ברינקר מנחם
נולד בירושלים. נצר למשפחת רבנים ולמדנים. סיים את ה"תיכון שליד האוניברסיטה" והתגייס לצה"ל ב-1952. ב-1954 הצטרף לקיבוץ משגב עם בגליל העליון במסגרת גרעין נח"ל של תנועת "המחנות העולים", והיה חבר בו שבע שנים. ביכורי כתיבתו, רשימות ביקורת ושירים, פורסמו מ-1951 ואילך בעיתונות של תנועת הנוער ובכתבי העת "מבפנים" ו"משא". בעודו חבר הקיבוץ החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים ב-1956 תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה. ב-1960 קיבל תואר שני בפילוסופיה, וב-1973 תואר שלישי מאוניברסיטת תל אביב על מחקרו "דמיון ואמנות בהגותו של ז'אן פול סרטר". מ-1961 לימד באוניברסיטת תל אביב בחוג לפילוסופיה, ומ-1969 גם בחוג לתורת הספרות הכללית. ב-1983 עבר לאוניברסיטה העברית, וב-1988 קיבל דרגת פרופסור מן המניין. ב-2000 פרש לגמלאות. בד בבד הקים ב-1995 את הקתדרה ללימודים עבריים ויהודיים באוניברסיטת שיקגו, וכיהן בה עד 2005.
בריינר שושי
נולדה בחיפה וגדלה בקריית חיים. ב-1970 התגייסה לצה"ל ושירתה כמפעילת מכ"ם בחיל האוויר. לאחר מכן למדה באוניברסיטת חיפה וקיבלה תואר ראשון בספרות כללית ובספרות עברית. תואר שני בספרות עברית קיבלה מאוניברסיטת בן-גוריון. בשנים 1986-1976 לימדה ספרות בתיכון. לאחר מכן עסקה בעיצוב פנים ובעיצוב רהיטים. כיום עוסקת בעריכה ספרותית.
ברטורא אברהם (ברגמן, אליעזר)
נולד בירושלים, נצר למשפחה שעלתה ארצה מגרמניה והתיישבה בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. ב-1919 עבר עם משפחתו לגרמניה ושב לארץ ב-1931, לאחר סיום לימודיו בסמינר למורים. עם שובו ארצה החל בעבודתו החינוכית הענפה. תחילה לימד בבתי ספר בירושלים, לאחר מכן ניהל בתי ספר בעקרון ובמגדיאל ושב ללמד בירושלים ובתל אביב. במקביל עבד כעיתונאי בעיתונים "הארץ", "דבר", "על המשמר" ו"הצופה". ב"הצופה" שימש גם כעורך הראשון של "הצופה" לילדים. בשנים 1954-1949 עבד ב"קול ישראל". ב-1955 היה למנהל המוסד לעליית הנוער "נווה הדסה". ב-1957 נסע לשליחות במערב-גרמניה ושימש כנציג המחלקה לחינוך ותרבות וכנציג "עליית הנוער". לאחר מכן נסע לשליחות מטעם "עליית הנוער" בדרום-אמריקה. לאחר שובו עבד במשרד החינוך עד לפרישתו לגמלאות. רבות מחוויותיו החינוכיות נזכרות בסדרת הסיפורים שכתב בירחון "קשת" באמצע שנות השישים, שנקראה "בית ספר לא הרחק מהגבול".
ברטוב (הלפגוט) חנוך
נולד בפתח תקווה להורים שעלו ארצה מפולין כשנה לפני לידתו. קיבל בילדותו חינוך דתי, ולאחר מכן למד בגימנסיה ע"ש אחד העם בעירו עד סוף כיתה י'. ב-1941 יצא לעזור בפרנסת המשפחה ועבד בין השאר כמלטש יהלומים וכרתך. בן שבע-עשרה התגייס לצבא הבריטי ושירת שלוש שנים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, בעיקר באיטליה ובארצות השפלה. לאחר שחרורו התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים, ומסוף 1946 למד היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית וכן סוציולוגיה ודמוגרפיה של עם ישראל. במלחמת העצמאות לחם בירושלים ובסביבותיה במסגרת החי"ש. ב-1951 סיים את לימודיו לקבלת תואר שני. באותה שנה הצטרף לקיבוץ עין החורש, שם עבד בפלחה ולאחר מכן בהוראה. ב-1955 עבר עם משפחתו לתל אביב. בשנים 1970-1956 היה חבר מערכת העיתון "למרחב" ופירסם בו את הטור האישי "לרוח היום". בשנים 1960-1958 שימש כתב "למרחב" בארצות הברית, ומ-1966 ועד 1968 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. מ-1971 ועד פרישתו לגמלאות היה חבר מערכת העיתון "מעריב" ופירסם בו את הטור האישי "הפרט הקטן".
ברזל הלל
נולד בצפת. למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ניהל במשך שנים את אגף התרבות של עיריית תל אביב. בראשית דרכו עסק במחקר על תנועות הנוער בשני ספריו: "דרכי הדרכה בתנועת הנוער" (המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, 1956) ו"תנועת הנוער: קורותיה בעמים ובישראל" (1963). את עבודת הדוקטור כתב בהדרכתו של פרופ' ברוך קורצווייל על "היסוד האנטי תנכי בשירתנו החדשה", והיה זה הדוקטורט הראשון שהוענק באוניברסיטת בר-אילן (1963). פרופסור במחלקה לספרות משווה ובמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
ברזילי (אייזנר) יעקב
נולד בדברצן, הונגריה. ניצול מחנה הריכוז ברגן-בלזן. עלה ארצה ב-1949. חבר מועצת "יד ושם", מרצה על שירתו ועל נושא השואה. יצירותיו פורסמו בבימות שונות בארץ ובעולם. שמונים וחמישה משיריו הולחנו ובוצעו על ידי תזמורות, מקהלות וזמרי אופרה בארץ ובעולם.
ברושי אביבה
נולדה בתל אביב להורים שהגיעו ארצה בעלייה השנייה. בעלת תואר ראשון ותואר שני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפילוסופיה ובספרות. עבדה כעורכת לשון ב"אנציקלופדיה החינוכית" (מוסד ביאליק) וכעורכת ראשית ב"פנקס הקהילות" מטעם "יד ושם". הרצתה במכינה האקדמית של אוניברסיטת תל אביב והיתה עוזרת מחקר במכון כץ לחקר הספרות (1971-1961).
ברונובסקי יורם
נולד בלודז', פולין. עלה לישראל ב-1958, גדל ברמת גן ואחר כך בתל אביב. התבלט בשדה התרבות הישראלי כמתרגם פורה מלשונות רבות, כמסאי וכמבקר (חלק מרשימות הביקורת שלו פורסמו בשם העט יוחנן רשת). ערך את מוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"" בשנים 1976-1975 ובשנים 1978-1979, וכן את הסדרה "מחברות לספרות, חברה וביקורת" (עם יהושע קנז, 1980).
ברוך מירי
נולדה וגדלה בירושלים. סיימה תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בספרות כללית באוניברסיטת בר-אילן. בריאיון בעיתון ""דבר"" היא מספרת שפנתה ללאה גול""דבר""ג וביקשה לכתוב אצלה עבודת מוסמך בספרות ילדים, אבל גול""דבר""ג השיבה לה כי האוניברסיטה עדיין אינה בשלה לקבל עבודת מחקר בתחום זה. את עבודת הדוקטור שלה, שנושאה שירתו של נתן זך, כתבה בהנחיית הפרופסור ארנולד באנד באוניברסיטת UCLA. בראשית דרכה התמקדה בחקר שירה למבוגרים, ובשנות השבעים ראו אור ספריה "עיונים בשירת דליה רביקוביץ" (1974) ו"הרומנטיקן המר: עיון בשירת נתן זך" (1979).
ברוך יצחק לייב
נולד בעיירה טאווריג בפלך קובנה, ליטא, וקיבל חינוך מסורתי. מ-1897 עד 1901 חי באודסה כדי להכין את עצמו לבחינות הבגרות. מ-1901 למד באוניברסיטת ברן בשווייץ, וב-1906 הוכתר בתואר דוקטור על עבודה בתחום הסוציולוגיה. אחרי סיום לימודיו השתקע בווילנה ב-1907 ועבד בהוראה בגימנסיה היהודית המקומית. ב-1916 עבר עם הגימנסיה לעיר ייקאטרינוסלב מחמת המלחמה, וב-1921 חזר לליטא ולימד בגימנסיה הריאלית בקובנה. מ-1923 הועסק כעורך וכמתרגם בהוצאת אמנות בהומבורג (גרמניה). ב-1925 עלה ארצה ושימש מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב עד 1935.
