ארכיונים: ערכים

שירן (בן-נתן) ויקי (ויקטורין)

נולדה במצרים, עלתה עם הוריה מאלכסנדריה ב-1951. המשפחה התגוררה בשכונת התקווה בתל אביב. לאחר כמה שנים פוטר אביה מעבודתו, והיא נאלצה לצאת לעבוד בגיל שלוש-עשרה. חוויות אלה הותירו בה רושם עז, ורגישותה לפועל המנוצל, ובמיוחד לאישה המזרחית הפועלת, מובעת בשיריה בחריפות. השלימה את השכלתה בלימודי קרימינולוגיה ויצאה ללימודי דוקטורט בארצות הברית (1991). בעבודת הדוקטור שלה חקרה את יחס הממסד והעיתונות בישראל לפוליטיקאים שהואשמו בשחיתות, וגילתה דפוסי אפליה מושרשים, המפלים לרעה ערבים ומזרחים. היא היתה אינטלקטואלית מובילה ופעילה חברתית. שימשה דוברת מפלגת תמ"י (1988-1980), ובתחילת שנות השמונים עמדה בראש תנועת צל"ש (ציונות למען שוויון), שבה היו חברים בין השאר העיתונאי דניאל בן סימון והסוציולוג פרופ' סמי סמוחה. התנועה נלחמה נגד ייצוג בלתי הולם של המזרחים בסדרת הטלוויזיה עמוד האש, ואף הגישה בג"ץ בעניין זה, אך בית המשפט דחה את העתירה. שירן השתתפה גם בארגון "המזרח אל השלום" ולאחר מכן ב"הקשת הדמוקרטית המזרחית", ובסוף דרכה הקימה את ארגון "אחותי – למען נשים בישראל", הארגון הראשון בישראל שחרת על דגלו פמיניזם מזרחי. בראשית שנות השבעים נישאה לבמאי ולמפיק חיים שירן (סדרת הטלוויזיה "שכונת חיים"), ולזוג נולדו שתי בנות. היא נפטרה בגיל חמישים ושבע ממחלת הסרטן. 

שיר (שיינמן) סמדר

נולדה בתל אביב. למדה בתיכון הדתי "צייטלין" בתל אביב, וסיימה לימודי ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. את קריירת הכתיבה שלה החלה בגיל חמש, בכתיבת קטעים מחורזים, ובגיל שמונה כבר שימשה ככתבת צעירה בשבועון הילדים "הארץ" שלנו. אחר כך כתבה ב"מעריב" "לנוער". ספר השירים הראשון שלה, "מונולוגים של נערה" (אלף, 1973), יצא לאור כשהיתה בת שש-עשרה. באותה תקופה אימצה לעצמה את שם העט סמדר שיר, כדי שבבית הספר לא ייוודע שהיא כותבת לעיתונים חילוניים.

שיץ דוד

נולד בברלין, גרמניה. בהיותו בן שבע עלה לארץ עם אחיו במסגרת "עליית הנוער", והתחנך במוסדות ובמשפחות אומנות. למד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בעל תואר מוסמך בהיסטוריה (1969). עבד כעורך בשירות הסרטים הישראלי. מ-1968 פירסם סיפורים קצרים, בעיקר בכתב העת "קשת". פריצתו הספרותית היתה עם פרסום רומן הביכורים שלו, "העשב והחול" (ספרית פועלים, 1978). הספר שהה חודשים אחדים ברשימת רבי-המכר וזכה לביקורות רבות, חלקן נלהבות ואחרות צוננות.

שיפמן סמדר

נולדה בישראל. כתבה את עבודת המאסטר שלה על התיאוריה של הקומדיה בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב (1979). באותו חוג כתבה גם עבודת דוקטור על הסופר האמריקני ויליאם פוקנר, בהדרכתו של פרופ' מנחם ברינקר (1987). מרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, שבו היא מלמדת ספרות עברית ואמריקנית. תירגמה לעברית את ספרו של הסופר הקנדי דון האנה, "הבתולות החכמות והטיפשות" (2002).

שיף מידד

נולד בראשון לציון לאב שהיה מראשוני העלייה השנייה ועסק בהוראה, ולאם בת המושבה, בוגרת המחזור השני של גימנסיה "הרצליה". חלק מילדותו עשה במושבה גדרה, ולאחר מכן עבר לתל אביב. לאחר גמר לימודיו בגימנסיה "הרצליה" יצא ב-1935 ללימודים בלונדון, סיים תואר ראשון ב-London School of Economics ושב ארצה ב-1938. ב-1940 החל לפרסם סיפורים קצרים וקצרצרים בשבועון הפופולרי "תשע בערב", וגם בשנים הבאות העדיף להדפיס את יצירותיו באכסניות בידוריות חסרות יומרות והשפעה ("סיכות", "הגלגל") ונמנע מלהשתתף בבמות הספרותיות הממוסדות. חמישים וחמישה מסיפוריו כונסו בשניים מספריו, "מחרוזת דר" (1941) ו"בני בליעל" (1947). הסיפורים נטולים מן המציאות העירונית בהווה ומתאפיינים ביסודות שווים לכל נפש: עלילות דינמיות, לשון פשוטה וישירה, הומור ושנינה, תכנים ארוטיים נועזים לזמנם וסיומי פואנטה מפתיעים. כשהם נוגעים בנושאים הגדולים של התקופה ניכרת בהם ראייה סרקסטית כלפי הפאתוס ההרואי של שנות המאבק לעצמאות. ב-1947 פירסם את ספרו "תחליף מודרני", רומן מחורז שנכתב אולי בהשראת "יבגני אונייגין" של פושקין. עלילתו הרופפת מספקת לגיבורו, סופר בשם מידד שיף, מסגרת לפרישׂת הגיגיו האירוניים על עולם ומלואו: על הקיום האנושי והיהודי ועוד יותר מכך על טיבה ותעודתה של הספרות עצמה.

שיף אגור

בנו של העיתונאי והסופר מידד שיף. נולד בתל אביב, ושם התחנך. בשנים 1978-1981 למד אנימציה וקולנוע ב-St. Martin's School of Art בלונדון. בשנים 1983-1985 למד באקדמיה המלכותית לאמנויות Rijks Akademie באמסטרדם, והתמחה בטכניקות של איור והדפס. מרצה בכיר במחלקה לאמנויות המסך ב"בצלאל", האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.

שימל הרולד

נולד בניו ג'רזי, גדל והתחנך בניו יורק. עלה ארצה ב-1962. קיבל תואר ראשון בספרות אנגלית וגרמנית באוניברסיטת "קו"רנל, ניו יורק. לימד בחוגים לספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות חיפה ותל אביב. כתב בי"קו"רת אמנות בכתבי העת "קו" ו"ציור ופיסול". מתגורר בירושלים.

שילוני לנה

נולדה בפולין. תהפוכות מלחמת העולם השנייה אילצו את בני משפחתה להימלט לרפובליקות האסייתיות של ברית המועצות, שם נפטר אביה מטיפוס. לאחר המלחמה חזרה עם אמה ואביה החורג לפולין, אך חלתה ונשלחה לבית מרפא בשווייץ, שם נחשפה לספרות צרפתית ולמדה עברית. בגיל 16 עלתה לישראל. נשואה לבן-עמי שילוני, חוקר תרבות יפן.

שילה שרה

נולדה לבית בבלי בירושלים. ב-1976 הגיעה למעלות במסגרת גרעין נח"ל, ולימים הקימה בה את ביתה. עסקה בחינוך, בעבודה קהילתית, בקליטת עלייה ובהפעלת תיאטרון בובות. מ-1991 היא מתגוררת בכפר ורדים.

שיינפלד מיכאל (מיקי)

נולד בפתח תקווה במשפחה דתית-לאומית. למד בישיבה התיכונית "נחלים". לאחר מכן נרשם לישיבת ההסדר "מעלה אדומים" והיה תלמידו של הסופר הרב חיים סבתו. את שירותו הצבאי עשה בגולני. למד משפטים והוראה באוניברסיטת בר-אילן ועוסק בהוראה.