ארכיונים: ערכים

צינס יפה

נולדה בגליציה, פולין, למשפחה ציונית מצאצאי הבעש"ט. למדה בבית ספר פולני בשילוב שיעורי השלמה בבית ספר יהודי מרשת "תרבות". מרבית בני משפחתה נספו בשואה. ב-1948 עלתה ארצה דרך מחנות העקורים. עורכת ומנחה של ערבי ספרות, מרצה בנושא השואה בארץ ובחו"ל.

צימרמן באֵרי

נולד במושבה נחלת יהודה שליד ראשון לציון. כבן שנתיים עבר עם אביו, דוד צימרמן, מורה ופרשן של מקורות ישראל, לקיבוץ משמר השרון, שם למד והתחנך עד 1969. יצא לשנת שירות בקריית שמונה (1970) והיה ממקימי גרעין "עודד״. לאחר תום שירותו הצבאי שב למשמר השרון ויצא ללמוד ב"סמינר אורנים" בחוגים למחשבת ישראל ולספרות.

צימר שמעון

נולד בקריית חיים להורים ניצולי שואה שעלו לארץ מפולין ב-1949. למד בבית הספר הממלכתי-דתי "הרואה" בקריית שמואל ולאחר מכן בבית הספר הטכני של חיל האוויר. סיים את לימודיו ב-1968, התגייס לצה"ל ושירת כחשמלאי מערכות מטוסים.

צייטלין אהרן

בנו הבכור של הסופר-המיסטיקן הלל צייטלין, נולד באובארוביץ' שברוסיה הלבנה ועשה את שנות ילדותו בהומל ובווילנה. ב-1907 עבר עם משפחתו לוורשה, ובה ישב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. פעילותו הספרותית החלה בגיל אחת-עשרה בפרסום שירים בעיתון הילדים העברי "הפרחים" (1909). ב-1914 פורסמה יצירתו הראשונה ביידיש, הפואמה-בפרוזה "די מטרוניתא", בירחון "די יודישע וועלט", ומאז פעל כל ימיו כסופר דו-לשוני. הוא עצמו נהג להעיד על הטבעיות שבה מתלכדות בתוכו שתי הלשונות בעלות האלף-בית המשותף, עד שאינו מרגיש כלל בחציצה ביניהן.

ציגלמן יעקב

נולד בלנינגרד (סנט פטרבורג). עלה ארצה ב-1974. בשנים 1978-1977 היה חבר מערכת כתב העת  "ציון", ובשנים 1992-1978 חבר מערכת בכתב העת "22", ששימש ביטאון עיקרי של האינטלקטואלים יוצאי ברית המועצות בישראל. מסוף שנות השבעים ועד 2000 היה עורך וכותב תוכניות ב"קול ישראל" ברוסית, בשם העט יעקב אשכנזי.

צורן גבריאל

נולד בחיפה, שם עברו עליו שנות ילדותו ונעוריו. בשנים 1987-1967 התגורר בירושלים. את לימודיו לתואר שני השלים בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת לימודיו לתואר דוקטור בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתו של פרופ' בנימין הרושובסקי. כבר בחיבוריו לתואר שני ושלישי עסק צורן בנושא שהיה למוקד עבודתו המחקרית – תפישת המרחב ביצירה הספרותית. מחקרו המקיף והחדשני בנושא זה מבוסס על מושגים מתורת הספרות, מן הפילוסופיה ומן הגיאוגרפיה, ומבחינה מתודית הוא שואב בעיקר מן הסטרוקטורליזם.

צורית אידה

נולדה בתל אביב. בוגרת הסמינר למורות וגננות ע"ש לוינסקי בתל אביב ו"סמינר הקיבוצים". למדה מחול בתל אביב ובניו יורק. שיחקה בתיאטרון "הבימה" בשנים 1952-1950 ובתיאטרון העברי "פרגוד" בניו יורק. מפרסמת מאמרי ביקורת על ספרות ואמנות מ-1952. ספרה הראשון, "שני מחזות על אהבה: גולת הבדולח; משחק אחרון" (עקד), פורסם ב-1962. המחזה הראשון מתוכו, תחת השם "כדור הבדולח", הועלה על במת תיאטרון "קרוב" ב-2010. זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול ב-1981 וב-2000, ובפרס קרן דב סדן מטעם אוניברסיטת תל אביב ב-1990. צורית היא רעייתו של הסופר אהרן מגד ואמם של הסופר איל מגד וההיסטוריון ד"ר עמוס מגד.

צוריאל (ברגר) מנחם

נולד בירושלים וגדל בשכונת מאה שערים. קיבל חינוך דתי בתלמודי תורה "מאה שערים" ו"מזרחי", בישיבת חברון ובישיבת הרב קוק. את השכלתו הכללית רכש בגימנסיה "הרצליה" בהדרכתו של פישל לחובר. השתלם באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק כל חייו בחינוך ובניהל בתי ספר עבריים וסמינרים למורים בארץ ובחו"ל. בשנות החמישים היה חבר מועצת העיר רמלה מטעם מפא"י וכן יו"ר ועד התרבות של ההסתדרות.

צוריאל יוסף

נולד בצנעא, תימן, ועלה לישראל עם בני משפחתו ב-1949. בתקופה הראשונה חיה המשפחה במחנה אוהלים בראש העין וכעבור זמן קצר עברה לגור בבית ערבי נטוש בירושלים. עבד כעיתונאי בעיתון "הבוקר" ולאחר שנסגר עבד במשך שנים ב"מעריב". לאחר פרישתו הקדיש את עצמו לכתיבה. עד כה פירסם שלושה רומנים: "כלולות" (שוקן, 1992); "קרעים" (1995); "חלמתי יונים" (2002).

צור ראובן

נולד באורדיאה, טרנסילבניה. ילדותו ונעוריו עברו בצל מלחמת העולם השנייה, במהלכה ברח עם משפחתו מהגטו, נותק מהוריו ונשלח לבית סוהר. חוויותיו מתקופה זו מתוארות בספר זיכרונותיו "בריחה מהגטו" (1996). ב-1949 עלה עם משפחתו לארץ והתחנך בכפר הנוער "אלוני יצחק". כשנתיים לאחר מכן (1951) פירסם את תרגומו הראשון לעברית, לשיר של לואי ארגון, ב"משא". מאז הרבה לתרגם ופירסם כמה קבצים של תרגומי שירה, בהם "גיזת זה"ב: תרגומי סונטים" (1988) ו"החליל והקוקיה: מבחר משירת אירופה" (1993). בתום שירותו הצבאי עשה תואר ראשון בספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה ב"חוות הנוער הציוני". ב-1961 פירסם ספר שירים לילדים, "שירים על בעלי מלאכה" (זיקית). בתחילת שנות השישים הקים עם יצחק קשתי ויהודה ברקוביץ' את הוצאת "דגה", שהוציאה לאור ספרי איכות בתחומי השירה, הפרוזה והמחקר. ספרו המחקרי הראשון, "דברים כחוויתם: עיונים בשירת ביאליק", נדפס בהוצאה זו ב-1964. מאז פירסם כעשרים ספרים בעברית ובאנגלית.