה הספרותיות התפרסמו בכתבי העת "מאזניים", "אב", ""קתדרה"" ובמוסף הספרות של העיתון "טיימס". היתה נשואה לחוקר הספרות פרופ' שמואל ורסס.

כַּנָּר צבי

נולד בעיירה סקלמביז בדרום-מזרח פולין. בתקופת השואה היה במחנות ריכוז בפולין ובגרמניה, ובהם בוכנוולד. שרד בצעדת המוות. לאחר המלחמה הצליח למצוא את אחותו ואת אמו בין הניצולים. שהה בבית הילדים בסלבינו באיטליה שבו מצאו מקלט מאות נערים ניצולי שואה. ב-1946 עלה על אוניית מעפילים בדרכו ארצה. לאחר שהות במחנה מעצר בקפריסין הצטרף לקיבוץ משמר השרון במסגרת "עליית הנוער". ב-1948 התגייס ל"פלי"ם" והשתתף במלחמת העצמאות. כעבור כשנה שוחרר משירות ועבד כמלח על סיפונן של אוניות נוסעים. למד משחק בתל אביב, בשנים 1955-1957 המשיך בלימודי משחק ופנטומימה אצל מרסל מרסו ואטיין דקרו בפריז. מסוף שנות החמישים הופיע כפנטומימאי וכשחקן בבלגיה, בצרפת, בארצות הברית ובקנדה וזכה לביקורות אוהדות בעיתונים חשובים, ובהם ה"ניו יורק טיימס". ב-1990 שב לישראל. שיחק במחזות ובסרטי קולנוע, ובהם "ההולכים בחושך" מאת חנוך לוין ("הבימה"); "יעקב השקרן" מאת יורק בקר (פסטיבל עכו); "שמיכה חשמלית ושמה משה" לאסי דיין; Train de Vie ("רכבת החיים") מאת ראדו מיכאילאנו.

כנעני (הנדלסמן) דוד

נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

כנוביץ' גרגורי

נולד בעיירה יונָבה, מחוז קובנו, ליטא, למשפחה יהודית מסורתית. בוגר החוג להיסטוריה ולפילולוגיה באוניברסיטת וילנה. בראשית שנות החמישים התחיל לפרסם שירים וסיפורים ברוסית ובליטאית. מאז חיבר יותר משלושים מחזות ותסריטים בנושאים אקטואליים וכלליים. לעיקר הישגיו הגיע ברומנים על נושאים יהודיים, שבמגמתם הלאומית לא היו כדוגמתם בספרות הרוסית. אף ששפתו הראשונה היתה יידיש, בחר כנוביץ' לכתוב ברוסית דווקא, כדי להגיע למספר גדול של קוראים יהודים ברוסיה. זכה בפרס הלאומי של ליטא ובאות הוקרה על שם גדימינס. בשנים 1993-1989 עמד בראש הקהילה היהודית של ליטא. ב-1993 עלה ארצה ומאז הוא מתגורר בבת ים. חתן פרס אגודת הסופרים כותבי רוסית.

כהן-שגיא דניאל

נולד בעפולה ובגיל חמש עבר עם הוריו לתל אביב. אמו, נטי בולסלב, היתה משוררת חשובה בלשון הגרמנית, עלתה ארצה ב"עליית הנוער" ערב מלחמת העולם השנייה (1938). אביו מאיר, יליד ליטא, עלה ארצה כעולה בלתי לגאלי ב-1936. את השכלתו התיכונית רכש בתיכון "גאולה", עד שנאלץ לצאת לעבודה, לעזור בפרנסת המשפחה. עבד בחברת "ארקיע" במחלקת החשבונות ובערבים למד בתיכון ערב והשלים את הבגרות. בסוף שנות השישים, לאחר שהשלים תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, היה מזכיר ועד העובדים בחברת "תה"ל", ואז קיבל מלגת לימודים לשלוש שנים ממשרד החוץ הגרמני ויצא למינכן, לבית הספר הגבוה לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה שם. שב ארצה ב-1971 ועבד ככתב במחלקת החדשות של הטלוויזיה ברוממה. לאחר מכן התקבל ל"גלי צה"ל" כעורך, מפיק ומגיש תוכניות תיעודיות וספרותיות, ועבד שם כאזרח עובד צה"ל מ-1972 עד 1984. ב-1984 נסע לארצות הברית. למד ועבד במסגרות שונות של מכונים וארגונים לחשיבה אסטרטגית, ומאז, לאחר שהות של כמה שנים שם, הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית.

כהנוב ז'קלין

נולדה בקהיר כז'קלין לבית שוחט, בת למשפחה יהודית עשירה ממוצא עיראקי ותוניסאי. צמחה במרקם החברתי הקוסמופוליטי שאפיין אז "את" מצרים הקולוניאלית. היהודים בחברה זו מצאו "את" עצמם במעמד ביניים, בין ילידי "הארץ" המוסלמים לבין כובשיה האירופים, ובעיקרו של "דבר" אימצו "את" מנהגי האירופים. חונכה בידי אומנות שדיברו אנגלית וצרפתית ודיברה עם המשרתות בערבית, שמעולם לא למדה באופן מסודר ומעמיק. למרות ז"את", פיתחה רגישות ואהדה לעם המצרי ור"את"ה עצמה חלק אינטגרלי ממנו.