רון משה

נולד בתל אביב, בוגר תיכון "אליאנס" ברמת אביב. למד לתואר ראשון בלימודים רומאניים ובספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים (1968), וכן ספרות אנגלית באוניברסיטת מדינת ניו יורק. את התואר השני והשלישי קיבל מהמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, ארצות הברית (1975, עבודת דוקטור על הנרי ג'יימס בהדרכת פול דה מאן). עד 2007 היה מרצה לספרות כללית השוואתית ולאנגלית באוניברסיטה העברית וכיהן כראש החוג כמה פעמים. היה עורך המשנה של כתב העת "סימן קריאה" (1986-1979), עורך הסיפורת המתורגמת בהוצאת כתר (1988-1985), מעורכי "הסדרה הלבנה" בהוצאת עם עובד (1994-1990) ומעורכי סדרת "הכבשה השחורה" של הקיבוץ המאוחד (2002-1994). מאז 2002 מעורכי "ספריה לעם" של עם עובד. פירסם קובץ סיפורים, "אבדות קלות", סיפורים (הקיבוץ המאוחד, 2003). מומחה לג'ז, כתב על ג'ז ומגיש תוכנית רדיו של מוזיקה בסגנון זה.

רון זיוה

נולדה בתל אביב. בוגרת המכללה לאמנות בבת ים. עוסקת בכתיבה, ציור ואוצרות. פירסמה שני קובצי שירה. "שירים חפוזים" (רון ה"ו, 1986) בוחן במרבית שיריו ייצוגים נשיים ומתעמת איתם. כך למשל: "אִם אֶתְאַפֵּר, אִם אֶזָּהֵר,/ אִם אֶלְבַּשׁ דָבָר אָחֵר,/ […] אִם אֶרְזֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר,/ אִם אָשִׁיר אוֹ אֲשׁוֹרֵר,/ הַאִם תִּישָׁן אוֹ תִּתְעוֹרֵר?" ("אם אתאפר"); "חֹרֶף/ עוֹשֶׂה טוֹב לְאִשָּׁה/ […] מִתַּחַת לַבַּרְדָּס/ הִיא יְכוֹלָה לְעַפְעֵף/ וְלֹא לִהְיוֹת זוֹנָה" ("חׂרף").

רון-פדר-עמית גלילה

נולדה בחיפה. כבר בהיותה בת תשע החלה לכתוב סיפורי הרפתקאות. למדה במגמה הביולוגית בבית הספר "הריאלי" בחיפה. למרות היותה בת למשפחה שנשבו בה רוחות מפא"י כתבה רומן על נערה שאחיה נמנה עם כוחות האצ"ל, ואף שלחה את טיוטתו למנחם בגין, שבתגובה הזמינה ובירכה על פעולתה. ב-2010 פירסמה את הספר "בעוז ובהדר: סיפורו של מנחם בגין". שירתה כחיילת בנח"ל, ולאחר שחרורה למדה ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. רון-פדר-עמית היא אם לשלושה ילדים, ובשנים 1972-1979 אימצה שנים-עשר ילדים ממשפחות קשות יום. פרט זה השפיע רבות על כתיבתה והיווה השראה לסדרת הספרים "ציון", שנכתבה בשנים 1976-1981.

רום אורי

סופר נולד בארץ, לאם ילידת הארץ ממוצא סורי ומרוקאי ולאב ממוצא רוסי. פירסם לראשונה ב-1998 שני ספרים: הרומן "שמש שחורה" וספר הילדים "ילד, ציפור ואופק" (שוקן). ב"שמש שחורה" נפרש סיפור אהבתם של סופי ולאון, היא גויה והוא יהודי, בגרמניה שלפני ואחרי מלחמת העולם השנייה. עלילת הסיפור מינית מאוד, גם משום אהבתם הסוערת ומפגשם המחודש של בני הזוג, אבל גם משום שיבוצם הבוטה של זְנות, אונס וסטיות מיניות. ספרו מתעלם ממרבית האספקטים של אהבה חוצת גבולות, ומלחמת העולם מהווה בו פרט רקע משני בלבד.

רוכמן לייב

נולד בעיר מינסק-מזובייצק, פולין. התייתם מאביו בהיותו בן חמש. בנעוריו התחנך בחצרו של הרבי מפוריסוב באוטבוצק. מאוחר יותר למד לימודי קודש וחול בישיבת "עמודי תורה" בוורשה, וקיבל סמיכה לרבנות בגיל שש-עשרה. כעבור כשנה עזב את מצוות הדת והחל לפרסם רשימות בעיתונות היהודית בוורשה. ב-1936 הצטרף למערכת העיתון היידי "ווארשאווער ראַדיאָ". עם פלישת הגרמנים שב עם רעייתו לעיר הולדתו. לאחר חיסול הגטו באוגוסט 1942 נשלחו למחנה עבודה. הם הצליחו להימלט מהמחנה ולמצוא מסתור בבית איכרים בכפר.

רוטנברג אבנר

נולד בחיפה. למד פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופילוסופיה באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה. כיהן כסגן מנהל האגף לתרבות בעיריית ירושלים, ופירסם סקירות על התרבות בעיר בבמות שונות, בהן הפרק "תרבות ואמנות בירושלים" בלקסיקון "עיר בסבך" (2003) והפרק "היצירה התרבותית בירושלים" באלבום "40 שנה בירושלים" (2008).

רוט מוריס-משה

נולד בצרפת להורים ממוצא הונגרי שהגיעו לצרפת דרך בלגיה. נולדו להם עשרה ילדים, ורוט הוא השביעי. כשהיה בן חמש, הוא ושניים מאחיו נמסרו לפנימיות קתוליות, בגלל עוני המשפחה ומצוקתה. ילדותו נקטעה בפרוץ מלחמת העולם השנייה. במאי 1940 הפגיזו הגרמנים את העיר ננסי, שם התגוררה המשפחה, ופגז הרג לעיניו את אחד מאחיו. המשפחה עברה לדרום-מערב צרפת, כדי למצוא מקלט בעיר טולוז ובסביבותיה, והוא מצא את עצמו מתגלגל במשפחות שונות לפרקי זמן קצרים, ואחר כך במנזרים קתוליים. זמן-מה חי במשפחה של איכרים צרפתים, שם חש מועקה ובדידות. באוקטובר 1944, לקראת סוף המלחמה, שבה נספה האב במחנה ריכוז, הגיע לארץ עם שניים מאחיו. תחילה היה במסגרת "עליית הנוער", אחרי כן עסק בנגרות אמנותית, ומאוחר יותר הפך לצייר מוערך שלמד במסגרות שונות, כולל בפריז, והציג תערוכות רבות בארץ ובחו"ל.

רוט-פסקא חנה

נולדה בפירנצה, איטליה. בהיותה בת כמה חודשים עלתה משפחתה ארצה. למדה תיאטרון וספרות באוניברסיטת תל אביב. לאחר לימודיה שבה לאיטליה, שם עסקה בחקר שירה ופולקלור יהודיים ואיטלקיים. בסוף שנות השישים שבה לישראל והתמסרה לתחום המשחק והשירה. השתתפה בעשרות מופעים והצגות בתיאטראות שונים בארץ (תיאטרון חיפה, "הקאמרי", "החאן", "צוותא" ועוד), הקליטה תקליטים והשתתפה בתוכניות טלוויזיה. 

רוזנפלד ברכה

נולדה במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי שואה. עלתה מפולין לישראל עם הוריה ואחיה ב-1958. למדה ספרות עברית ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, ועריכה עיתונאית וספרותית באוניברסיטה הפתוחה. שימשה יו"ר האגודה לסופרים עבריים כחצי שנה (2002). לצד פעילותה הספרותית עבדה בבנקאות ובמסחר.

רוזנטל רוביק

נולד בתל אביב למשפחה ממוצא גרמני. כבר בצעירותו החל לכתוב בעיתונות, ובגיל שלושים החל ללמוד לשון ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ספרו הראשון, "הקיבוץ בעידן הספק" (ספרית פועלים, 1980), התבסס בחלקו על רשימות קצרות שכתב ופירסם במדורו "זווית חדה" ב"חותם", מוסף "על המשמר". הן בעבודתו כעיתונאי והן בעבודתו כסופר וכעורך ניכר עיסוקו החוזר ונשנה במצב החברה והפוליטיקה בישראל ובשינויים המתרחשים בחברה הישראלית.

נגישות