בן-עמי יובל
נולד בירושלים ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לארצות הברית בשל שליחות אביו. את שנות העשרים לחייו בילה באירופה ובצפון-אמריקה, כשהוא מתפרנס בעיקר כמוזיקאי וכזמר נודד. מאוחר יותר התגורר בבוסטון והחל שם את פעילותו העיתונאית ככתב. מאז פירסם כתבות, מאמרים ודברי ביקורת ב"מסע אחר", "נשיונל ג'יאוגרפיק (ישראל)", "בוסטון גלוב", ""הארץ"", "ידיעות אחרונות" ועוד. כמו כן פירסם מאמרים ודברי ביקורת בכתבי עת כמו "הכיוון מזרח", "עמדה", "כתם" ו"מעין". משנת 2004 מתגורר בתל אביב.
בן עזר אהוד
נולד בפתח תקווה, בן למשפחה ממייסדי "המושבה" העברית הראשונה. סבו יהודה ראב (בן עזר) חרש את התלם הראשון באדמת פתח תקווה. דודתו אחות אביו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארץ-ישראלית הראשונה שכתבה שירי נוף ספוגי אהבה לארץ. את חינוכו קיבל בתל אביב, שירת בנח"ל, היה חבר קבוצת עין גדי ולימד ביישובי עולים. למד פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית בירו"שלי"ם, ובין מוריו היו גרשם שלום, נתן רוטנשטרייך ופפיטה האזרחי.
בן סעדיה אודי
נולד בקיבוץ אשדות יעקב. למד בימוי באוניברסיטת תל אביב. מחזות פרי עטו הוצגו בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, בתיאטרון "צוותא" וב"תמונע" בתל אביב. כתב בטור הסאטירי "בוקר טוב "מעריב"" וב"דעות "חדשות"", עמוד הפובליציסטיקה של העיתון "חדשות". פירסם סיפורים קצרים במוספי הספרות של העיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר", "על המשמר" ועוד. עבד בתפקיד ניהולי במסגרת "תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך" וכשליח הסוכנות היהודית בניו ג'רזי, ארצות הברית. הקים וניהל את המחלקה החינוכית של "האוזן השלישית", ספריית סרטי איכות חדשים וישנים.
בן נר יצחק
נולד במושב כפר יהושע, שם סיים את לימודיו התיכוניים. לאחר שירותו הצבאי למד ספרות ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. באותו זמן עבר לגור דרך קבע בתל אביב, לבד מתקופה של שנתיים שעשה בארצות הברית (1980-1978). עבד שנים רבות כעורך וכמגיש תוכניות ב"גלי צה"ל". היה בין המשתתפים במוסף הסאטירי ""דבר" אחר" בעיתון "דבר" וכתב גם ב""הארץ"", ב""מעריב"" וב"ידיעות אחרונות". כמו כן ערך והגיש תוכניות קולנוע בטלוויזיה. נשוי ואב לשניים: האמן גיא בן נר וגלי בן נר, בעברה שחקנית ואחר כך פיזיקאית.
בן נחום עדה
למדה פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיה נקטעו עקב מלחמת השחרור, שבה השתתפה כלוחמת קרבית. לאחר המלחמה פעלה כמה שנים בתחומי הביטחון והמודיעין, עד שפנתה לתיאטרון. היתה שותפה להקמת "תיאטרון באר שבע", שימשה כמנהלת הכללית של תיאטרון "החאן" וכמנהלת האמנותית של "בית ליסין". שבועות ספורים לפני מותה מונתה להיות המנהלת האמנותית של תיאטרון "הבימה".
בן נחום יונתן
נולד בקיבוץ בית זרע, בנם הבכור של דניאל ושושנה בן נחום. אביו היה משורר, חוקר ספרות ומתרגם. למד והתחנך בבית הספר היסודי והתיכון של הקיבוץ, וכבר בילדותו בלט בחריפות שכלו ובידענותו יוצאת הדופן. בנעוריו היה מדריך כריזמטי בתנועת הנוער "השומר הצעיר". ב-1959 התגייס לחיל התותחנים והיה קצין. לאחר השחרור חזר לקיבוץ, עבד בענף הבננות, ובמקביל לימד היסטוריה בתיכון של הקיבוץ. בסוף שנות השבעים עזב את בית זרע ועבר לתל אביב.
בן נחום דניאל
נולד בקובנה, ליטא, שם היה אביו מראשוני המורים לעברית. התחנך בגימנסיה העברית בקובנה. בהיותו בן ארבע-עשרה הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", וכל חייו היה לוחם נאמן לדרכה. השתלם בחקלאות בננסי, צרפת (1929-1927), ולאחר מכן עבד בהנהגת "השומר הצעיר" בליטא ובמרכז "החלוץ". עוד בליטא פירסם שירים, רשימות ביקורת ומסות בענייני חברה וספרות. עלה ארצה ב-1933 והצטרף עם חבריו מליטא לקיבוץ בית זרע. כל חייו שילב פעילות תנועתית, מחקר וכתיבת ספרות עם עבודת אדמה.
בן משה יקיר
נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. למד בתיכון "קלעי" בגבעתיים. סיים את לימודיו ב-1991, התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. בעל תואר ראשון בתורת הספרות הכללית ובהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב. בוגר בית הספר לשירה של "הליקון" (1997), ומ-2005 חבר מערכת כתב העת, עורך בהוצאת הספרים ועורך את פסטיבל השירה הבינלאומי 'שער' מטעם "הליקון". מ-2000 עורך ערבי הספרות בבית ביאליק, ומ-2004 העורך הספרותי של פרויקט "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב. מנחה סדנאות לכתיבת שירה ופרוזה, מפרסם רשימות על ספרים וביקורות על מויקה קלאסית בעיתון "הארץ" ובמגזין "טיים אאוט". כמו כן שימש כשופט בפרס תחרות הסיפור הקצר מטעם עיתון "הארץ" לשנת 2005 ושופט פרס השירה על שם רעיית נשיא המדינה לשנים 2018, 2019.
בן משה בן ציון
נולד בישראל והתחנך בכפר מרמורק. אביו היה רב יליד תימן. כשהיה בן שלוש-עשרה נשלח לחברת הנוער בקיבוץ בארי. מנהל חנות ספרים בכפר סבא ועורך ראשי בהוצאת חנות הספרים.
בן-מרדכי יצחק
נולד בתל אביב. גדל ובגר בדרומה של העיר, באזור שבו גרו באותה עת מהגרים למיניהם דוברי לדינו ויידיש, מהם גם פליטי שואה. בית גידול זה השפיע עמוקות על אישיותו ועיצב את ראיית העולם שלו, כפי שזו באה לידי ביטוי הן בספרות הבדיונית שלו והן בספרי המחקר שכתב. למד באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא עבודת הדוקטור שלו הוא ספרות יהודית באמריקה, תוך התמקדות ביצירתו של ראובן ואלנרוד.
