ארכיונים: ערכים

איתן איתן

נולד במושבה כנרת וספג את נופי הכנרת ועמק הירדן ואת הוויית החלוציות וההתנדבות של המייסדים. סיים את הפנימייה הצבאית שליד בית הספר "הריאלי" בחיפה, התגייס לחיל הים ושירת בקומנדו הימי. השתתף בקרבות חיל הים במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. היה מראשוני החקלאים בארץ שגידלו פירות אורגניים וראה בגידול האורגני כעין שיבה לערכי היסוד של חלוצי עמק הירדן הראשונים.

איצקוביץ' יניב

סופר נולד והתחנך בראשון לציון. שירת בצה"ל כלוחם וקצין ביחידה מובחרת. בחלק משירותו היה בשטחים ובלבנון. בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה ושירות מילואים בעזה, חיבר עם דוד זונשיין את "מכתב הלוחמים" (2002), בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. בעקבות זאת נכלא לחודש בכלא צבאי. למד בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר שני בפילוסופיה (2003). שהה שנה באוניברסיטת אוקספורד. לימד בקורסי ההכנה לבחינה הפסיכומטרית וכשמונה שנים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שם כתב עבודת דוקטור בנושא יחסי הגומלין בין אתיקה לשפה בהגותו של לודוויג ויטגנשטיין. לאחר קבלת תואר דוקטור נסע לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. נשוי ומתגורר בתל אביב.

איסקובה (גרוסמן) אנה

נולדה בליטא, בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת וילנה. החל מ-1968 מעורבת בפעילות ציונית ובמאבק ציבורי על זכות העלייה. מאז בואה לישראל (1971) ועד ראשית שנות התשעים התמקדה בעיקר ברפואה ובמחקר מדעי בתחום הגסטרואנטרולוגיה. במקביל החלה לעסוק בעיתונאות ופירסמה יותר מאלף מאמרים בענייני תרבות וחברה ברוסית, בעברית ("מעריב", ""הארץ"" ספרים, "אלפיים", "תכלת", ""פנים"") ובאנגלית ("ג'רוזלם פוסט"). היתה ממייסדי העיתון "ורמיה" (בהמשך "וסטי") בשפה הרוסית. מייסדת ועורכת ראשית של חמישה מוספי תרבות בעיתונות הרוסית בארץ. מאמריה ומסותיה מושכים תמיד תשומת לב ופעמים רבות מעוררים תגובות פולמוסיות בשל חדות הראייה והביקורת הבלתי-מתפשרת שלה על החברה הישראלית, הבאה אצלה בד בבד עם זהות ישראלית-יהודית מובהקת ומתוך עמדה אזרחית ותרבותית מבוססת. יזמה תוכניות ופרויקטים חברתיים ותרבותיים רבים, ובשנים 2002-1999 כיהנה כיועצת ראש הממשלה לענייני עלייה ואינטגרציה.

אֵיני לאה

נולדה בתל אביב לאב ניצול שואה מסלוניקי ולאם ממוצא נאשדידני. בשל מוצאם של הוריה נחשפה בילדותה לשתי לשונות נכחדות: לדינו וארמית. עד גיל ארבע גדלה בשכונת שפירא בדרום תל אביב, לאחר מכן עברה עם משפחתה לבת ים. ברם, היא שמרה על קשר עם שכונת שפירא, הן משום שלאביה היתה שם חנות מספוא לסוסים, שהפכה אחר כך לחנות ירקות, והן משום ששם גרה סבתה האהובה. למדה בתיכון "ספרא" בתל אביב, אך בשנת לימודיה האחרונה נסגר בית הספר, ואת לימודיה לבחינות הבגרות סיימה בתיכון "אנקורי". התגייסה ב-1980 לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל הקשר. סיימה לימודי הוראת ספרות עברית ולשון לחטיבות ביניים ב"סמינר הקיבוצים" (1987-1984) ועבדה כעורכת ב"על המשמר" (1991-1987).

אַיָּלי יעקב

נולד במושב משמר השבעה. שיריו פורסמו בכתבי העת "מאזניים", "סימן קריאה" ו"עלי שיח" וכונסו בספרו "שירי החול" "ממסעות יעקב, יפתח ואליעזר בארץ ישראל:" "שירים" (הקיבוץ המאוחד, 2000). הספר זכה בפרס על שם רון אדלר ב-1995. ספרו "מיקי, אני, ועלי" (1997) זכה בפרס אהרן זאב לספרות ילדים ונוער (2000). הוא כתוב מפיו של מיקי, המגדיר את עצמו כ"ילד כמוכם" ומתאר את חייו בסדרה של סיפורים קצרים, המספרים בשפה פשוטה על חיי היומיום שלו, על מחשבותיו ועל רגשותיו. מחזותיו הקצרים של אילי, "סטירה" ו"פצע בים של כרישים", שהוצגו בפסטיבל עכו 2005, זיכו אותו בפרס קרן התרבות אמריקה-ישראל ליוצר מבטיח. על מחזות אלה כתבו שופטי הפסטיבל כי הם כתובים ביד רגישה ומדויקת ויוצרים רגעי פיוט נדירים של תיאטרון.    

אילון לאה

נולדה בירושלים, ובה היא מתגוררת עד היום. גדלה בבית דתי, למדה ספרות השוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים. עובדת בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בגבעת רם. שיריה הראשונים פורסמו בהיותה בת תשע-עשרה בכתב העת "סימן קריאה" (חוברת 9, 1979). עד כה פירסמה ארבעה-עשר ספרי שירה, האחרון שבהם הוא "מכונית מירוץ אדומה" (2012), וכן חמישה ספרי פרוזה. 

איכילוב יעל

נולדה בגבעתיים. בהיותה בת שמונה נפטר אביה מסרטן. למדה בתיכון "קלעי" בגבעתיים. למדה ספרות כללית באוניברסיטת תל אביב והתמחתה בספרות צרפתית (1992-1989). ניהלה חנות ספרים ברשת סטימצקי. שני הרומנים שלה ראו אור בהוצאת הספריה החדשה ובשנים 2005-1997 היא אף היתה הדוברת של ההוצאה. כמו כן היתה עורכת בהוצאות יבנה, כנרת ועוד. הגישה פינה על ספרים בתוכנית "סיגליות" בערוץ 2 (2006-2004), השתתפה בצוות שדן בספרים בתוכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2 (2007-2006), ובעלת טור בשבועון "לאשה". החל מ-1998 מרצה, מדריכה ומנהלת סדנאות כתיבה. הדריכה במסגרת הפרויקט "סיפור נולד" לבני נוער מטעם משרד החינוך. ריכזה את התוכנית למו"לות במכללת "בית ברל" (2003-2002).

אייזנמן צבי (פתחיה)

נולד בוורשה, פולין. בוגר בית ספר חילוני יידישיסטי. כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לברית המועצות, שם שהה במחנות עבודה. ב-1946 חזר לפולין, ניסה להגיע לארץ ישראל בספינת המעפילים "מולדת", נתפש בידי הבריטים והושם במחנה הסגר בקפריסין. הגיע לישראל  ב-1949 והתיישב בקיבוץ יגור, שם התגורר כשתים-עשרה שנים, עבד כלולן וערך את מדור הספרות ביידיש ב"למרחב". ב-1962, עם נישואיו, עבר לקיבוץ אלונים.

אייזן אסתר

נולדה בלודז', פולין. עברה את השואה בגטו ובמחנות. עלתה ארצה ב-1948. למדה פיסול אצל הפסל הנודע רודולף להמן. הציגה בתערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות ובמיצגי רחוב וסביבה. שש עבודות פיסול גדולות ממדים שלה הוקדשו להנצחת קהילות שהושמדו בשואה והוצבו בבתי עלמין בחולון ובכפר סבא. בזכות יצירתה הפיסולית והספרותית זכתה בתואר "יקירת יוצאי העיר לודז' בישראל". כמו כן, נמנתה עם מדליקי משואות יום השואה ב"יד ושם" (2006). שימשה כמ"מ יו"ר אגודת הסופרים העבריים ויו"ר ועדת האירועים של בית הסופר. יצירותיה הופיעו בכתבי עת, באנתולוגיות ובספרי מחקר לספרות, ושיריה נלמדים באוניברסיטאות ובבתי ספר תיכוניים.

איזקסון מירון חיים

נולד בחיפה, גדל וקיבל את חינוכו בהרצליה ובתל אביב. הוריו היו מוותיקי "היישוב האזרחי". אביו נכד לד"ר אהרן מזי"א, רופא, פרדסן, לשונאי ומילונאי; ואמו בת למשפחת ציזלינג, ממייסדי תל אביב. למד בגימנסיה העברית "הרצליה", ובתקופה זו החל לכתוב שירים, שהגיעו לידי אורי צבי גרינברג וזכו לעידודו. בשנים 1978-1975 שירת בחיל הים, וב-1978 החל בלימודי משפטים ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, שלאחריהם קיבל הסמכה כעורך-דין. ב-1983 עבר לאוניברסיטת תל אביב, ובה המשיך בלימודי פילוסופיה יהודית וקיבל תואר שני.