אביגור-רותם גבריאלה

נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה. עלתה לארץ ב-1950. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובספרות אנגלית ובעלת תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. במהלך שנות התשעים שימשה בתפקידי עריכה מגוונים: לקטורית ועורכת ספרי ביכורים בהוצאת עם עובד, לאחר מכן לקטורית ספרי ילדים ונוער עבור המכון לתרגום ספרות עברית. כיום משמשת כמרצה וכעורכת ספרי עיון בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה. גרשון שקד (2006), שאביגור-רותם ערכה את אחד מספריו, שיבח אותה במילים חמות: "הרבה עורכים ועורכות היו לי בימי חלדי, והיא ודאי אחת מן המעולים שבהם: רגישות לשונית, הבנה ספרותית ותבונה אנושית נתמזגו בה ועשאוה לעורכת… כאותה מיילדת הנוטלת את התינוק שלנו בלידתו, מטהרת ומנקה אותו ומחזירה אותו לנו מטוהר ונקי".

אביבי (ווליבלר) ברוך

 נולד בעיירה קובל, פולין. בגיל עשרים החל לעבוד כמורה בבית הספר היהודי "תרבות" בוורשה, שם ראה אור ספר לימוד שכתב בשם "המולדת העברית" (1938). לאחר כמה ביקורים קצרים בארץ עלה ב-1939 ועבד כמורה בבית הספר היסודי ע"ש ביאליק בדרום העיר. לאחר מכן כיהן במשך שנים רבות כמנהל אגף החינוך בעיריית תל אביב וכיו"ר ארגון המנהלים של אגפי החינוך בישראל. כמו כן היה פעיל באגודת הסופרים ובהסתדרות המורים. כתב יותר ממאה ספרי לימוד והתמקד בנושאי תנ"ך והיסטוריה. רוב הספרים נכתבו בשיתוף עם נתן פרסקי, נחום גבריאלי ופרופ' אברהם מינקוביץ.

אביאל אילנה

נולדה בפולין. מלחמת העולם השנייה עברה עליה בגטו לודז' וב-1944 נשלחה עם בני משפחתה לאושוויץ. עלתה לארץ ב-1946 ונקלטה בקיבוץ חפציבה, שבו חייתה עד 1963. למדה ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכן השתלמה בבימוי, בתנועה ובמחול. עסקה בהדרכת נוער עולה ובבימוי טקסים והצגות בקיבוץ, בבימוי תסכיתי רדיו ובקריינות.

אבוש דורית

נולדה והתחנכה בתל אביב. למדה לתואר ראשון בפילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטת תל אביב ובמקביל לתואר נוסף בבלשנות כללית. ב-1979 נסעה לארצות הברית ללימודי דוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס, אמהרסט. בתום לימודיה חיה ועבדה במסצ'וסטס, בקליפורניה, במנהטן, בטקסס ובשבדיה. בשנים 1999-1991 התגוררה בגרמניה ועסקה במחקר בסמנטיקה באוניברסיטאות שטוטגרט וטיבינגן. בתקופה זו פירסמה ביקורות ספרות במוסף "ספרים" של "הארץ". מ-2000 פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קורנל, ארצות הברית.

אבו חנא חנא

נולד בכפר רינא שבגליל, בן למשפחה נוצרית. אביו היה מפקח ומודד אדמות באזורים רבים בארץ, ועקב כך בילה את ילדותו ונעוריו במקומות שונים. בהם: עוספיה, ירושלים, רמאללה, אשדוד, חיפה ונצרת. למד במכללה הערבית בירושלים. למד ערבית ואנגלית באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. שימש מחנך ומנהל בבית ספר תיכון יווני אורתודוקסי בחיפה. היה מרצה במכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה (1995-1987) ובחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה (1993-1973).

אבו ח'דרה פהד

נולד בכפר אל-רינה, שם הוא מתגורר עד היום. בוגר תיכון בנצרת. בעל תואר דוקטור לספרות ערבית קלאסית מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1978). מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה ובאוניברסיטת חיפה. חבר מערכת הירחון הספרותי "אל-ג'דיד", עורך כתב העת "אל-ע'דד" (1953) וחוקר המורשת הספרותית והאינטלקטואלית הפלסטינית. שימש עורך ראשי בכתב העת "מואקף".

אבגר תנחום

נולד בצ'כוסלובקיה. כותב ומפרסם מסוף שנות השישים. ספרו הראשון, "ירוק מעצלותי", ראה אור ב-1979 (ארלית). שיריו שזורים הומור דק. מודעותו הלשונית מפותחת ורב-שכבתית, מפתיעה ופרובוקטיבית. כותב שירים שצורתם הרהורים אפוריסטיים קטנים, אך מאחורי סתמיות הביטוי המדומה מסתתרת תוקפנות. בחלק מהשירים בועט במוסכמה כי השיר הוא יצירה מתחום הלב. הוא מפגין זאת במיוחד בספרו השלישי, "החום המיוחס" (1985), בשירים הבנויים על תחכום ולא על הבעה רגשית. הוא מסרב להשתמש במצוקות אישיות, לבד ממצוקת האיש הכותב.

א. אריק

נולד בחיפה לאב עורך-דין ולאם עקרת בית. בילדותו גילה בבית סבתו את כרכי "התקופה" ונשבה בקסמי עולם הספרות העברית. בנעוריו קרא את כתב העת "עכשיו" של גבריאל מוקד, שהיה לדמות מרכזית בכתיבתו והשפיע על יצירתו. למד בבית הספר התיכון "חוגים" בחיפה. למד לתואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. עובד בחברה כלכלית.

חומסקי דב

נולד במינסק. אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לקרטוז-ברזה שבפולין ולמד בבית ספר עברי. ב-1933 סיים את לימודיו בבית המדרש העברי למורים בווילנה והחל לעסוק בהוראה. בעודו תלמיד הסמינר פירסם שירים ראשונים בכתבי העת העבריים בפולין ("זרמים", 1931; "בסך", 1932), וכן קובץ שירים ראשון, "במערבל" (מעיינות, 1933). ב-1936 עלה לארץ ישראל כסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים. שנה לאחר עלייתו פירסם ספר שירים ראשון בארץ ("צהריים לבאות", 1937), ועד 1951 הוסיף עליו עוד שישה ("וילאות", 1940; "החוף האחר", 1941; "מפתחות אבודים", 1942; "אי-שם", 1944; "משירי המדבר", 1947; "עלי דרך", 1951). במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי במסגרת הבריגדה היהודית ושירת בארץ, בצפון-אפריקה ובאירופה. חוויותיו בשנים אלה הזינו רבים משיריו. לאחר השחרור חזר להוראה, ובד בבד יצא מ-1948 לשליחויות שונות של חינוך והסברה בגולה מטעם המוסדות הלאומיים, תחילה בקרב שארית הפלֵטה בפולין ולאחר מכן בקהילות היהודיות במקסיקו ובארגנטינה. ב-1958 התמנה לנהל את בית הסופר בתל אביב, ולאחר מכן כיהן כמזכיר הכללי של אגודת הסופרים העבריים עד 1974. בעשור האחרון לחייו פורסמו עוד ארבעה קבצים משיריו: "אזוב באבן" (1966, כולל מבחר מן הספרים הקודמים); "בעת ובעונה", 1969; "אבק חוצות", 1972; "עד בלי ירח", 1974. כחודשיים לפני מותו השלים הכנת מבחר מקיף משירתו המאוחרת (""צעדים על גשר"", 1977).

נגישות