שחורי דפנה
נולדה בתל אביב. למדה אמנות במדרשת "בית ברל" ובבית הספר "מימד" לאמנות חזותית. היתה בת זוגו של המשורר דוד אבידן בשנותיו האחרונות. השניים נישאו בניו יורק ב-1993 ואף כתבו יחד ספר ילדים בשם "ראש לשועלים" (ירון גולן, 1994). מתגוררת במושב אמירים שבגליל.
שזר (רובשוב) זלמן
נולד במיר שבפלך מינסק למשפחה בעלת זיקה לחסידות חב"ד, וגדל בעיירה סטויבץ. מנעוריו היה פעיל במפלגת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית. מ-1907 עד 1912 למד באקדמיה ללימודי היהדות בפטרבורג אצל שמעון דובנוב. בתוך כך ביקר לראשונה בארץ ישראל ב-1911 וספג רשמים שליווהו כל חייו. לאחר מכן, עד 1919, למד באוניברסיטאות של פרייבורג, שטרסבורג וברלין והתמקד בהיסטוריה היהודית, בביקורת המקרא ובחקר לשון יידיש. ב-1918 ייסד את תנועת "החלוץ" בגרמניה. ב-1920 נשא לאישה בירושלים את רחל כצנלסון, מבקרת ספרות, מסאית ועסקנית ציבור. ב-1924 השתקע בארץ ישראל, אולם עד קום המדינה הִרבה לצאת לאירופה ולארצות הברית בשליחויות שונות מטעם תנועתו ומטעם הסתדרות העובדים, ונודע כנואם סוער ונלהב. ב-1925 נמנה עם מייסדי העיתון "דבר", ועם מותו של ברל כצנלסון ב-1944 ירש אותו בשני תפקידיו, עורך "דבר" ומנהל הוצאת עם עובד. ב-1949 נבחר לכנסת הראשונה והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלת ישראל. באותה שנה אימץ את השם העברי שזר (שניאור זלמן רובשוב). ב-1951 התפטר מן הממשלה וב-1952 נבחר להנהלת הסוכנות ועמד בראש מחלקת ההסברה ומחלקת החינוך והתרבות שלה. מ-1956 עד 1960 כיהן כיו"ר בפועל של הנהלת הסוכנות. ב-1963 נבחר כנשיא השלישי של מדינת ישראל. בתום שתי תקופות כהונה פרש מתפקידו (1973). לכבודו ולזכרו נוסד בירושלים מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, העוסק בהפצת ידע היסטורי לציבור הרחב בערוצים מגוונים.
שז (ירושלמי אפרת)
נולדה בקריית אונו. למדה בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין. שירתה בצה"ל בחיל התותחנים. עוסקת בהנחיית סדנאות כתיבה לשירה ופרוזה. עבדה כעיתונאית ב"על המשמר" בשנים 1980-1990. פירסמה מפרי עטה בכתבי עת לספרות החל מ-1984. כלת הפרס על שם רון אדלר לשירה (1999) ופרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול (2007). ב-2004 זכתה בציון "גיבורת תרבות" מטעם הקהילה ההומו-לסבית. יצירותיה שולבו בתערוכות ציור שונות ובהופעת מחול של להקת רנה שיינפלד. שני מחזות פרי עטה הופקו והועלו לבמות: "הביתה" (תיאטרון "הסימטה", 1995) ו"שרשרת פנינים לבנה" (פסטיבל עכו, 1998). שז מופיעה כזמרת המקריאה ושרה את שיריה, ואף הפיקה דיסק בשם "ריקוד המשוגעת" עם הגיטריסט מירק פדרנקו.
שורק עדי
נולדה בנס ציונה. מ-1991 מתגוררת בתל אביב. למדה ספרות עברית, ספרות כללית ולימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב. בשנים אלה ערכה וניהלה ערבי קריאה בעברית ובערבית במועדון התרבות "הגדה השמאלית". ב-2001 נישאה לעידן צבעוני, ממייסדיה ועורכיה של הוצאת "רסלינג". ב-2004 הקימה את סדרת "ושתי" של הוצאת "רסלינג", שאותה היא עורכת. סדרה זו מתמקדת בספרות פרוזה מקורית ומתורגמת, בעיקר ניסיונית.
שורצמן אוֹרי
נולד בתל אביב לאב יליד מולדביה שבמלחמת העולם השנייה שימש כרופא ברזיסטאנס הצרפתי, ולאם ילידת מגדיאל. בוגר תיכון "עירוני א"' בתל אביב. שירת בצבא בחיל השריון והשתתף במלחמת לבנון הראשונה כמפקד טנק, חוויה שלדבריו הובילה אותו ללימודי רפואה. למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בפסיכיאטריה למבוגרים. ניהל מרפאה להפרעות קשב וריכוז ולהפרעות התפתחות אחרות. הרצה במכללת רופין בחוג למדעי ההתנהגות. במהלך לימודיו כתב טורים קבועים בעיתון "העיר" וב"עיתון תל אביב".
שוראקי נתן אנדרי
נולד בעיירה עין-טמושנט, אלג'יריה. בילדותו ספג את התרבות היהודית של בית אביו, צאצא לשושלת ארוכה של רבנים וחכמים באלג'יריה מאז המאה השש-עשרה, וגם את התרבות הערבית. בהמשך התחנך במערכת החינוך הצרפתית הממלכתית וסיים את לימודי המשפטים בפריז, כולל דוקטורט. במקביל קיבל תעודה של הסמינר לרבנים בצרפת. במלחמת העולם השנייה החל את דרכו כעורך-דין בעיר אוראן, אלג'יריה, אך בשל החוקים האנטישמיים של משטר וישי הצטרף למחתרת שפעלה בצרפת. אחרי המלחמה הספיק לכהן כשופט שלום באלג'יריה. ב-1947 נקרא למלא תפקיד של סגן מנכ"ל "כל ישראל חברים", וב-1953 קיבל על עצמו תפקיד כנציג קבע של הארגון, ובמסגרתו סייר והרצה בארצות רבות.
שוּר אסף
נולד בירושלים. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ובתיאטרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם רשימות ביקורת בעיתונות, היה חבר מערכת מגזין האינדי-מדיה "כאן" ומגזין "עוד!". מתרגם ספרות ועורך באתר האינטרנט "מארב". כמו כן עוסק באילוף כלבים. בשנים האחרונות מקדיש את מיטב זמנו לאמנות הלחימה ווּ-וֵוי גונג-פו.
שופמן גרשֹם
נולד באוֹרְשָה, פלך מוהילוב, רוסיה הלבנה, כבן למשפחת מלמדים ענייה מחסידי חב"ד. למד בחדר ומגיל אחת-עשרה נשלח לישיבות בדוֹברוֹבְּנָה ובוִויטבּסק. במשפחה היו שלושה בנים ובת: משה הבכור, גרשם, זליג וחסיה. שני האחרונים נספו באורשה עם אנשי הקהילה במלחמת העולם השנייה. בהשפעת משה, האח הבכור, התחיל בלימודי חול כאוטודידקט והכיר מקרוב את הספרות העברית והרוסית. מכתביו אל האח היו ניסיונותיו הספרותיים הראשונים.
שונברגר רובי
נולד בטימישווארה, רומניה, ועלה ארצה עם הוריו בשנת לידתו. בביתו דיברו הונגרית ומעט עברית. בשנים הראשונות לחייו התגורר עם הוריו בבת ים, וב-1971 עברה המשפחה לגבעתיים. אחרי השירות הצבאי למד ספרות ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, וב-1989 קיבל שם תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. מאז 1991 הוא עובד כפסיכולוג קליני. ב-2006 הוסמך כפסיכואנליטיקאי על ידי החברה הפסיכואנליטית הישראלית, ובאותה שנה התחיל ללמד ולהדריך בחוג לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית שליד בית החולים "גהה".
שׁוֹמְלו (ניניץ') אנה
נולדה בנגוטין, סרביה. סיימה את לימודיה בחוגים לבלשנות מזרחית ולספרות באוניברסיטת בלגרד, ובשנים 1959-1957 שהתה בירושלים ולמדה עברית וערבית. מ-1960 עבדה במדור התרבות בטלוויזיה של בלגרד, אך הודחה ב-1967 בשל סירובה להשתתף בהתרמה לטובת הערבים שערכו העובדים בעקבות מלחמת ששת הימים. במשך עשרים שנה ערכה את הביטאון RTV Teorija i praksa בבלגרד. כתבה ערכים בכמה אנציקלופדיות, ובהם הערך "ספרות יהודית ביוגוסלביה" באנציקלופדיה "יודאיקה"; הערך על הספרות העברית באנציקלופדיה "פרוסווטה" (השכלה; בלגרד, 1969); ועל סופרים בני זמננו בישראל בלקסיקון הקרואטי הכללי (1996).
