נאטור סלמאן

נולד וחי בדלית אל-כרמל. ממוצא דרוזי. בוגר תיכון עירוני בחיפה. בעל תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה בפילוסופיה (1976). שימש עורך מדור התרבות בעיתון "אל-אתתחאד" (1990-1968) ומזכיר המערכת בירחון "אל-ג'דיד". מנהל מכון אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראליים בחיפה (מ-2002), עורך כתב העת "סוגיות ישראליות" היוצא לאור ברמאללה (2007-2000) ועורך שותף של הרבעון העברי-ערבי "דו-עט". כיהן כיו"ר התאחדות הסופרים הערבים בישראל (1977-1975), היה מזכיר ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש ולמען השלום (1986-1992) וסגן יו"ר איגוד הסופרים הכללי בישראל (1995-2000). חבר הנהלה בארגון "עדאלה" (2001-2000) ובמועצת חברי ההנהלה מ-2003. זכה בפרס היצירה הערבית ממשרד התרבות (1992), בפרס התרגום על שם חיים בלנק (1992) ובפרס התרבות הפלסטינית, קהיר (2003).

מתתיהו מרגלית

נולדה, גדלה והתחנכה בתל אביב להורים ילידי יוון. למדה בבית הספר היסודי ביאליק ובתיכון ערב. השתתפה במשך שנים רבות בתוכנית הרדיו ב"קול ישראל" בשפת הלדינו. חוקרת ספרות לדינו וכן את הפולקלור, התרבות והשואה של יהודי יוון במוסדות שונים בארץ ובספרד.

משעני דרור

נולד בחולון וגדל בה. סיים תואר ראשון בספרות ובמשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2008 משמש כעורך ספרות המקור וספרות המתח והבלשים בהוצאת כתר, ומורה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

משעול אגי (אגנס)

נולדה בטרנסילבניה (כיום רומניה) להורים ניצולי שואה ממוצא הונגרי. עלתה ארצה עם הוריה בהיותה בת ארבע. גדלה והתחנכה בגדרה. את לימודיה האקדמיים החלה באוניברסיטת בן-גוריון, ולאחר מכן עברה לאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא בעלת תואר ראשון ושני בספרות עברית מאוניברסיטה זו. נוסף לכך השתתפה בסדנה לכתיבה יוצרת בהדרכת המשורר יהודה עמיחי. מאוחר יותר עסקה בהוראה בבית הספר התיכון בבאר טוביה ובמכללת "עלמא" בתל אביב.

משאלי יעל

נולדה וגדלה בבני ברק. בת למשפחה דתית-לאומית. יועצת משפחתית. פירסמה שני ספרי ילדים. הראשון, "כל אחד המשפחה שלו" (קוראים, 2002), נכתב עם יהודה אטלס. זהו אחד הספרים הראשונים בעברית העוסקים במשפחות אלטרנטיביות: הורים גרושים, משפחות חד-מיניות, ילדים מאומצים ועוד. ספרה השני לילדים, "תומר, המלאך של אמא", פורסם ב-2005.

מרקיש דוד

נולד במוסקבה. עלה לישראל ב-1972, לאחר שהיה מסורב עלייה במשך כמה שנים. בילדותו הוגלה עם בני משפחתו לקזחסטן בעוון התנגדות למשטר. אביו, המשורר היידי הנודע פרץ מרקיש, הוצא להורג בגין "לאומנות יהודית" ב-1952. ב-1955, לאחר מותו של סטלין, זוכתה משפחתו והורשתה לשוב למוסקבה. עם שובם מהגלות תירגם מיידיש לרוסית את הפואמה "בן ארבעים", שכתב אביו סמוך למותו (התרגום פורסם בשנת 1968). למד במכון לספרות ע"ש גורקי במוסקבה וכן למד תסריטאות. עד גיל שלושים כתב בעיקר שירה. לאחר מכן דבק בפרוזה ובפובליציסטיקה. לאחר עלייתו לישראל עבד כעיתונאי בעיתון "מעריב". בזמן כהונתה של ממשלת רבין השנייה שימש כיועצו של ראש הממשלה לענייני העלייה מברית המועצות לשעבר. לאחר רצח רבין החליט לפרוש מתפקידו. פירסם עד כה כשישה-עשר ספרים, כולם נכתבו ברוסית.  

מרקון דינה

נולדה בריגה, בירת לטביה. ב-1973 עלתה ארצה עם משפחתה. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים תואר ראשון בספרות עברית ובבלשנות כללית, תואר שני בבלשנות וכן לימודי תעודה בעריכה. שימשה כעורכת תוכן ולשון בלשכת העיתונות הממשלתית, בעיתונים ובהוצאות ספרים. החל מ-2001 עובדת כמתרגמת וכעורכת עצמאית עבור הוצאות ספרים שונות. מתרגמת מרוסית ומאנגלית.

מרים רבקה

נולדה בירושלים ומתגוררת בה. שמה הוא שם עט, המורכב משני השמות הפרטיים שלה, שמות אמו ואחותו הצעירה של אביה, שנספו יחד בטרבלינקה. הוריה עלו לארץ ב-1950, וכאן נולדו רבקה ואחיה יהושע. בניגוד לפליטי שואה אחרים, שלא היו מסוגלים לספר לילדיהם על הנוראות שעברו, לייב רוכמן (1978-1918) הרבה לדבר עם בתו על השואה, על משמעויותיה ועל בני המשפחה שנספו. הוא התקרב למקורות ולמסורות היהדות וקיים בביתו כעין "שולחן" חסידי (ממבקריו הקבועים היה הסופר אהרן אפלפלד), המשיך לכתוב ביידיש ודיבר בשפה זו עם בני משפחתו, כביטוי לקשר עם העולם היהודי שחרב.

מרון נגה

נולדה בירושלים. למדה בגימנסיה העברית. שירתה בפלמ"ח, ועם פרוץ מלחמת השחרור התגייסה לצה"ל. למדה בסמינר למורים בבית הכרם, וסיימה לימודים בחוג לספרות עברית ולחינוך (מנהל ופיקוח) באוניברסיטת בר-אילן. עבדה כמורה וכמנהלת בתי ספר ושימשה בכמה תפקידים בכירים במערכת החינוך. בשנות עבודתה במערכת החינוך כתבה בעיקר מאמרים הקשורים למקצועהּ. פרשה פרישה מוקדמת והתמסרה לכתיבה.

מרגוליס אסיה

נולדה באודסה, אוקראינה, בבית יהודי ממתנגדי המשטר הסובייטי. אביה היה פיזיקאי מבריק, גיבור מלחמת העולם השנייה שחלם על עלייה לישראל. הוא הכשיר את ילדיו לעבודה בחקלאות, לקראת החיים בקיבוץ. למדה באוניברסיטת ירוסלבל מתמטיקה והוראה (1972-1967). ב-1972 עלתה לישראל עם אמה ואחיה אחרי ששילמו כופר גדול עבור לימודיה. האב נפטר בטרם העלייה.

נגישות