רגן נעמי

נולדה בברוקלין, ניו יורק, ארצות "הברית". מ-1971 חיה בירושלים. החלה לכתוב בגיל מוקדם, אך רק לאחר שרכשה תואר ראשון ושני בספרות אנגלית ועלתה לישראל הפכה את הכתיבה לעיסוק קבוע. ב-1987 פירסמה את ספרה הראשון, Jephte's Daughter.

רגלסון אברהם

נולד בהלוסק, רוסיה הלבנה, להורים עמלים. אף כי לא נמנה עם מפלגה או ארגון כלשהם היה קרוב כל ימיו לחוגי השמאל, בתנאי שאלה לא פסלו את העברית. בהיותו בן תשע היגרה המשפחה לארצות הברית והוטלה אל סדנאות היזע של הלואר איסט סייד של ניו יורק. התחנך ב"חדרים", בישיבה ובבתי הספר העירוניים של ניו יורק. הוא סיגל לעצמו במהירות את הלשון האנגלית ושקע בקריאת שירה והגות אנגליות ואמריקניות. מצא את פרנסתו כספרן, כמרצה וכמורה בקליבלנד, אוהיו, ובניו יורק.

רגולנט שמואל

נולד בעיירה מאלין הסמוכה לקייב, אוקראינה. בגיל חמש עלה עם הוריו וששת אחיו ארצה. המשפחה השתקעה בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" וסיים את גימנסיה "הרצליה". ב-1938 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג לספרות. במקביל למד הוראה בסמינר ע"ש דוד ילין, שם התיידד עם ס' יזהר (אז עוד סמילנסקי), והיה מהראשונים שהבחינו בכישרון הכתיבה המופלא שלו וחזה לו עתיד מזהיר בספרות העברית.

רביקוביץ דליה

נולדה ברמת גן, בת למיכל (לבית הומינר, 1996-1908) ולוי רביקוביץ (1942-1909). ב-29 במאי 1942 נולדו אחיה התאומים, אחיקם משה (נפטר בפברואר 2010) ועמירם שמואל. ב-30 באוקטובר 1942 נדרס אביה למוות סמוך לביתם בידי חייל יווני מכוחות בעלות הברית שנהג בגילופין. זמן קצר אחר כך עברה המשפחה לקיבוץ גבע בעמק יזרעאל (כעבור עשור נישאה אמה לישראל גור-אריה, מנהל בית הספר בקיבוץ).

רביניאן דורית

נולדה בכפר סבא, בת להורים שעלו ארצה מפרס בשנות השישים. התחנכה בעיר הולדתה וסיימה את בית הספר התיכון כצנלסון. שירתה בצבא ככתבת העיתון "במחנה". היתה נשואה לסופר דב אלבוים.

רבינזון-בכרך חדווה

נולדה ברומניה לשלימה (לבית גרמן) ולמשורר חיים רבינזון. עלתה ארצה עם משפחתה ב-1944. נדדה בין ארצות ועיסוקים. בין השאר הרצתה בנושאי ממשל, פולקלור ואנתרופולוגיה ועסקה בהוראה ובתרגום. אל לימודיה האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן הגיעה בשלב מאוחר יחסית. עבודת המאסטר ועבודת הדוקטור שלה (2002) עוסקות בסיפוריה של מרי פלאנרי אוקונור.

רבינזון חיים

נולד ביאסי, רומניה. נצר לשושלות רבנים מצד אביו ואמו. ב-1932 הוסמך לרבנות. היה מראשי הציונים ביאסי, והוביל את המגמה של שילוב לימודים כלליים בבתי ספר דתיים. הוכר כמשורר בקהילה היהודית ופירסם משיריו בעיתונים המקומיים. ב-1943 הוציא בבודפשט ספר ילדים בעברית בשם "ברכות לבנות לקטנים ולקטנות". החל לימודי פילוסופיה באוניברסיטה ביאסי, אך לימודיו נקטעו בשל המלחמה. ב-1944 עלה ארצה עם אשתו ובתו בספינת מעפילים ושהה עמן במחנה העקורים בעתלית. מאוחר יותר עברה המשפחה לירושלים ולבסוף השתקעה בגבעתיים. ב-1963 סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי היהדות. הוא אביה של הסופרת וחוקרת הספרות חדווה רבינזון-בכרך.

רבינוביץ ישעיה

נולד בעיירה חודורקוב בפלך קייב, אוקראינה. אביו, סוחר משכיל, השגיח על חינוכו היהודי והכללי וטיפח בו את האהבה לספרות העברית בת הזמן. מנעוריו היה פעיל ב"צעירי ציון". אחרי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה סיים סמינר למורים בקייב ואחר כך למד שם באוניברסיטה. ב-1924 היגר לקנדה והשתקע בוויניפג. שימש שם מורה בבית הספר היהודי העממי והיה פעיל בחיים התרבותיים של הקהילה. אף על פי שהקדים ופירסם מאמרי ביקורת בעיתונות יידיש בקנדה ובארצות הברית, ראה את נקודת המוצא של פעילותו כמבקר וכמסאי בהופעת מאמרו על שירת ה' לייוויק במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן (1935). מכאן ואילך השתתף תדיר בכתבי העת בארץ ("מאזניים", "גליונות", "מולד", "די גאָלדענע קייט") ובאמריקה ("ספר השנה ליהודי אמריקה", "הדאר", "בצרון"). ב-1935 עבר לטורונטו, נתמנה כמנהל בתי הספר העממיים היהודיים שם ומילא תפקידי ניהול במערכת החינוך היהודית במחוז אונטריו. ב-1950 השלים את השכלתו האקדמית בקבלת תואר דוקטור של ה-Jewish Theological Seminary בניו יורק. מ-1960 כיהן כפרופסור לספרות עברית מודרנית במכון ללימודי היהדות בשיקגו. עם פרישתו לגמלאות ב-1969 חזר לטורונטו, ושם נפטר.

רבינוב יהושע

נולד באחוזה חקלאית ליד פינסק. למד בחדר מתוקן ובגימנסיה רוסית בפינסק, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בווילנה. כתב שירים מגיל ארבע-עשרה, וב-1923 פורסם שירו הראשון בירחון הוורשאי לבני הנעורים "הכוכב". עלה לארץ ישראל ב-1924, ולאחר תקופה של הכשרה חקלאית ביבנאל ובקבוצת גבע הצטרף לחבריו יוצאי פינסק שייסדו ב-1926 את קיבוץ גבת בעמק יזרעאל. מאז ועד יומו האחרון היה חבר הקיבוץ. במלחמת העצמאות שכל את בתו רות, חיילת בחטיבת גולני.

רבין עוזר

נולד בפרנקפורט על נהר מיין כאשר הוריו, ילידי רוסיה, שהו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. המשפחה עלתה ב-1926, אך לא נכנסה למגורי קבע, משום שהאב עבד כרופא במושבות. זמן-מה התחנך עוזר ב"חדר" מסורתי בירושלים. ב-1929 עברה המשפחה לכפר תבור, משם למטולה וב-1930 לבנימינה. באותן מושבות למד בבתי הספר היסודיים המקומיים, סיים ב-1935 והמשיך בגימנסיה ביאליק בחיפה, אך המשפחה עקרה לתל אביב, שם סיים את גימנסיה בלפור (1939), ובתוך כך הצטרף לקן "השומר הצעיר" שבעיר.

נגישות