מודן ברוך
נולד בקראקוב, פולין. עלה לישראל ב-1940. בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר דוקטור לבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית. בשנים 1984-1977 כיהן כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחר כך כמנכ"ל המשרד. חוקר בתחום הסרטן והאפידמיולוגיה. לצד עבודתו כרופא וחוקר עסק גם בכתיבה עיתונאית וספרותית. מודן הוא אביהן של המאיירת והציירת רותו מודן והשחקנית והתסריטאית דנה מודן.
מואסי פארוק
נולד בבאקה אל-גרביה. בוגר תיכון טייבה. בעל תואר ראשון (1973) ותואר שני (1976) בשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת בר-אילן, ותואר דוקטור בשירה ערבית מודרנית מאוניברסיטת תל אביב (1989). מורה, עורך ("משאויר", 1979-1978) וחבר מערכת בכתבי עת ערביים ("מואקף") ועבריים ("גג"). סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל. מרצה במכללת "אל-קאסמי" (1991 ואילך), במכללת "גורדון" (2000-1993) ובמכללה הערבית להכשרת עובדי הוראה בחיפה (1998 ואילך). מרבה להשתתף בכנסי ספרות ותרבות בישראל ובירדן. פירסם שנים-עשר ספרי שירה, ספר שירה לצעירים ושלושה קבצים של סיפורים קצרים. ספר שיריו הראשון, "מחכים לרכבת", יצא לאור ב-1971 (ג'מעית עמאל אל-מטאבע). הקובץ "העצבונים שלא הובנו" תורגם לעברית בידי רוג'ה תבור ויצא ב-1989 (אל-הודא). הקובץ "באתי אליך" שיצא ב-2010 כולל שירים מתוך הקובץ המתורגם "העצבונים שלא הובנו" והתווספו אליו שירים שמואסי כתב במקור בעברית. פירסם מחקרים על הספרות הערבית המודרנית ושני ספרים אוטוביוגרפיים: "קשתות מסיפורי האישי" (2002) ו"שיחות שהיו עימי" (2005).
מהלו אביבה
נולדה בחיפה וגדלה בקריית אתא. למדה באוניברסיטת בר-אילן ספרות עברית ואנגלית וסיימה בה את שלושת תאריה (1969, 1973, 1989). בראשית דרכה באוניברסיטה למדה אצל ברוך קורצווייל, והיא רואה עצמה כתלמידתו המובהקת. לימדה שנים רבות בתיכון בבאר שבע, ומ-1979 במוסדות אקדמיים שונים, ובעיקר במכללה האקדמית "אחווה" שבה היא משמשת כיום מרצה לספרות עברית.
מדיני יעל
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. בתם של ציפורה ומשה שרת, ראש הממשלה השני, ואחייניתו של אליהו גולומב. למדה מוזיקה בקונסרבטוריון בירושלים. בתקופת מלחמת השחרור שירתה בגדוד השישי של הפלמ"ח. בעלת תואר ראשון ושני מהאנטר קולג' ומאוניברסיטת ניו יורק בספרות אנגלית ובפסיכולוגיה חינוכית.
מגן מירה
נולדה בכפר סבא להורים יוצאי הקיבוץ הדתי עלומים-סעד. אמה גדלה בבית חרדי בשכונת מאה שערים בירושלים, ואביה בכפר סבא. למדה בתיכון "מורשת" בכפר סבא. שירתה בנח"ל בקיבוץ טירת צבי, שם הכירה את בעלה, ישעיהו מגן. עסקה כשנתיים בהוראה בכפר מימון בנגב, בהמשך עברה לבאר שבע, עבדה כמה שנים בביטוח הלאומי ולמדה במקביל מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שהזוג עבר להתגורר בשכונה דתית בגילה שבירושלים, ביצעה הסבה מקצועית ולמדה סיעוד בבית הספר לאחיות של בית החולים הדסה עין-כרם בהר הצופים, והשתלבה בו כאחות. בתקופה זו החלה לכתוב את סיפוריה הראשונים, שבהם קיים הדהוד של הוויית בית החולים. רצונה להקדיש זמן רב יותר לכתיבה עודד אותה לקבל את משרת מזכירת "בית הסופר" בעיר העתיקה (1990). כאשר אירגנה סדנה לכתיבה יוצרת בהנחיית הסופר יוסל בירשטיין, העבירה לו שניים מסיפוריה בעילום שם. בירשטיין הפציר בה להמשיך ולכתוב.
מגד מתי
נולד בקוּטנוֹ, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו ועם אחיו הבכור, אהרן מגד. גדל ברעננה וסיים את לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ויצא עם גרעין של תנועתו להכשרה בקיבוץ משמר העמק. הצטרף לפלמ"ח והיה פעיל בו בעיקר בתחום התרבות. לימים השתתף, לצדו של זרובבל גלעד, בעריכת ספר הפלמ"ח על שני כרכיו (1954-1953). אחרי הפוגה, שבה החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נשלח ב-1947 לאירופה מטעם "ההגנה" לסייע בהעלאתם של פליטי השואה ארצה. בשובו לארץ השתתף במלחמת העצמאות. לאחר מכן עסק בהוראה בקיבוץ גבעת חיים וב"סמינר אורנים".
מגד איל
נולד בניו יורק וגדל בתל אביב. למד בבית חינוך ע"ש א"ד גורדון וב"תיכון חדש". עם סיום לימודיו (1966) התגייס ושירת ככתב צבאי ב"גלי צה"ל". לאחר השחרור למד פילוסופיה ותולדות האמנות לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1988-1972 עבד כעיתונאי ב"דבר" ובעל המשמר ופירסם מאמרים בענייני ספרות וספורט בעיתונים ידיעות אחרונות, "מעריב", "הארץ", כותרת ראשית ומקור ראשון. נשוי לסופרת צרויה שלו. מתגורר בירושלים.
מגד אהרן
נולד בוולוצלאבק, פולין. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר "המחנות העולים" (1938-1937) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1950-1939). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון, "מטען של שוורים", מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם ב"מבפנים" באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1948-1946 היה בשליחות "החלוץ הצעיר" בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה"ל.
מאנגר איציק
נולד בצ'רנוביץ, רומניה, להורים שהגיעו מגליציה. אביו היה חייט ובעל זיקה עמוקה לפולקלור היידי. חינוכו המסורתי היהודי היה מצומצם בהיקפו. למד בבית ספר כללי גרמני עד לשלבי הגימנסיה, אך לא סיים אותה. מסלול חינוכי זה הצמיח את זיקתו העמוקה לשירה ולספרות הגרמניות, ובייחוד למשוררי התקופה הרומנטית. ההשפעות התרבותיות בשנותיו הפורמטיביות עמדו בסימן האווירה הייחודית של עיר מולדתו: הגרמנית כלשון התרבות הרשמית והגבוהה, והיידיש כלשון הבית וכביטוי לעממיות היהודית, שאחד מסימניה המובהקים היה הפעילות התיאטרונית התוססת והזיכרונות על שורשיה ועברה.
מאן מנדל
נולד בוורשה. גדל בכפר סוחוצ'ין, ואת נעוריו עבר בפלונסק, שם למד בתיכון פולני והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר״. עבר לוורשה, שם החל לפרסם משיריו בעיתונות יידיש. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והצטרף לצבא הסובייטי. לאחר המלחמה חזר ללודז' והיה פעיל בהקמת בתי ספר יהודיים. משם עבר למחנה עקורים. ב-1948 הגיע לישראל והתיישב בכפר הפלסטיני הריק יאזור (אזור). בשנים 1961-1955 כיהן כמזכיר מערכת כתב העת הספרותי החשוב ""די גאָלדענע קייט"". ב-1961 עזב את ישראל לפריז, שם נפטר.
