ארכיונים: ערכים

עגנון (צ'צ'קס) שמואל יוסף

נולד בבוצ'אץ' שבגליציה המזרחית, חבל ארץ בדרום-מזרח פולין שהיה נתון בשלטונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית מאז סוף המאה השמונה-עשרה. גדל במשפחה מסורתית, כשהוא נתון להשפעת אביו, שלום מרדכי צ'צ'קס, שהיה מוסמך לרבנות ונטה לחסידות, וסבו מצד אמו, יהודה הכהן פארב, שהיה אדם אמיד ונודע בבקיאותו בתלמוד. אמו היתה זו שקירבה אותו לספרות ול"שירה" וכן דאגה לטיפוח ידיעותיו בגרמנית, שהיתה שפת המדינה. בילדותו למד בחדר, אך עד מהרה נטש את מסגרת הלימוד המקובלת והמשיך בלימודיו בהדרכת אביו ובעזרת כמה מורים פרטיים שנשכרו עבורו. הוא החל בכתיבה עוד בהיותו נער, והחל מגיל שש-עשרה פירסם את יצירותיו בעיתונות היהודית בגליציה – הן בעברית והן ביידיש. הוא כתב סיפורים, שירים, וכן כתבות על הנעשה בעירו. מראשית דרכו זכה לעידוד ולתמיכה מצד סופרים ועורכים, במיוחד מצדו של שמעון מנחם לאזר, עורך "המצפה" בקראקוב. ב-1907 הוזמן ללמברג (לבוב) על ידי אליעזר רוקח, שייסד כתב עת בשם "העת", לשמש בו עוזר לעורך. כתב "העת" היה קצר ימים, אך השהות בלמברג העניקה לו הזדמנות למפגש ראשון עם קבוצת סופרים כותבי עברית שנהגו להתכנס בביתו של א"מ ליפשיץ, האיש שפרש עליו את חסותו.

עגן (עוגן) יצחק

נולד בווילנה, בן למשפחה ציונית, נכדו של הרב אליעזר ניצברג (הידוע בכינויו "דמשק אליעזר"), בעל השו"ת "ספר דמשק אליעזר" (וילנה, 1900), רבה של קוֹבֶל, שהשפעתו על עגן היתה רבה. אביו, יעקב-מיכאל, ואמו, רחל לבית ויינברג, חינכו את ילדיהם חינוך ציוני עברי. בשנים 1927-1916 התחנך בחדר מתוקן של רשת "תרבות" ובגימנסיה העברית ע"ש אפשטיין בווילנה.

עברון-ועקנין לי

בתם של רם ועדנה עברון, איש הרדיו והטלוויזיה והעיתונאית ואשת הרדיו. בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובלימודים כלליים מהאוניברסיטה העברית ב"ירושלים". כתבה ביקורות תיאטרון בעיתון "ירושלים" וביקורות ספרות בעיתון "מעריב". פירסמה ארבעה ספרי ילדים, ספר שירה: "עד תפארת חיזורנו" (גוונים, 1999) וקובץ סיפורים: "התעוררות" (1999). כמו כן פירסמה שירים וסיפורים בכתבי העת "עתון 77", "זוטא", "אֵב" ואחרים. תירגמה כמה ספרים לילדים ולנוער, רומנים וספרי עיון, וכן כתבה ותירגמה תסכיתי רדיו ששודרו ב"קול ישראל". הצגת הילדים "התרנגול" שכתבה הועלתה בתיאטרון "מראה" (2010).

עבר הדני (אהרן פלדמן)

נולד באחוזה כפרית ליד פינסק. ב-1905 עברה המשפחה לפינסק עצמה, ושם קיבל את ראשית חינוכו. מילדותו השתתף בפעילות עברית וציונית, וב-1913 נשלח ללמוד בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד עם הגימנסיה במושבות השומרון והגליל, וב-1917 התנדב לגדוד העברי. אחרי תום המלחמה היה שומר ופועל ביישובי הגליל העליון מחניים וכפר גלעדי. מ-1924 עד 1926 למד חקלאות בהולנד, ובשובו הועסק מטעם "תנובה" כמדריך חליבה ולשיפור תוצרת החלב ביישובי עמק יזרעאל. ב-1930 התיישב בתל אביב ומאז התרכז בכתיבה, הן בתחומו המקצועי כעורך פרסומים בנושאי חקלאות, והן בספרות יפה ובספרות תיעודית מתולדות היישוב ומחיי הארץ. בשנות מלחמת העולם השנייה היה פעיל בעידוד ההתנדבות לצבא הבריטי, ואחריה יצא בשליחות חינוכית אל מחנות העקורים באירופה. לאחר הקמת המדינה השתלב במשרד החקלאות.

עבּדֻה-עודה ריתא

נולדה בנצרת. בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית וספרות השוואתית מאוניברסיטת חיפה (1982). מורה לאנגלית בתיכון העירוני בנצרת. פירסמה שישה קובצי שירה. הראשון בהם, "נגד השתיקה", ראה אור ב-1994. בנוסף פירסמה קובץ סיפורים קצרים בשם "אני שגעונך" (2009), שלושה רומנים אלקטרוניים וספר הייקו (2006).

עבאסי מחמוד

נולד בחיפה. מתגורר בשפרעם. בוגר תואר ראשון בספרות ערבית ובספרות עברית מאוניברסיטת חיפה (1967). בעל  תואר שני בספרות עברית (1973) ותואר דוקטור בנושא ספרות ערבית בישראל, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1983). בשנים 1968 ו-1978 שימש כעורך ספרותי בעיתון "אל-אנבאא". ב-1978 ייסד את הוצאת דאר אל-משרק בשפרעם, וב-1970 החל לערוך את כתב העת הספרותי "אל-שרק". בשנים 1971 ו-1976 שימש סגן שר החינוך לענייני התרבות הערבית והנוער. מ-1969 ועד 1991 שימש כמרצה באוניברסיטת חיפה בחוגים לערבית ולחינוך.

סתיו אריה

נולד בעיר רובנו, אוקראינה. ילדותו עברה עליו במחנות ובגטאות רובנו, לבוב וורשה. עלה לארץ ב-1951, שירת בנח"ל מוצנח. היה חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד. בעל תואר ראשון ושני מאוניברסיטאות תל אביב וברן (שווייץ). ב-1987 ייסד וערך את כתב העת "נתיב" וב-1997 הקים את מרכז אריאל למחקרי מדיניות. פירסם מחקרים רבים בתחומים צבאיים ופוליטיים.

סתוי (זסטבקר) זיסי

נולד בתל אביב ב-1939. למד בתיכון "עירוני ה"'. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים לספרות עברית ומקרא. בשנות השישים לימד ספרות ומקרא בתיכון "עירוני ט"' ובתיכון "צה"ל". כמו כן לימד עיתונאות באוניברסיטת בר-אילן והנחה קורסים בתחום השירה והסיפורת.

סרנה יגאל

נולד בתל אביב להורים שעלו בשנות השלושים מפולין. אמו נשאה עמה סודות שעיצבו את חיי המשפחה ונחשפו בספרו "יד ענוגה" (2008). גדל בצפון הישן של תל אביב ובגיל שש-עשרה פירסם רשימה ראשונה בכתב העת התיכוני-חתרני "געשוש". את שירותו הצבאי עשה בחיל השריון בסיני, נלחם במלחמת יום הכיפורים בקרב הפריצה ברמת הגולן ולימים כתב על פלוגת הטנקים שלו בסיפור "הפלוגה המתה" שנכלל בקובץ "מקום של אושר" (2000).

סרי דן-בניה

נולד בירושלים למשפחה תימנית שהתגוררה בשכונת הבוכרים. בילדותו התייתם מאביו, שנורה בידי צלף ירדני. יתמות זו ומצוקת חיי המשפחה בשכונה דלה בירושלים המנדטורית, מזינות את יצירותיו.