ארכיונים: ערכים

גפן אדיבה

נולדה בחיפה, שם קיבלה את חינוכה. אחרי סיום לימודיה התיכוניים למדה בסמינר למורות ושירתה בצה"ל כמורה-חיילת. ב-1967 עברה להתגורר בבאר שבע, שם גם סיימה תואר ראשון במקרא ובספרות באוניברסיטת בן-גוריון. ב-1975 הקימה בעיר את בית הספר "דקלים", מסגרת עמלנית ראשונה מסוגה בישראל לנערים לקויי למידה והתפתחות. ב-1979 יצאה לשנת שבתון בבוסטון, שם השלימה לימודי תואר שני בחינוך מיוחד.

גפלה אופיר טושה

נולד בראשון לציון. על פי עדותו החל לכתוב בגיל שבע. בילדותו אימץ את השם "טושה" כשם אמצעי מתוך הזדהות עם גיבור סדרת האנימציה Touhé Turtle and Dum Dum, מבית היוצר של חנה-ברברה. אף שהיה תלמיד מצטיין בבית הספר התיכון, דגל באוטודידקטיות, ולמעט קורס תסריטאות שנמשך שישה חודשים אצל איש הקולנוע דוד גרינברג ז"ל, העדיף להתפתח בכוחות עצמו. במרוצת השנים גנז יצירות שכתב, בהן שני רומנים עבי כרס, סדרת תסריטים באנגלית וסיפורים קצרים. ב-1996 כתב לבית הספר "רימון" אופרת רוק בשם "קוורטט וקווינטטה". עבד בעבודות רבות, בין השאר לימד אנגלית בפרויקט למצוינות מטעם אוניברסיטת בר-אילן, כתב תסריטי אנימציה למחלקת המולטימדיה של בית הספר "קידום", היה ניצב בסרטים, סוקר מדלת לדלת ומוכר בחנות תקליטים, וכל העת לא חדל מכתיבה. בהווה מתפרנס מהוראת כתיבה בבית הספר לצילום "מוסררה", בבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סם שפיגל וב"מדיטק" חולון.

גנן משה

נולד בבודפשט. הוריו נספו בשואה, שעברה עליו בגטו. ב-1947 עלה לישראל במסגרת "עליית הנוער". התחנך בקיבוץ חפציבה והתגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים שלושה תוארי מוסמך: בספרות עברית, בספרות כללית ובספרות גרמנית. עבודות הגמר שלו עסקו במדרש ולשון, בשימוש במדרשים ב"יוסף ואחיו" לתומס מאן וביצירתו של פנחס שדה. האחרונה יצאה לאור כספר: "אני נושא את שירי אל הרעב לרוח – פנחס שדה והשירה הדתית" (2005). גנן מפרסם יצירות, תרגומים ומאמרים בכתבי עת שונים.

גנוסר יאירה

נולדה בחיפה. כילדה לקחה חלק בפעולות "נוער לח"י". ב-1953 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית ושימשה כעוזרת לאלכסנדר פן בעריכת המוסף לספרות של העיתון "קול העם". בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות ולשון עברית ובעלת תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן (1993). פירסמה מחקר על שירתו של אברהם חלפי, ספר על חיי אברהם שטרן ושירתו ("לא בשבילנו שר הסקסופון", 1998) ומאמרי ביקורת בעיתונות. שיריה תורגמו לכמה שפות.

גנדלב מיכאל

נולד בלנינגרד (סנט פטרבורג), שם סיים את בית הספר לרפואה. עלה ארצה ב-1977. עבר את מלחמת לבנון כרופא צבאי. אף שכתב שירים ברוסיה מראשית שנות השבעים, התפתח כמשורר בעל אופי עצמאי רק בישראל, בעיקר בעקבות החוויה הצבאית שהקנתה לו הרגשת שייכות, השונה כל כך מהעמדה המקובלת של אנשי הרוח שעלו מברית המועצות לשעבר. בשיתוף עם אנשי ספרות אחרים שמוצאם מברית המועצות לשעבר, הניף בשנות השמונים את דגל "הספרות הישראלית בשפה הרוסית", שהשקפותיה נבעו מהתנתקות עקרונית מהספרות הרוסית במטרופולין ובפזורה מזה, ומהקשר המתפתח עם החוויה הישראלית והמיתוס הציוני מזה.

גנאים מוחמד חמזה

נולד בבאקה אל-ע'רביה. למד ספרות עברית וערבית באוניברסיטת תל אביב. כתב וערך בעיתונות הערבית בישראל וברשות הפלסטינית, וכן בעיתונות הישראלית בעברית, לרבות עיתון ""הארץ"". ערך את כתב העת "אל-שרק" (1984-1977), את כתב העת "אל-צחוה" (1978), ושימש עורך בכתב העת לספרות "עתון 77" (החל מ-1999) וכן עורך מדור על עניינים ישראליים בשם "ישראיליאת" בעיתון הערבי "אל-איאם". היה חבר במערכת כתב העת "משארף" וכן ברבעון "קדאיא ישראלייה" לחקר ישראל היוצא בערבית. ערך את כתב העת הדו-לשוני העברי-ערבי "מפגש-לקאא" (1986-1984). היה הרוח החיה של המפעל הפוליטי והתרבותי הפלסטיני "מדאר: המרכז הפלסטיני למחקרים ישראליים" ברמאללה. פירסם חמישה ספרי שירה ושלושה קובצי עיון, והרבה לתרגם ספרות ושירה מעברית לערבית ולהפך. ערך ופירסם אנתולוגיה של שירה עברית בתרגום לערבית בעכו (2000). חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים (1988). את קובץ שיריו הראשון, "אליף-לאם-מים: שירים", פירסם ב-1979 (מנשוראת אל-אסואר).

גמזו יוסי

נולד בפריז. אמו היתה עוזרת מחקר של אנדרה מורואה ואביו, ד"ר חיים גמזו, היה מבקר אמנות ותיאטרון ידוע, מנהל מוזיאון תל אביב ומייסד בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן. עלה עם "הו"ריו לארץ בהיותו בן שנה ורבע. היה בן חמש כשאמו נפטרה ממחלה ממארת. למד שנתיים בגימנסיה העברית "הרצליה" ואחר כך עבר ממקום למקום כילד חוץ בקיבוצים גבע, גן שמואל ומעברות. בעל תארים ראשון ושני מאוניברסיטת תל אביב בספרות עברית וכללית ובלשון עברית. קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה של טקסס על ניתוח שירתו של איציק מאנגר. על עבודה זו "הו"ענק לו גם פרס המועצה לתרבות י"הו"דית למחקר בתחומי היהדות בארצות הברית (1976). ב-1976 הקים את הקתדרה ללימודים עבריים באוניברסיטה הממלכתית של סידני. בשנים 1987-1982 עמד בראש החוג ללימודים עבריים באוניברסיטת ויטס ביוהנסבורג, דרום-אפריקה. עם שובו לארץ ב-1993 ועד 2002 היה ראש החטיבה ללימודי ספרות במכללת אילת, ומ-2002 "הו"א מרצה במכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן.

גלשטיין-לייפציג רבקה

נולדה והתחנכה בחיפה. למדה ספרות עברית, ספרות כללית ופילוסופיה לתואר ראשון וספרות עברית וספרנות לתואר שני באוניברסיטת חיפה. עבדה כמוכרת ספרים, כמורה וכספרנית. כיום עובדת בבית "יד לבנים" בחיפה. שימשה כיו"ר סניף חיפה והצפון של אגודת הסופרים.

גלעדי דוד

נולד בסילצ'ה שבטרנסילבניה, היום רומניה, למשפחה דתית. אביו, הרב שלמה זלמן קליין, התעקש שילדיו ידברו עברית בלבד. בצעירותו נשלח לישיבות ברומניה, בפרנקפורט ובאנטוורפן, ושירת בצבא הרומני. למד בהכשרה של "המזרחי" בקלוז'. עלה ארצה ב-1934. עבד כעיתונאי וכעורך ב"הצופה", ב"ידיעות אחרונות" וב""מעריב"". בנוסף, היה פעיל בשדה הציבורי והמדיני. ב-1949 נשלח לבוקרשט כנספח לעניני עלייה. בשנים 1964-1967 שימש כציר ישראל בשגרירות ישראל בבודפשט. אביה של הסופרת שולמית לפיד וסבו של יאיר לפיד,  עיתונאי ופוליטיקאי.

גלעד יובל

נולד בחולון לאב מיקרוביולוג ולאמו המשוררת רות גלעד. גדל בבית של אוהבי ספר. האב קרא מדע בדיוני והאם קראה שירה עברית. ילדותו עברה עליו בירושלים ובתל אביב.