ארכיונים: ערכים

רביבו ג'ניס רוז

נולדה בארצות הברית. למדה בחוג למדעי הרוח באוניברסיטת מסצ'וסטס ובאוניברסיטת ברנסוויק בקנדה. ב-2006 קיבלה תואר ראשון במדעי היהדות עם התמחות בלשון וספרות עברית מן המכללה העברית ניוטון, מסצ'וסטס, וב-2008 קיבלה תואר שני במדעי היהדות מאותו מוסד. עלתה לארץ ב-1987.

רבי עידן

נולד בבאר שבע. פירסם עד כה שני קובצי סיפורים קצרים. ספרו הראשון, "שישים מיליגרם פרוזאק" (זמורה-ביתן, 1995), ראה אור בהיותו בן עשרים. הספר כולל עשרות סיפורים קצרים וקצרצרים, מרביתם בני עמוד או שניים, שניתן לחלקם לשלושה סוגים: סיפורים בעלי קול אישי, סיפורי הווי קבוצתיים וסיפורים סאטיריים-ביקורתיים. כתיבתו מתאפיינת בקולה המתריס, לעתים נדמה כפוגעני במתכוון. הוא נוגע בכתיבתו כמעט בכל היבט של החברה הישראלית: צה"ל ומלחמות ישראל, השואה, ישראליות וגבריות, תרבות הפנאי והטלוויזיה ועוד. ניכר בסיפורים רצון בולט לרוקן מתוכנם מוסדות ומיתוסים ישראליים על ידי הארתם באופן סרקסטי מנמיך.

רבי (רביע) דוד

נולד בבגדאד, עיראק, עלה לישראל עם בני משפחתו ב-1950 במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה". מאז 1958 עסק בהוראה ובחינוך, והיה אחראי על ריכוז מכינות לחיילים משוחררים ולעולים חדשים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובספרות ותואר שני בשפות שמיות, כתב עבודת דוקטור בדרופסי קולג', פילדלפיה, בנושא "הדיאלקט היהודי הבגדאדי". חי בפילדלפיה, ארצות הברית, החל משנות השבעים של המאה העשרים.

ראובני יותם

נולד ברומניה. למד בבית הספר היסודי בעיר יאשי, ולאחר מות אמו ב-1957, עבר לכפר ביוולארי שבמזרח-רומניה. עלה לישראל ב-1964 והתיישב באשדוד, שם למד בתיכון "רוגוזין" עד 1968. באותה שנה הפסיק את לימודיו ועבר לקיבוץ משגב עם, שם השתלב בגרעין נח"ל, וממנו המשיך לשירותו הצבאי. ב-1972 הצטרף למערכת ""הארץ"" כעורך דפוס והתפטר ב-1977. בשנים 1987-1983 שימש עורך במוסף "7 ימים" ב""ידיעות אחרונות"". ב-1987 החל לתרגם ספרים ובמקביל לכתוב "היגדים" (הוא התנגד למונח "סיפור״) וקטעי הגות. ב-2000 הקים את הוצאת הספרים "נמרוד״, שבה לצד יצירותיו ראו אור ספרי מקור, תרגום ועיון.

ראובני אהרן

נולד בעיירה פּוֹלטָבָה, אוקראינה, שהיתה מרכז של פעילות רוסית מהפכנית, השכלה יהודית ו"הגנה עצמית" בתקופת הפוגרומים. סבו מצד אביו היה מנוי על עיתונים עבריים וידע קרוא וכתוב ברוסית ובפולנית. אביו, צבי שימשלביץ, שהיה מראשוני "חובבי ציון" ופעיל באגודת "בני משה", ביקר בארץ פעמיים (1891, 1905). אחיו, יצחק בן-צבי, היה נשיאה השני של מדינת ישראל וחוקר קהילות ישראל במזרח. על השכלתו כתב ראובני: Reading – No schools"". בגיל שבע-עשרה, בקיץ 1904, יצא לאמריקה, עבד שנתיים בבתי חרושת בשיקגו, ובקיץ 1906 שב לפולטבה, מאוכזב על שהחמיץ את מהפכת 1905. רשמיו מאמריקה התפרסמו בשבועון "פועלי ציון" ברוסית בעריכת דב בר בורוכוב ויצחק בן-צבי. באותו קיץ נידון למאסר, ולאחר שנתיים לגירוש לצפון-סיביר עם אביו, משום שבביתם נמצא נשק להגנה עצמית (אחיו יצחק נידון לעבודת פרך, אך הצליח להימלט ולעלות לארץ). בסיביר עסק האב בסחר חליפין עם הטונגוסים המקומיים, וראובני חיבר מילון וספר דקדוק של השפה הטונגוסית, ובעזרתה הצליח לברוח ליפן, שם עבד כמתורגמן. ב-1910 הגיע לארץ ישראל דרך מנצ'וריה, שנחאי והאוקיינוס ההודי, בדרכון ארמני שהשיג ביפן, ובעזרתו הורשה להיכנס לארץ כתושב קבע (ליהודים הותרה כניסה רק לשלושה חודשים). הוא שוחרר משירות בצבא הטורקי תמורת תשלום (שהיה מקובל לגבי משכילים וזרים).

ראב אסתר

נולדה בפתח תקווה לאמה לאה ולאביה יהודה, ממייסדי המושבה. התחנכה שם בגן מקומי, בבית ספר יק"א ובבית הספר החקלאי של האיכרים. ב-1913 עשתה כשנה בדגניה, עם חלוצי העלייה השנייה. חזרה למושבה ב-1914, ולאחר כארבע שנים פוּנתה עם המשפחה בידי הבריטים לתל אביב, כאשר הורחקו האזרחים מהחזית נגד הטורקים (1918). בשנים 1920-1919 שימשה כמורה בבן-שמן, שם החלה בכתיבת שיריה. באביב 1921, בעת התקפת הערבים על פתח תקווה, עזרה לטפל בפצועים. נישאה בסוף אותה שנה בקהיר לבן דודתה, יצחק גרין, ושהתה עמו במצרים עד 1925. שיריה הראשונים התפרסמו בהדים (1922). ב-1925 השתקעה בתל אביב. התאלמנה ב-1930. קובץ שיריה הראשון, "קמשונים", פורסם בהוצאת הדים (1930). ב-1932 נישאה שנית, לצייר אריה אלואיל, והתגרשה ממנו ב-1935. ב-1945 עברה לכפר סבא, ומאז שבה לכתוב ולפרסם שירים, סיפורים ורשימות, וחזרה ב-1948 לתל אביב. אז מסרה את רכושה כעיזבון בחיים לקק"ל תמורת רנטה חודשית. מ-1955 התגוררה באבן יהודה, וחזרה לפתח תקווה ב-1960.

קשת (פישר) שולה

נולדה בתל אביב בבית משכיל ואוהב ספר, בית פרולטרי עם השקפת עולם מעמדית אדוקה: סבתה ואמה היו פעילות בולטות למען נשים בקהילת יוצאי איראן. לאחר מלחמת העצמאות, כשעברה משפחתה לבני ברק, השלימה לימודי תיכון ב"אהל שם" ברמת גן. בגיל צעיר הצטרפה לתנועת "הנוער העובד", התגייסה לנח"ל ושירתה במסגרת של"ת כמדריכה בתנועתה, סניף בת גלים. לאחר השירות הצבאי הצטרפה עם חבריה לקיבוץ בית גוברין, נישאה והשתקעה בקיבוץ גבעת ברנר (1960). כיום היא חיה בדרום תל אביב ומכהנת כמנכ"לית תנועת "אחותי", תנועה הפועלת מתוך אידיאולוגיה של פמיניזם מזרחי. כמו כן עוסקת באמנות ובאוצרות. 

קשת ישורון (קופלביץ' יעקב יהושע)

נולד בעיירה מינסק-מאזובייצקי (נובומינסק) ליד ורשה, פולין. אביו עסק בנדל"ן ובמסחר ספרים ונודע כבעל נכסים אמיד. בילדותו זכה להשכלה כללית רחבה ולמד עברית ורוסית. עלה ארצה ב-1911 והגיע לתל אביב. בשנים 1912-1913 למד בסמינר למורים "עזרה" בירושלים. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בין מקומות שונים והתפרנס מתרגומים שיזם המשרד הארץ-ישראלי (במסגרתם תירגם מיצירותיהם של גוטפריד קלר, ריכרד פוס, האופטמאן ועוד). 

קשוע סייד

נולד וגדל בטירה. אחד מהקולות הבולטים של הספרות הישראלית של דורו. אביו, פעיל "מצפן", ישב במעצר מנהלי במשך חצי שנה בהיותו סטודנט, וגם במעצר בתוך הכפר, במשך שנתיים וחצי. בגיל חמש-עשרה החל ללמוד בפנימייה יוקרתית בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים למד סוציולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר לימודיו החל לעבוד ככתב במקומון "כל העיר", תחילה ככתב המגזין ולאחר מכן כבעל טור אישי בשם "24/7", שאיתו עבר למוסף "הארץ". סגנונו ההומוריסטי, השזור באירוניה ובכאב עמוק, והעמדה הביקורתית כפולת המבט – ערבי וישראלי, מזרחי ומערבי – מהווים תווי היכר גם ברומנים שכתב. הוא כותב עברית בלבד, ועל כך זכה לביקורת מצד קולות מסוימים בחברה הערבית. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2005), פרס ברנשטיין לספרות (2011) על ספרו השלישי, "גוף שני יחיד", ופרס קוגל לספרות (2011).

קרת אתגר

נולד ברמת גן, בוגר התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב ומתגורר בתל אביב. כותב סיפורים קצרים והוציא לאור כחמישה קובצי סיפורים. הוא גם יוצר ספרי קומיקס וספרי ילדים וכותב לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון.