קווה אבשלום
נולד וגדל ברעננה בבית חילוני, ברוח תנועת העבודה. היה פעיל בתנועת "המחנות העולים" ויצא במסגרתה לצבא, נח"ל מוצנח וקיבוץ נתיב הל"ה. עזב את הקיבוץ ב-1967 ושירת בצי הסוחר עד 1974, שירות המשתקף בסיפורים שכתב המוקדשים לחיי הים.
קובנר אבא
נולד בסבסטופול שבחצי האי קרים לאמו רוזה רחל לבית טאובמן ולאביו ישראל קובנר. עבר עם משפחתו לווילנה, שם השלים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה "תרבות". בנערותו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והתעתד לעלות לארץ ישראל. ב-1938 החל ללמוד בפקולטה לאמנות באוניברסיטה שבווילנה, ובשל כך דחה את עלייתו ארצה. עם כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית התייצב בין ראשי "השומר הצעיר" ב"ריכוז השומרי" בווילנה, שהנהיגו את המוני הפליטים מפולין, וב-1941, כשווילנה נפלה בידי הנאצים, הצטרף להנהגת המחתרת היהודית בגטו.
קובנסקי אדית
נולדה בבוקרשט, רומניה, ועלתה לישראל בילדותה (1948). גדלה והתחנכה בחיפה, ולאחר שירותה הצבאי עברה לארצות הברית (1965), שם היא מתגוררת עד היום. את השכלתה, מתואר ראשון בספרות עברית וצרפתית ועד לימודי הדוקטורט, רכשה ב-Wayne State University בדטרויט, מישיגן. החל מ-1987 מלמדת באוניברסיטה זו לשון, ספרות ותרבות ישראל. כמו כן, משמשת כמתאמת התוכנית ללימודי עברית באוניברסיטה.
קהת סיני
נולד בישראל וגדל בהוד השרון. שירת בחיל השריון כמפקד טנק. בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. מ-1987 עובד כעורך-דין עצמאי בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי.
קדרי (טפר) שרגא
נולד בלבוב, גליציה. אביו היה חזן. בילדותו למד בחדר, אחר כך בישיבה ובגימנסיה. הצטרף לתנועת הנוער הציונית "החלוץ המזרחי" שבמסגרתה הוכשר לעלות ארצה ב-1926. נטע פרדסים וכרמים, עבד בבניין, חפר בארות וסלל כבישים. היה ממייסדי מושב כפר פינס, שם השתקע עם הוריו. לאחר נישואיו עבר עם משפחתו לירושלים. מ-1936 שימש כמזכיר המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי ואחר כך עבד במחלקה הסוציאלית. אחרי קום המדינה עבד כמזכיר הכללי של משרד הסעד וכחבר בוועדה הקרואה שניהלה את ירושלים.
קדר מירה
מתגוררת בהתנחלות עפרה. שיריה הראשונים ראו אור באמצע שנות השמונים של המאה העשרים ב""מעריב"" וב"על המשמר". במהלך שנות התשעים פירסמה שני ספרי שירה: "מרביות של תאנה" (ספרית פועלים, 1990) ו"קירבת מקום" (1995). בהמשך פירסמה ארבעה ספרי פרוזה: קובץ הסיפורים "רצוא ושוב" (2000); הנובלה "שותפי סוד" (2002); הנובלה "אחד מאלף" (2008); והרומן "אהבה, שמים וריח הדרים" (2011).
קדמון (פרקש) חיה
נולדה בסינפרופול, אוקראינה. עלתה ארצה עם הוריה ב-1925. אביה, אברהם קופמן, היה מורה בכפר יחזקאל, ואמה רופאת ילדים בעמק יזרעאל. גדלה והתחנכה בכפר יחזקאל. את לימודיה התיכוניים סיימה בגימנסיה "הרצליה". מנעוריה היתה חברת "השומר הצעיר", פעילה כמדריכה וכחברה בהנהגה הארצית הראשית. הצטרפה לגרעין המייסד של קיבוץ חצור (1937).
קגנסקיה מאיה
נולדה בקייב, אוקראינה, במשפחה של קצין הצבא האדום שנהרג בקרבות של מלחמת העולם השנייה. למדה ספרות ופילולוגיה באוניברסיטת קייב. עלתה ארצה ב-1976. סמוך למועד עלייתה החלה לפרסם את יצירותיה בכתבי העת המובילים בישראל ובפזורה הרוסית. על אף הקשר העמוק עם התרבות הרוסית שהיתה תמיד מקור להשראתה, היא הכריזה על עצמה כסופרת ישראלית והיתה אחת ממייסדי הספרות הישראלית בשפה הרוסית. הז'אנר הספרותי שהיה אהוב עליה הוא המסה הספרותית, שהיא השכילה להקנות לה איכות של ספרות משובחת.
קבקוב יעקב
נולד בניו יורק להורים שהיגרו מרוסיה. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. למד ב-Yeshiva University ובבית המדרש למורים הצמוד אליה, והשלים את הכשרתו האקדמית והרבנית ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק, שם כתב עבודת דוקטור על "חלוצי הספרות העברית באמריקה" בהדרכת המשורר הלל בבלי. בשנים 1952-1950 עבד במערכת האנציקלופדיה העברית בירושלים. מ-1952 עד 1968 כיהן כדיקן המכון ללימודי היהדות בקליבלנד. לאחר מכן שימש פרופסור לעברית בלהמן קולג' שליד האו"ניב"רסיטה העירונית של ניו יורק עד פרישתו לגמלאות ב-1986.
קאלו שלמה
נולד בסופיה, בולגריה. מגיל שתים-עשרה היה פעיל במחתרת האנטי-פשיסטית בארצו, וכשהיה בן חמש-עשרה נתפש ונשלח למחנה ריכוז. בבגרותו למד רפואה בפראג ועבד בה כעיתונאי. בתום מלחמת העולם השנייה התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ובמסגרתו נשלח לקורס טיס. ב-1949 עלה לישראל. למד לתואר שני במיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב וכיהן כמנהל מחוזי של המעבדות הרפואיות בקופת חולים "כללית".