קרפינוביץ' אברהם
נולד בווילנה למשפחה שהיתה פעילה בתיאטרון יידיש בעיר. סיים לימודי תיכון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות והגיע עד לקזחסטן. לאחר השחרור שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. ב-1947 עלה לישראל, אך ספינתו נתפשה על ידי הבריטים והוא נשלח למחנה מעצר בקפריסין, שבו נכלא למשך שנתיים. ב-1949 הגיע לישראל והתיישב בגבעת רמב"ם (גבעתיים). היה חבר בקבוצה הספרותית "יונג ישראל" (ישראל הצעירה), שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. היה המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית וכיהן כחבר הנהלת אגודת סופרי ועיתונאי יידיש בישראל.
קרסל אליקים גצל
נולד בזבלוטוב, גליציה המזרחית (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באוקראינה). עלה ארצה ב-1930 ועבד שנים אחדות בפרדסי כפר גנים ליד פתח תקווה כפועל, כמדריך וכמנהל. בתוך כך פירסם ב"דבר" רשימות ומאמרים שעוררו את תשומת לבם של עורך העיתון ברל כצנלסון ועורך מוסף הספרות אז, דב שטוק (לימים סדן). בהזמנת כצנלסון עבר קרסל לירושלים (1938) והתרכז בעבודה ספרותית שהניבה, בין השאר, את הביבליוגרפיה הראשונה פרי עטו: "מדעי החברה בעברית: ביבליוגרפיה" (הוצאת המרכז לתרבות של ההסתדרות, 1939; החיבור ראה אור במהדורה מורחבת, 1948). ב-1943 עקר לתל אביב ועבד בארכיון תנועת העבודה ובהמשך במערכת "דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1951, לאחר שחרורו מצה"ל, עבד כעורך פרסומי המדור להשכלה במחלקת התרבות, והתמנה למנהל הראשון של המכון הביו-ביבליוגרפי "גנזים", תפקיד שמילא עד 1960.
קרן (פרידלנדר) רבקה (קטלין)
נולדה בהונגריה. עלתה ארצה ב-1957 עם הוריה, ניצולי שואה, ואח קטן. למדה ציור בירושלים ובניו יורק ופילוסופיה, ספרות ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כספרנית, מרפאה באמנות ופסיכולוגית קלינית. הציגה תערוכות ציורים ברחבי העולם.
קרן ניצה
נולדה בטבריה. למדה ספרות עברית לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעלת תואר דוקטור בספרות נשים ומגדר מאוניברסיטת בר-אילן. מרצה ומנחה סדנאות כתיבה וסדנאות קריאה. החל מאמצע שנות התשעים היא מפרסמת מאמרים ורשימות בנושא כתיבה נשית ופרוזה של סופרות ישראליות בבמות שונות, בהן כתבי העת "מאזניים" ו"דימוי", כתבי העת האקדמיים "מכאן" ו"תיאוריה וביקורת" וקובץ המאמרים "נראוּת בהגירה" (2010).
קרמר שלום
נולד בסאנוק, גליציה. למד בבית המדרש למורים "תחכמוני" בוורשה. ב-1932 למד משפטים בלבוב במשך שנה, הפסיק ועלה ארצה ב-1934. בשנים 1938-1934 למד באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר מוסמך למדעי הרוח. לימד בבתי ספר תיכוניים בחיפה ובירושלים והרצה באוניברסיטת תל אביב. מאמריו ומסותיו פורסמו בכתבי עת לספרות וחלקם כונסו בספריו.
קריקסונוב פטר
נולד בקייב. בגיל עשרים החל ללמוד עברית בכוחות עצמו בעזרת חומר עזר שהוברח לברית המועצות, וכעבור שנתיים, לפני עלייתו ארצה ב-1976, כבר קרא את "תמול שלשום" של עגנון במקור. עם עלייתו התיישב בירושלים והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים – תחילה בחוג למתמטיקה ומ-1978 בחוגים ללשון עברית ולשפות שמיות עתיקות.
קריץ ראובן
נולד בווינה, אוסטריה, לאב ממשפחה חסידית מגליציה אבל אתיאיסט בהשקפתו, וכך גם אמו. הוריו נפרדו כשהיה בן שמונה. בנובמבר 1938 נמלט עמו אביו לארץ ישראל. מ-1941 התחנך בקיבוץ מזרע, ואת לימודיו התיכוניים עשה במוסד החינוכי של קיבוץ משמר העמק. סיפוריו הראשונים נדפסו ב-1944 בעיתוני הקיבוצים וב"על החומה", ביטאון תנועת "השומר הצעיר". בסוף לימודיו (1947) היה בין המגינים על משמר העמק בעת התקפת "צבא השחרור" של קאוקג'י על הקיבוץ. ב-1948 הצטרף כחבר לקיבוץ מזרע, והיה חבר בו עד 1956. השתתף כלוחם במלחמת סיני, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים.
קריב (קריבורוצ'קה) אברהם
נולד בסלובודקה, ליטא. בנעוריו למד בישיבות ליטא ("סלובודקה", "טלז" ו"מיר") והוכשר להוראה בבית המדרש למורים עבריים "תרבות" באודסה כתלמידם של ביאליק וקלוזנר (1922-1918). למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת מוסקבה (1923-1929). עד עלייתו לארץ (1934) עסק בברית המועצות בהוראה ובהפצת תרבות עברית במחתרת, כשהוא חשוף לסכנת מאסר וגלות. בארץ עבד תקופות קצרות כמורה ורוב שנותיו עסק בעריכה, כעורך המוסף לספרות בעיתון "דבר", עורך בהוצאת עם עובד, במוסד הרב קוק ובכתב העת "מאזניים".
קרטס לילי (וייס, אגנס לילי)
נולדה ברימבסקה סובוטה, סלובקיה (באותה עת צ'כוסלובקיה). בהיותה בת עשרים גורשה למחנות ההשמדה אושוויץ וברגן-בלזן, והיא היחידה מבני משפחתה שנותרה בחיים. לאחר שובה יצקה את אבלה ואת פחדיה בשירים.
קרטוּן-בלום רות
נולדה בתל אביב ולמדה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1966 קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) – עבודת הגמר יוחדה לדרמה השירית המקראית, ובייחוד לזו של מתתיהו שוהם. מ-1964 לימדה במחלקה ללשונות המזרח הקרוב במוסד זה, וב-1966 מונתה שם למרצה. מ-1969 מלמדת בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. בין השאר היתה ממקימי התוכנית לכתיבה יוצרת של החוג ועמדה בראשו בשנים 2003-1999. כיהנה פעמים אחדות בראשות הקתדרה ע"ש גולדסמית ב-University College בלונדון כמופקדת על לימודי וחקר הספרות העברית. שימשה מרצה אורחת באוניברסיטת קיימברידג' וב- Hebrew Union College בסינסינטי (ארצות הברית). ב-2003 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד ממוסד זה.
