גוברמן איגור
נולד בחרקוב. ב-1958 סיים מכון למהנדסי תחבורה במוסקבה. עבד כמה שנים כמהנדס. בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים כתב ארבעה ספרי מדע פופולרי ופירסם גם מאמרים ו"שירים" בעיתונות. כתב "שירים" סאטיריים על בעיות החיים בברית המועצות שפורסמו במחתרת, כולל בכתבי עת יהודיים מחתרתיים. ב-1979 נעצר על ידי השלטונות ונשלח למחנה עבודה בסיביר לחמש שנים. גם שם המשיך לכתוב. עלה לארץ עם משפחתו ב-1988.
גוברין נורית
נולדה בתל אביב. אביה הוא המסאי, המבקר והעורך ישראל כהן (1905-1986). בנעוריה היתה פעילה ב"תנועה המאוחדת", ומ-1950 פירסמה רשימות בעיתונות התנועה. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר "תיכון חדש" שירתה בצה"ל במסגרת הנח"ל, ושנים אחדות היתה חברה בקיבוץ מעיין ברוך.
גוברין מיכל
נולדה בתל אביב. למדה בתיכון "עירוני ה"'. בוגרת החוגים לספרות השוואתית ולאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת פריז (1976). עבודת הדוקטור שכתבה עוסקת ב"תיאטרון קודש בן זמננו" ומתרכזת בהיבטים התיאטרליים של הטקס החסידי.
ג'ובראן סאלם
נולד בכפר פקיעין. למד בתיכון בנצרת, ובעל תואר ראשון בשפה וספרות אנגלית ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת חיפה (1975). הצטרף למפלגה הקומוניסטית רק"ח ב-1962 ונמנה עם מייסדי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש). בשנים אלה החלו שיריו הראשונים לראות אור ב"אל-אתתחאד", "אל-ג'דיד" ו"אל-ע'דד". כתב וערך בעיתונות הערבית הקומוניסטית הישראלית. שימש כעורך ראשי בעיתון "אל-אתתחאד" (עד 1992), וכן ערך במוסף הספרות שלו, "אל-ג'דיד". כמו כן ערך את מגזין הספרות "אל-מוסתקבאל". כתב גם בעיתונות העצמאית הערבית המקומית, בין השאר בשבועונים "אל-עין" ו"אל-אהאלי", וכן גם בעיתון הירדני "אל-ראי" ובעיתון הלבנוני "אל-נהאר". כתב מאמרים גם בעיתונים עבריים: "דבר", "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". תירגם שירה מעברית לערבית, וכן שימש מרצה לתרגום עברית-ערבית במכללת "בית ברל". דוגמה בולטת לתרגומו היא ספר השירים "עץ תפוחים וזאב" מאת חניתה הלוי, שבו התרגום לערבית מופיע מול המקור בעברית וכולל גם הקדמה של ג'ובראן (עקד, 1996). הוא היה מן הראשונים שעסקו בצורה אינטנסיבית בהוראת השואה למורים ולתלמידים ערבים – תחילה במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה, שבו שימש מנהל שותף, ואחר כך במרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, שבו שימש מרצה בכיר במרכז לתולדות השואה. זכה בפרס משרד התרבות והספורט ליוצרים בשפה הערבית (2006).
גוב ענת
נולדה למשפחת מיבר בטבריה, דור שביעי בארץ. למדה בתיכון ע"ש תלמה ילין במגמת תיאטרון, ושנה אחת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שירתה ב"להקת הנח"ל", שם פגשה את גידי גוב ונישאה לו. בשנים 1991-1981 כתבה בעיקר מערכונים וסדרות לטלוויזיה. היתה ממעצבי הסגנון הקומי של הסדרה "זהו זה" ששודרה בטלוויזיה החינוכית ויצרה סגנון ייחודי של הומור ישראלי. כתבה את "כן, מה?!", סדרה קומית ששודרה בערוץ 1, וטקסטים ל"לילה גוב" בערוץ 2.
גדור עוזי
נולד בישראל וגדל בראש פינה. בעל תואר ראשון בחקלאות ותואר שני בכלכלה חקלאית מהפקולטה למדעי החקלאות ברחובות. במסגרת עבודתו הציבורית היה אחראי על כמה פרויקטים של פיתוח התיישבות בחבל הבשור, ברמת הגולן וברצועת עזה. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים היה אחראי על מערך הקליטה של העולים מברית המועצות ומאתיופיה. ב-1997 התמנה ליועץ לפרויקטים מיוחדים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחר כך של אהוד ברק. במסגרת זו היה אחראי לפיתוח המגזר הערבי. במשך כל שנות עבודתו הציבורית כתב ספרות, אך החל לפרסם בשלב מאוחר.
גברון אסף
נולד בערד ב-1968 למשפחה שעלתה מאנגליה. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו למוצא עילית, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו. בצבא שירת ביחידה קרבית, ולאחר שחרורו, ב-1990, למד תקשורת לתואר ראשון בגולדסמית-קולג', אוניברסיטת לונדון. ב-1995 שב ארצה, וב-1997 נסע שוב, הפעם לקנדה – שם למד ניו-מדיה. ב-1998 חזר להתגורר בתל אביב. ב-2000 החל לעבוד בחברת הייטק, וב-2002 יצא לאנגליה, לעבוד במשרדי החברה שם. ב-2007 חזר לתל אביב. במשך כל אותן השנים היה חבר בהרכב מוזיקלי שנקרא "הפה והטלפיים" והניב ארבעה אלבומים. בשנים 2000-1990 כתב לשורה של עיתונים ומגזינים בארץ וערך מדורים בנושאים שונים.
גבעתי רוני
נולדה למשפחה ממייסדי קיבוץ כפר בלום בעמק החולה. ב-1960 השתקעה בקיבוץ עין גדי, שבו היא חברה עד היום. בשנים 1963-1961 למדה הוראה בסמינר למורים ב"בית ברל" ועבדה שנים רבות כמורה. השתלמה באוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי אמנות ובספרות אנגלית.
גבע טלי
נולדה בקריית טבעון וחיה בה שנים רבות. למדה ספרות ומקרא במכללת "אורנים" וספרות השוואתית לתואר שני באוניברסיטת חיפה. עבדה כמורה לספרות ומחנכת בתיכון בקריית טבעון. בזמן שהיתה בוונקובר, קנדה (2009-2003), עסקה בהוראת ספרות עברית למבוגרים.
גבע דודו
בנם של אהרון, עיתונאי ב"למרחב", ומרים, מורה. נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים. עם סיום לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בירושלים, שכבר במהלכם עסק ברישום ובאיור, התגייס לחיל ההנדסה, ומיד לאחר שחרורו הצטרף לערוץ הראשון, שם שימש כאנימטור ותפאורן.
