ארכיונים: ערכים

אלקושי (אלקס) גדליה

נולד באוסטרוב מזובייצק, פולין. ב-1925 עבר עם הוריו לוורשה, שם סיים גימנסיה יהודית-פולנית, וב-1931 החל ללמוד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת ורשה ובמכון לחוכמת ישראל. ב-1932 עלה ארצה, המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (ספרות עברית, היסטוריה וסוציולוגיה), וב-1935 הוענק לו התואר מוסמך. בשנים 1934-1943 עבד כספרן בבית הספרים הלאומי. ב-1944 קיבל תואר דוקטור בזכות מחקרו על יצירתו של יל"ג, שנעשה בהדרכתו של יוסף קלוזנר.

אל-קאסם סמיח

נולד בזרקא, ירדן, למשפחה ממוצא דרוזי שמקורה בכפר ראמה בגליל. חזר עם משפחתו לראמה בילדותו המוקדמת. בוגר תיכון בנצרת. היה האזרח הדרוזי הראשון שסירב לשרת בצה"ל (גיוס חובה לדרוזים החל מ-1956), ואף כתב מכתב ישיר לראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון, שבו פירט שנולד לשירה ולא לרובה. בן-גוריון השיב לו במכתב שהוא מעריץ את עמדתו הנחרצת ואת דבקותו באמונתו; אף על פי כן, נעצר. כמו כן נעצר פעמים רבות בגין פעילויותיו הפוליטיות וישב בכלא הישראלי ובמעצרי בית, אף שלא הובא למשפט מעולם. התחיל את דרכו כמורה בבית ספר יסודי עד שסולק מעבודתו בגין דעותיו הפוליטיות. פנה לעיתונאות וכיהן כעורך בעיתון הקומוניסטי "אל-אתתחאד" וכן במוסף הספרותי שלו "אל-ג'דיד". ממייסדי העיתון "כֻּל אל-עָרָבּ" וכיהן בו כעורך ראשי. ממייסדי התאחדות הסופרים הערבים (1987), שבראשה עמד. מנהל ההוצאה לאור "ערבסק", שאותה ייסד עם אמיל חביבי וסהאם דאוד. תירגם ספר שירה של רוני סומק לערבית ("יסמין", 1995).

אלפר רוגל

גדל ברמת השרון. בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. היה עורך מדור התרבות במקומון התל-אביבי "העיר" בשנות התשעים ומבקר הטלוויזיה של עיתון ""הארץ"". ב-2004 התמנה לעורך מוסף ""הארץ"" ושימש בתפקיד זה במשך שנתיים. לאחר מכן כתב טור שבועי במוסף "סופשבוע" של "מעריב". כמו כן כתב תסריטים לסדרות טלוויזיה וטקסטים לסדרות קומיקס בדפוס ובאינטרנט. הוא עורך ומגיש בסדרת הטלוויזיה "הינשופים" – בעבר תוכנית תרבות יומית מובילה בערוץ 8 וכיום תוכנית טלוויזיה עצמאית הממומנת על ידי צופיה ומשודרת באינטרנט.

אלפר רבקה

נולדה בעיירה באביצי שליד וילנה, ליטא. גדלה ברוסיה בעיירה ליד פולטבה. ב-1923 יצאה מרוסיה לפולין וב-1925 עלתה לארץ. כאן נדדה כפועלת מעבודה לעבודה, מהקיבוץ לעיר, מהעיר למושבה. עבדה במשק בית, במלצרות ובעבודה חקלאית בשדות ובפרדסים.

אלפי יוסי

נולד בבצרה, עיראק. עלה לארץ בגיל ארבע עם סבתו. בני משפחתו האחרים עלו לארץ לאחר שנה, והמשפחה התגוררה תחילה במעברה. מגיל צעיר התגלו בו תכונות של שחקן. הוא למד בבית הספר התיכון האמנותי "רננים" (תלמה ילין), שירת בצה"ל בלהקת חיל השריון, ולאחר שחרורו למד בסטודיו למשחק שליד התיאטרון "הקאמרי", ואחר כך באקדמיה לדרמה (LAMDA) היוקרתית וב"סיטי ליטרארי אינסטיטיוט" בלונדון. מראשוני "התיאטרון הקהילתי" בישראל ומחבר ספרי עיון בתחום זה. מייסד ומנהל אמנותי של פסטיבל מספרי סיפורים, מנהלו הראשון של  תיאטרון גבעתיים. הוא אביהם של השחקן והקומיקאי גורי אלפי ושל השחקנית שרי אלפי.

אלעד-בוסקילה עמי

נולד בתל אביב. בוגר תיכון "עירוני א' – חשמונאים" בבת ים. בעל תואר דוקטור בשפה וספרות ערבית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (1986). שימש כמרצה לספרות ערבית מודרנית באוניברסיטה העברית (1986-1979). מ-1993 משמש כמרצה במכללת "בית ברל". היה עמית מחקר ב"מכון טרומן", ב"מכון ירושלים" ובאוקספורד. חתן פרס לנדאו למחקר במזרחנות (1981), מייסד המסלול לתעודת תרגום ערבית-עברית ב"בית ברל" (1994).

אלנקוה שגיא

נולד בחדרה. בתום השירות הצבאי החל בלימודי מתמטיקה ומדעי המחשב בטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה, אולם לא סיים את לימודיו. במקביל החל לפרסם שירים (לראשונה ""קונכיה"", "פרפר לילה" ו"שירה למתחילים חלק" ב""עתון 77"", מאי 2003). בהמשך פירסם בכתבי עת לספרות כגון "עמדה", "שבו", "פסיפס" ו"מעין", במוספי הספרות של עיתונים יומיים, וכן בכתבי עת לספרות מקוונים: "עיין ערך שירה", "זוטא" ו"מטעם שירה". פירסם שני ספרי שירה: "קונכיה" (ירון גולן, 2009) ו"פינה, יומן שירה" (2011), שניהם זכו לשבחי המבקרים.

אלמן רבקה

נולדה בקיבוץ שריד להורים שעלו מרומניה. אביה היה מורה לבוטניקה במכללת "אורנים" ואמה זמרת. שירה הראשון פורסם כשהיתה בת שבע-עשרה, בכתב העת "שדמות". נתן יונתן, מחנכה בכיתות הגבוהות של התיכון בשריד, פתח בפניה את שערי הלשון העברית ושירתה.

אלמוג (לומפ) רות

נולדה בפתח תקווה להורים רופאים, שהיגרו מגרמניה לישראל ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, והתפרנסו בארץ גם מגידול דבורים. התחנכה בבתי ספר דתיים, אחר כך למדה בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, ומאוחר יותר בחוגים לתיאטרון, לספרות עברית ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. עסקה בהוראה, ומ-1967 עד 2000 עבדה בעיתון "הארץ" כעורכת המשנה של המוסף "תרבות וספרות". מתגוררת בתל אביב, הייתה נשואה למשורר אהרון אלמוג עד מותו.

אלמוג (מבורת) אהרון

נולד בתל אביב, דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה בילדותו ארצה מתימן בשלהי המאה התשע-עשרה והיה ממניחי היסוד לשכונת כרם התימנים בתל אביב. אביו היה חזן, שלימד אותו את לשון הפיוטים והסליחות. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית הספר החקלאי "מקווה ישראל", וב-1948 התגייס עם הכשרתו לפלמ"ח. עם תום מלחמת העצמאות יצא עם חבריו להתיישבות בקיבוץ תל גזר. ב-1950, לאחר התפרקותה של הקבוצה ונטישת המקום, חזר לתל אביב והתנסה בעבודות שונות. בשנים 1957-1956 למד ספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך, במשך ארבעים ושמונה שנים, לימד ספרות בבתי ספר תיכוניים. רעייתו היא הסופרת רות אלמוג.