בוזגלו שמעון

נולד בעכו. למד בבית הספר הימי "מבואות ים" במכמורת ושירת בחיל הים. לאחר השירות הצבאי עבד בעבודות מזדמנות, ושנה אחת למד פילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים (1988). למד יוונית והחל לתרגם מן הספרות היוונית הקלאסית מחזות של גדולי המחזאים היוונים, מכתבי אפלטון וכן שירים מראשית השירה היוונית, כולל יצירות של משוררים ידועים כארכילוכוס וסימונידס. מחזותיו המתורגמים הועלו בתיאטרון "הקאמרי", ב"הבימה", ב"חאן", ב"אנסמבל הרצליה" וב"תיאטרון הלאומי היווני". בתרגומיו הוא מודע למגבלה היסודית של כל תרגום: חוסר האפשרות לשקף במדויק את המקור. לכן הוא מתמקד ביצירת יופי ואווירה, בבהירות מילולית ורעיונית ובזרימה טבעית של הטקסט. ניכר בתרגומיו שאין הוא מתרגם מילים כפשוטן, אלא מעצב אותן ביחס לסיטואציה הדרמטית שעל הבמה.

בוזגלו דויד

נולד בכפר מז'אב הסמוך לעיר סֶטאט, ליד קזבלנקה, במרוקו. שם השלים את לימודי הקודש אצל תלמידי חכמים ורבני המקום, שאותם התחיל במרקש. נחשב לאחד העילויים בדורו, עד כי ניבאו לו גדולות ונצורות, אך בשל מחלותיו ובעיקר משום שלקה בעיוורון ב-1949, נאלץ לוותר על שאיפתו להתמנות באחד הימים לרבנות.

בוגנים אמי

נולד במוגדור (אסווירה), מרוקו. עלה ארצה ב-1970. למד הנדסה בטכניון, אך מאוחר יותר פנה ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטור שלו, שאותה כתב באוניברסיטה העברית בירושלים, עוסקת ב"תגובתו הדתית-יהודית של עמנואל לוינס לאליליות של מרטין היידגר". רואה עצמו קודם כול כאיש חינוך המקדיש עצמו למחקר, לתכנון ולהכשרת אנשי הוראה. בשנים 2008-2000 ניהל את היחידה למחקר ולפיתוח במחלקה לחינוך יהודי-ציוני של הסוכנות היהודית.

בהר עוזי

נולד ברחובות, גדל והתחנך בתל אביב ובעכו. למד בתיכון-פנימייה של בית הספר לקציני ים בעכו. מכיתה י"א למד בתיכון "עירוני א'״ בתל אביב. היה עורך ב"העיר" וב"חדשות". עורך "חדשות" ב"הארץ". 

בהר אלמוג

נולד בתל אביב, גדל בנתניה וברעננה ומתגורר בירושלים. אביו נולד בקופנהגן למשפחה ממוצא ספרדי-טורקי שהיגרה במאה התשע-עשרה מאיסטנבול לברלין ועקרה מגרמניה לדנמרק לפני מלחמת העולם השנייה. אמו נולדה בבגדאד. את לימודי התיכון עשה בבית הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב. סיים תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת התזה שלו עוסקת ב"מגדר וזהות בשירתה של אמירה הס". כותב דוקטורט בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב, בשם "כותבי פיוט במאה העשרים, וקשרים בין הספרות המזרחית החדשה למסורות הפיוט, המקאמה ושירת החול".

בהט (בכשטיץ) יעקב

נולד בפולין ועד 1930 למד בחדר ובישיבות. לאחר שעמד בבחינת הבגרות העברית והכללית בגימנסיה העברית בקראקוב (1932) החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטה שם (1938-1932). ב-1938 הוסמך לרבנות בסמינר לרבנים בברסלאו, מאחר שבית המדרש לרבנים בווינה נסגר עם כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים. בשל כך נשללה זכותו לקבלת התואר דוקטור מאוניברסיטת וינה. בשנה זו עלה לישראל והמשיך בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.

בדולח-אפשטיין חנה

נולדה בעיראק, עלתה לארץ בינקותה. גדלה בתל אביב ולמדה ב"בית הספר לדוגמה", שם הושפעה מהמורה י' פישמן שעודד אותה לכתוב. המשיכה את לימודיה בקיבוץ חולדה והתגייסה לפלמ"ח. היתה ממקימי קיבוץ עמיעד. מאוחר יותר עברה עם משפחתה לתל אביב.

בארון דבורה

נולדה בבאוּזדה, פלך מינסק שברוסיה הלבנה. בת שלישית במשפחה של ארבעה ילדים. מאביה, רב העיר שניהל חדר, קיבלה חינוך יהודי כבֵן ממקומה בעזרת הנשים. היא היתה עדה לבעיות שהובאו לפני האב-הרב בנושאים שבינו לבינה ובכל ענייני החיים. הווי זה הותיר בה את רישומו העז וניכר היטב ביצירתה, לרבות דמותו הנערצת של האב-הרב, מנקודת המבט של הילדה המספרת. בגיל חמש-עשרה עזבה את בית ההורים ונסעה ללמוד במינסק, שם שהה אחיה. היא פירנסה את עצמה מהוראה כמורת בית, והיה זה צעד נועז ובלתי שגרתי באותן שנים לנערה יהודייה, בתו של רב. שהתה לסירוגין בערים מאריאמפול וקובנה, שם היתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. נמנתה עם חבורת סופרי עברית ויידיש בווילנה.

באר חיים

נולד בשכונת גאולה בירושלים, בן יחיד לזוג הורים מבוגרים ולמודי ייסורים. אביו, אברהם רכלבסקי, עלה ארצה אחרי הפרעות שפקדו את עיירתו האוקראינית אוברוץ' בתום מלחמת העולם הראשונה. אמו, ברכה לבית ואלעס, היתה בת למשפחה ירושלמית אדוקה מהיישוב הישן, מצאצאי רבי ישראל משקלוב, תלמידו של הגאון מווילנה שעלה ארצה ב-1809. שנות הילדות והנעורים בירושלים, תוך ספיגת המראות, הדמויות, ההווי, הזיכרונות, סיפורי המעשיות, ספרות הקודש ומורשת המשפחה, במיוחד מצד האם, הטביעו בו חותם עמוק והזינו את יצירתו מראשיתה. למד בבית הספר היסודי הדתי-ליברלי "מעלה" ובבית הספר "התיכון שליד הסמינר למורים מזרחי". שירת בצה"ל במערכת "מחניים", כתב העת של הרבנות הצבאית, ובאותה העת עבד כמגיה בעיתון "דבר". במילואים השתייך ליחידה שעסקה באיתור חללים וקבורתם.

באר אוריה

נולד בתל אביב, שאליה עברו הוריו מהמושבה כנרת. אמו היתה חברה של המשוררת רחל. אביו היה פועל חקלאי ושומר שדות, ולימים ממייסדי "אגד". סיים את בית הספר "תיכון חדש" בתל אביב. שירת בחיל התותחנים, ובשירות המילואים היה מודיע למשפחות על נפגעים. המגע הקרוב שלו עם השכול השפיע על יצירתו. עורך-דין ונוטריון. פירסם שני קובצי סיפורים ורומן.

נגישות