ארכיונים: ערכים

פרנקל (יבורסקי) פנינה

נולדה באוזבקיסטן ועלתה לארץ מצרפת. החלה לכתוב בנעוריה, אך לא פירסמה, וחזרה לעיסוקיה הספרותיים רק בשלבים מאוחרים בחייה, לאחר שנים של עשייה בתחומי החינוך. בוגרת תואר ראשון בתולדות האמנות, תואר שני בחינוך ובעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה התפתחותית חינוכית מאוניברסיטת תל אביב. הרצתה במכללה להכשרת מורים, פירסמה מאמרים ואף שימשה בכמה תפקידים ניהוליים.

פרנקל נעמי

נולדה בברלין, גרמניה, למשפחה אמידה ומתבוללת. הורי סבה היו ממייסדי תעשיית הכותנה בגרמניה. בימי ביסמרק הקים סבה מפעל לברזל ולפלדה, שאותו ניהל אביה. בגיל חמש התייתמה מאמה וגודלה על ידי אביה, שהקפיד לחנכה על ברכי התרבות הגרמנית הקלאסית. לאחר מות אביה (1932), ועם עליית הנאצים לשלטון, העלה אותה האפוטרופוס שלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" (1934). היא התחנכה בחוות הלימוד של רחל ינאית בירושלים. ב-1935 עברה לחברת הנוער בקיבוץ משמר העמק. בשנים 1947-1946 למדה היסטוריה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומשם עברה לקיבוץ הזורע. ב-1950 עברה לבית אלפא, שם נישאה לישראל רוזנצווייג (1956), הוגה דעות, מבקר ספרות ומחנך. בשנים 1960-1958 המשיכה את לימודי הקבלה בירושלים, היתה מקורבת לפרופ' גרשם שלום והשתתפה בקבוצות לימוד ייחודיות בהדרכתו. לאחר מות בעלה (1969) התגייסה לחיל הים וערכה את הפרסומים של חיל הים במשך שמונה שנים. במסגרת עבודתה ערכה את "קד"מ" (קיצור דיוני מטה) של חיל הים לאחר מלחמת יום הכיפורים.  

פרנקל זיגמונט (זיגי)

נולד בלבוב, פולין, למשפחה חילונית משכילה. אביו היה דוקטור למשפטים ובעל נכסים. אמו היתה דוקטור לפולקלור ולפילוסופיה. עם כיבוש פולין בידי הנאצים נמלטה אמו איתו ועם אחותו אל מעבר לגבול הסובייטי, ונשלחה למעמקי סיביר, לעיר ברנאול. אביו, שהיה קצין בצבא הפולני, נעצר על ידי הסובייטים ונרצח יחד עם קצינים פולנים אחרים.

פרנקל אלונה (גולדמן, אילונה)

נולדה בקראקוב, פולין. במלחמת העולם השנייה, לאחר חיסול גטו לבוב, התגלגלה בין מקומות מחבוא, בתחילה ללא הוריה ובהמשך איתם. ב-1949 עלתה לארץ עם הוריה, והמשפחה השתקעה ברמת גן. למדה אמנות ב"מכון אבני", וכשהיתה בת שלושים החלה לאייר ספרי ילדים.

פרנקל-מדן רחל

נולדה בתל אביב להורים שעלו מברית המועצות ב-1931, וגדלה בבית פועלי משכיל. סיימה את תיכון "עירוני ד"' והיתה פעילה ב"תנועה המאוחדת". שירתה בצה"ל כמורה חיילת. את מסלולה האקדמי עשתה באוניברסיטת תל אביב. ב-1972 סיימה תואר ראשון בספרות עברית ובמקרא. עבודת הגמר שלה לתואר השני (1976) עסקה בשירתו של חיים לנסקי, ועבודת הדוקטור (1986) ביצירתו של יעקב הורוביץ. מאז 1972 מלמדת ספרות עברית ודרכי הוראת הספרות במכללת לוינסקי וב"סמינר הקיבוצים".

פרנק מיטרני רינה

נולדה בחיפה. מתגוררת בתל אביב. למדה לתואר הנדסאית ארכיטקטורה בבית הספר להנדסאים בטכניון. עם סיום לימודיה עבדה במקצועה כשמונה שנים, מתוכן כשנתיים בברצלונה. עבדה בעיתון "מוניטין" ובעיתון הילדים "חמצן". לאחר מכן עבדה בעיתון "העולם הזה". עם עלייתו של ערוץ 2 הניסיוני, בראשית שנות התשעים, החלה לעבוד בו כמפיקת טלוויזיה והפיקה, בין השאר, את התוכניות "דודו מספר לגולו", "העולם הערב" ו"פלטפוס".

פרנס דורי

נולד בתל אביב. תירגם מחזות רבים, רבים מהם מאת ויליאם שקספיר, וכמה רומנים, בהם: "גוגול" מאת ולדימיר נבוקוב ו"מכתבים: גוסטב פלובר". מלחין מוזיקה להצגות בתיאטראות ועורך מוזיקה לערבי ספרות ושירה. ספרו "80 לילה ולילה: "הבימה" 1918־1998", המתאר את קורותיו של תיאטרון "הבימה", ראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות (1998). זכה בפרס היוצר על שם משה שטרנפלד ב-1998 על ההצגה "מנגינות מוזרות" שהלחין וביים, ובפרס עדה בן-נחום לתרגום מחזות בשנים 2000, 2001, 2006 ו-2009 על תרגומיו ל"רומאו וג'ולייטה", "ברנשים וחתיכות", "וריאציות על נושא מסתורי" ו"חלום של לילה בלב קיץ". ב-2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי לתרגום הטוב ביותר של המחזה "קומדיה של טעויות" שהועלה ב"קאמרי".

פריסטר רומן

נולד בביילסקו (בייליץ), שלזיה, פולין, והתחנך ברוח ציונית חילונית, באזור שהיה נתון להשפעת התרבות הגרמנית. לאחר המלחמה שב לפולין ועסק בעיתונאות. הואשם על ידי המשטר הקומוניסטי ב"סטיות ציוניות לאומיות" ונאסר עליו לעבוד בכתיבה ובעריכה. ב-1957 עלה לישראל ועבד כעיתונאי ב"על המשמר" וב"הארץ". ניהל את בית הספר לעיתונאות "כותרת" מ-1991 ועד לסגירתו ב-2006.   

פרייל גבריאל יהושע

נולד סמוך לטאלין, בירת אסטוניה, וגדל בליטא. בן למשפחת למדנים וסופרים. סבו, יהושע יוסף פרייל (1858-1896), היה גדול בתורה, בעל השכלה עברית וכללית רחבה, שמאמריו נדפסו ב"הלבנון" וב"המליץ". פרייל, חניך הגימנסיה העברית במריאמפול, היה ספוג תרבות עברית מילדותו. לאחר מות אביו בגיל צעיר, היגרו האם ובנה לארצות הברית (1922). כאן ציפה לאם שידוך עם מורה עברי, שהתפעל מן הנער המוכשר והיה לו לאב חורג אוהב ונאמן. פרייל נכנס ללימודים בבית המדרש למורים שליד ישיבת הרב אלחנן ("ישיבה יוניברסיטי"), אבל מעולם לא עסק בהוראה, שלא התאימה למזגו הרך. לעולם הספרות קירב אותו ידידו ה"גליצאי" יהודה לייב (ג'אד) טלר, "ילד הפלא" של שירת יידיש המודרניסטית האמריקנית בשנות השלושים. טלר חשף את פרייל לשירה האנגלית והאמריקנית המודרנית, עודד אותו בניסיונותיו בכתיבת שירה וקירב אותו ליעקב גלאטשטיין, המוכשר והמבריק במשוררים היידיים האמריקנים המודרניסטים ומאבותיה של אסכולת ה"אינזיך", שגרסה ששירה היא כדיווח ריתמי חופשי, מושכל ומפוכח על תהליכים המתרחשים בעולם התודעתי של המשורר.

פרידמן הרברט

נולד בבוצ'אץ' למשפחה מתבוללת. אביו היה ד"ר למשפטים ובעל משרד עורכי-דין. בבית הספר התיכון בבוצ'אץ' ערך את ירחון בית הספר בשם "קול קורא של הנוער". עמד בבחינות הבגרות ב-1939 ועם פרוץ המלחמה הגיע לברית המועצות, שם עבד כסבל בנמל ולאחר מכן בבניית מסילת רכבת. בהמשך התגייס לארמיה השנייה של צבא פולין ואיתה הגיע עד ברלין בדרגת קצונה.