ארכיונים: ערכים

ענבר אביטל

נולד בתל אביב. אביו, מרדכי בורשטיין, כתב ותירגם דברי שירה ופרוזה בצרפתית, ברוסית ובעברית. מגיל שלוש-עשרה חי בצרפת (כולל שנתיים באלג'יריה), ושם רכש את שפתה ולמד להכיר את תרבותה. סיים את בית הספר התיכון "אליאנס", שנוהל על ידי עמנואל לווינס, ואף למד אצלו פילוסופיה. בעל תואר ראשון של המכון למדעי המדינה בפריז, וכן למד בפקולטה למשפטים וכלכלה בעיר זו. למחייתו עבד בשגרירות ישראל בנושאי ביטחון ועיתונות. שב לארץ ב-1970 ועסק בכמה תחומים, ובהם כתיבה בעיתונות הצרפתית, עבודה במשרד הביטחון וניהול לשכת המסחר ישראל-אפריקה.

עמית-כוכבי חנה

נולדה בחיפה וסיימה את בית הספר "הריאלי" במגמת מזרחנות. למדה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון ושני בשפה וספרות ערבית ובספרות אנגלית (1968, 1971). כמו כן סיימה לימודי תעודה בתרגום כתבי מדע אנגלית-ערבית-עברית (1975). את תואר הדוקטור קיבלה באוניברסיטת תל אביב, בהדרכתו של פרופ' גדעון טורי, על מחקרה החלוצי והמקיף בתולדות התרגום הספרותי מערבית לעברית מראשית הציונות ועד סוף המאה העשרים (1999). לימדה אנגלית, ערבית ותרגום באוניברסיטאות ובמכללות שונות בארץ. במכללת "בית ברל" היתה שותפה להקמת המסלול לתרגום ערבית-עברית-ערבית, והכשירה מתרגמים משתי השפות. מילאה תפקידי הוראה והנחיה בלימוד ערבית בבתי ספר עבריים, והשתתפה בהכנת תוכניות לימודים. מאז 2003 מרצה בחוג לתרגום ולחקר התרגום באוניברסיטת בר-אילן.

עמיר אלי (נאצח ח'לסצ'י, פואד אליאס)

נולד בבגדאד. עלה לישראל ב-1950 בהיותו בן שלוש-עשרה. התחנך בקיבוץ משמר העמק. ב-1954 החל לעבוד כשליח במשרד ראש הממשלה ולאחר השירות בצה"ל עבד כמנהל הארכיון במשרד. בשנים 1968-1964 שימש כעוזר ראשי ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. מילא כמה תפקידים בכירים במשרד הקליטה ולאחר מכן ניהל את "עליית הנוער" ועבד בסוכנות היהודית במשך כעשרים שנה. בשנים 1978-1975 היה שליח ומנהל הפדרציה הספרדית בארצות הברית ופעל להשבת ישראלים לארץ.

פינקרפלד-עמיר אנדה (אננה)

נולדה ברז'שוב, גליציה המערבית, למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת. האב, אדריכל, שירת כקצין בצבא הפולני והיה בעל הכרה לאומית פולנית. בגיל שמונה החלה לכתוב שירים בפולנית. המשפחה עברה ללבוב, וב-1919 פרצו פרעות ביהודי המקום. היא למדה אז בגימנסיה פולנית, וחברי "השומר הצעיר", שבאו לשערי הגימנסיה, הסבירו לתלמידים היהודים שאין מקומם שם. היא קיבלה את "דבר"יהם, וחרף התנגדות ההורים עברה לגימנסיה יהודית והצטרפה לשורות "השומר הצעיר". מרד נעורים זה החריף כשוויתרה על בחינות הבגרות ועלתה לארץ עוד בטרם מלאו לה שמונה-עשרה (מאי 1920). במשך פחות משנה חיה במחנה עבודה באום אל עלק ועבדה בייבוש ביצות, אבל בשל קדחת קשה שגרמה לה למחלת לב חזרה ללבוב, סיימה את בחינות הבגרות והמשיכה ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה ומיקרוביולוגיה. למדה גם בסמינר עברי וקיבלה הסמכה להוראה. ב-1921 ראה אור ספר שירים ראשון שלה בשפה הפולנית, "פרקי חיים".

עמיצור (כהן מזרחי) אברהם

נולד באיראן. עלה ארצה ב-1911, חי ועבד במשך שנים רבות בפתח תקווה ובסביבותיה. שירו הראשון פורסם בכתב העת "הדים". הוא הוסיף ופירסם סיפורים קצרים, שירים וציורים פרי עטו בכתבי העת "כתובים", "מאזניים", "בוסתנאי", "גליונות" ועוד. פירסם שלושה ספרים: "לבטים – רומן מחיי עולי פרס" (אמנות, 1933); "הנידחים" (1969); "הנדר" – סיפורים מחיי יהודי פרס ועולי פרס (1973).

עמיחי (פּפוייפר) יהודה

נולד בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי-דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני-דתי בבית הספר "מעלה". היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ"ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של "כאן ועכשיו", לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.

עמיאל עירית

נולדה בעיר צ'נסטוחובה, ושנות המלחמה הראשונות עברו עליה בגטו בעיר זו. לאחר מכן חיה בזהות שאולה בוורשה ובכפרים הסמוכים. ב-1947 עלתה ארצה במסגרת עלייה ב' מהמחנות בקפריסין. בארץ התגוררה תחילה בקיבוצים בית השיטה ופלמחים. למדה שפות, בלשנות וספרות במסגרות שונות, וסיימה ארבע שנות לימוד במגמה לתרגום במכללת "בית ברל". כותבת שירה ופרוזה בעברית ובפולנית ומתרגמת שירה ופרוזה מפולנית לעברית ומעברית לפולנית.

עלי טאהא מוחמד

נולד בכפר ספוריה בגליל שנהרס כליל ב-1948 ואותו הוא מחיה תכופות באמצעות שיריו. ברח ללבנון עם משפחתו המורחבת ב-1948 אך חזר ארצה לאחר כמה חודשים עם משפחתו הגרעינית ולימים התיישב בנצרת. סיים את לימודיו הפורמליים בכיתה ד'. היה בעל חנות מזכרות בשוק בנצרת, שבה עבד במשך עשורים רבים. ערך את מדור הסיפורת של העיתון "אל-מוג'תמע" (מ-1954).

עינת (כהן) עמלה

נולדה בכפר סבא לאם ילידת פתח תקווה ולאב יליד פולין, חניך "השומר הצעיר" וחבר קיבוץ עין החורש. על סף הקמת המדינה עברה עם משפחתה לחולון ולמדה בבית חינוך לילדי עובדים ע"ש ביאליק, ולאחר מכן בתיכון ע"ש קוגל. השתייכה לתנועת "הנוער העובד", ובגיל חמש-עשרה וחצי עברה לירושלים בשל מחלת הקצרת. למדה בתיכון "בית הכרם" ובהמשך בבית המדרש למורים. בצה"ל שירתה כסמלת חינוך במפקדת קצין חינוך ראשי. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובייעוץ פסיכולוגי חינוכי ותואר שני בייעוץ פסיכולוגי חינוכי, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת ליברפול, אנגליה – התמחות בליקויי למידה. היתה סגנית העורך ב"עתון 77" (1978-1991), עורכת בהוצאת ידיעות אחרונות (1991-1993) ועורכת המאסף "רב קול" מטעם אגודת הסופרים (2000-2002). כמו כן פירסמה רצנזיות בכתבי עת ובמוספים לספרות.

עינהר ענת

נולדה וגדלה בפתח תקווה. למדה בתיכון אחד העם. שירתה בצה"ל כמש"קית מודיעין בחיל האוויר. למדה תקשורת חזותית באקדמיה לאמנות "בצלאל". עובדת כמעצבת גרפית וכמאיירת.