ארכיונים: ערכים

בת שחר חנה

נולדה בירושלים והתחנכה בתיכון החרדי "בית יעקב". בשנים 1983-1980 השתתפה בסדנאות לכתיבה יוצרת בבית הסופר בירושלים. למדה ספרות עברית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר שני (2000).

בת מרים (ז'לזיניאק) יוכבד

נולדה בקפליץ', רוסיה הלבנה. בגיל שבע-עשרה החליפה את שם משפחתה לבת מרים, כמרים אחות משה המשוררת. למדה פדגוגיה בקראקוב ובאוניברסיטאות של אודסה ומוסקבה. את שיריה הראשונים פירסמה בכתב העת "התקופה" ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היתה חברה במעגל הספרות "האוקטובראים העבריים" ופירסמה את הפואמה "ארץ" באנתולוגיית הקבוצה, "בראשית". את מרבית שיריה מימיה ברוסיה פירסמה בקובץ שיריה הראשון, "מרחוק", שראה אור ב"ארץ ישראל" ב-1932 בהוצאת קרן זנגביל בלונדון בהשתתפות אגודת הסופרים ב"ארץ ישראל".

בת אורן תחיה

נולדה בשם תחיה בן-יוסף בססקצ'ואן, קנדה, ועלתה ארצה ב-1931. החלה את דרכה כשדרנית ועורכת תוכניות רדיו בשלהי שנות הארבעים, והתפרסמה כשערכה והגישה את "התוכנית לעקרת הבית". התוכנית, ששודרה בתקופת הצנע, נועדה לסייע לעקרות הבית להתמודד עם המחסור במזון והוגשה מטעם המפקח על המזונות במשרד הקיצוב. במקביל פירסמה ספרי מתכונים ועצות לעקרת הבית. בנוסף תירגמה ספרי מתכונים וספרי ילדים מאנגלית. היא גם ציירת, ורבים מציוריה הוצגו בתערוכות שונות בישראל.    

ברתנא אורציון

נולד בתל אביב ומתגורר בה. בן יחיד להוריו שרה ומרדכי (המשורר ב' מרדכי). למד בתיכון "עירוני ד"' בתל אביב. למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן. את שירותו הצבאי השלים בשנת 1975, במקביל ללימודיו. מ-1970 לימד ספרות באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת חיפה, בטכניון ובמכללת לוינסקי. כיום פרופסור לספרות במכללת אריאל וב"סמינר הקיבוצים". התמחה בספרות עברית מהמאה התשע-עשרה ועד זמננו, בקשרים בין ספרות לפילוסופיה ובספרות הפנטזיה (כולל מדע בדיוני).

ברתיני (גולירגנט) קלמן אהרן

נולד בעיירה בריצ'בה, חבל בסרביה. אביו, משכיל חובב ספרות, דאג לחינוכו המסורתי והעברי המודרני. למד בגימנסיה העברית בבלצי. החל בלימודים גבוהים באוניברסיטת פראג והוסמך במדעי הרוח באוניברסיטת סורבון בפריז. בשובו לבסרביה נעשה למורה בגימנסיות עבריות בסורוקי ובקישינב, וב-1937 התמנה למפקח על בתי הספר העבריים בבסרביה. באותן השנים החל בפעילות ספרותית. שיריו הראשונים פורסמו ב-1924 בשבועון "העולם", ומאז הרבה לפרסם בכתבי העת העבריים, בעיקר אלה שהופיעו במזרח-אירופה. ב-1939 פירסם קובץ שירים ראשון, "תמול דהה" (דפוס טכניק), הממזג נאמנות לנוסח הביאליקאי עם רגישויות מודרניסטיות, ומתנודד בין התרפקות על הוויה יהודית-מסורתית שוקעת לבין היענות למקצביה הסוערים והאלימים של אירופה הצועדת אלי מלחמה. באותה השנה פירסם גם ספר ראשון לילדים, "מעשה בנר שובב", חלק מעשייה ענפה בתחום זה.

ברש אשר

נולד בעיירה לופאטין הסמוכה לברודי בגליציה המזרחית. למד בחדרים ובבתי מדרש וכן בבית ספר ממשלתי. בנעוריו התוודע אל ה"ספרות" הרומנטית הגרמנית והסקנדינבית, שטבעה לימים חותם עמוק ביצירתו. כבן שש-עשרה עזב את בית הוריו, התיישב בלבוב וממנה יצא לסיורים ולשיטוטים ארוכים ברחבי גליציה. בלבוב השתלב בסביבה ה"ספרות"ית של כותבי עברית ויידיש, והתוודע לי"ח ברנר ולג' שופמן. ב-1906 הופיעו ביכורי עטו בעיתונות יידיש המקומית. ב-1908 פירסם לראשונה יצירות בעברית – שירים-בפרוזה בקובץ "ספרות" בעריכת דוד פרישמן – אולם את התחלתו הממשית כסופר עברי ראה בפרסום הסיפור "תנאים" בירחון "השילוח" (1910). ב-1914 עלה לארץ ישראל. בשנות מלחמת העולם הראשונה לימד לשון ו"ספרות" עברית בגימנסיה העברית "הרצליה". המשיך לעסוק בהוראה עד 1943, ואז פרש כדי להתמסר כליל לעבודתו ה"ספרות"ית.

ברקוביץ יצחק דב

נולד בסלוצק, רוסיה הלבנה (בלארוס), וגדל במשפחה שהתפרנסה בצמצום. למד בחדר ואחר כך בישיבה קטנה, שבה התחיל לקרוא בסתר ובלהיטות יצירות של סופרי ההשכלה ומאוחר יותר גם של סופרי יידיש. התרשם בייחוד מסיפורי שלום עליכם ביידיש, שעוררו בו את השאיפה לנסות את כוחו בכתיבה. כמו כן פנה ללימודי חול והתוודע אל הספרות הרוסית. 

ברקוביץ' אילן

נולד בתל אביב וגדל בחולון. סיים את לימודיו ב-1991, התגייס לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. בוגר תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה כללית (1998) ומוסמך בספרות עברית (2004) מאוניברסיטת תל אביב. היה עורך משנה של הספר "הנה ימים באים", המכיל כתב יד גנוז של אמיר גלבע מהשנים 1946-1942 (בעריכת חגית הלפרין, 2007). מתחילת 2008 כותב במוסף "תרבות וספרות" של עיתון ""הארץ"" את המדור "משורר בשטח״, שבו הוא סוקר את יצירתם של משוררי הדור החדש בשירה העברית. שיריו התפרסמו במוספי הספרות ובכתבי עת.

ברקאי רון

נולד בירושלים לאב יליד קהיר ולאם ילידת בגדאד. בבית דיברו עברית, ערבית ולדינו. לסבתו מצד אביו, שומרת מצוות קפדנית שהצטיינה בסובלנות פוליטית, היתה השפעה גדולה על חייו. בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה בחדר ברחוב החבשים בירושלים, שנהרס מפגיעה ישירה של פגז במהלך מלחמת העצמאות. אחרי המלחמה עברה המשפחה לתל אביב, תחילה לחדר בבית נטוש בשכונת חסן-בק, שהתרוקנה מתושביה הערבים והיתה חרבה כמעט לגמרי, וב-1954 לשכונת קריית שלום בדרום תל אביב. עד המעבר לשם למד ברקאי בבית הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני", ואחר כך בבית חינוך ע"ש דוד רמז, שהשתייך לזרם העובדים.

ברק (וילד) דוד (דודו)

נולד ב"ירושלים". למד טלוויזיה בניו יורק והשלים תואר ראשון בספרות עברית, פולקלור, אמנות וחינוך באוניברסיטה העברית ב"ירושלים". עבד שנים רבות כעורך תוכניות מוזיקה ברדיו. פירסם שבעה קובצי שירה ובמקביל חיבר פזמונים רבים שהולחנו וזכו לביצועים מוּכָּרים, להקלטות ולהצלחה רבה. כמו כן כתב שלושה ספרים לילדים.