סופר
נולד בירושלים. בעל תואר ראשון בפילוסופיה ובתיאטרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם רשימות ביקורת בעיתונות, היה חבר מערכת מגזין האינדי-מדיה "כאן" ומגזין "עוד!". מתרגם ספרות ועורך באתר האינטרנט "מארב". כמו כן עוסק באילוף כלבים. בשנים האחרונות מקדיש את מיטב זמנו לאמנות הלחימה ווּ-וֵוי גונג-פו.
ספר הביכורים שלו, "עמרם" (בבל, 2007), מגולל את קורותיהם של שני גברים המנהלים חיים כפולים. ביום הם אנשים רגילים, כמעט אפורים, שאת חייהם מאירה אהבה אחת גדולה, ובלילה הם משוטטים ברחובות, עטויי מסכה, ונלחמים בפושעים. סופם שהם נקלעים לזירה אחת, שבה אחד מהם מתפקד כפושע והשני משמש כקורבנו. אולם הדמות המרכזית והססגונית ביותר בסיפור היא דמותו של המספר, הפורם שוב ושוב את סבך העלילה, פונה ישירות לקורא, מפנה את תשומת לבו ללהטוטי הסיפר, מתגרה בו ומעורר אותו לקחת חלק פעיל במעשה הסיפר. על ספר זה זכה שור בפרס שר התרבות לספר ביכורים (2007) ובפרס ברנשטיין (2007).
בספרו השני, "מוטי" (2008), ממשיך שור לבחון את גבולות התקשורת בין המספר לקורא. המספר מתריס בפני הקורא על עצם קיומו, משתף אותו בהתלבטויותיו, שוטח מחשבות והרהורים ושולף אותו מתוך הפסיביות של מעשה הקריאה. במרכזו מתואר גיבור נטול קורות לכאורה. גיבור זה, "מוטי", מקדיש את רוב מעייניו לטיפול בכלבתו האהובה לייקה ולפנטזיות על בת השכן הקטינה. דמות הנגד שלו ואיש הפעולה בסיפור הוא חברו מנחם, וההתרחשות המרכזית היא מעשה פשע המתבצע על ידו. הציר התמטי בסיפור הוא ההקבלה המתרקמת בין המספר, העושה את דרכו כמעט בעל כורחו בתוככי כל הגלגולים האפשריים של העלילה, ובין הגיבור שלו, המעדיף את ריבוי האפשרויות שמאפשר המרחב הפנטסטי על פני המציאות.
הרומן השלישי שלו, "סיגל" (2009), מעמיד במרכזו שתי נשים – "סיגל" ונעמה – ועלילתו מתרחשת במשרד שבו הן עובדות. המספר ב"סיגל" תופש מקום פחות מרכזי מאשר בספריו הקודמים. על שלושת ספריו אמר שור בריאיון כי: ""עמרם' היה על הורות וצדק; '"מוטי"' היה על בדידות, אהבה רומנטית וחוק; ו'"סיגל"' הוא על בדידות וכוח" (סלע, 2009). ב-2011 יצא לאור הרומן הרביעי שלו, "כה אמר וינסנט, החתול הטיפש". ספרו "למה דג ציפור" (2014) שזכה לביקורות אוהדות. ספרו האחרון עד כה "ארזת לבד" (2020) מספר על אלכס, חולה במחלה סופנית המחליט לסיים את חייו.
זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009). מועמד ברשימה הארוכה לפרס ספיר (2020) על ספרו "ארזת לבד"

זמיר, מיכל. "אלף סיפורים היה יכול הסיפור הזה להיות". "הארץ" ספרים. 28.2.2007. 6; סלע, מיה. "סטירת לחי ל"עמרם" ול"מוטי"". "הארץ" גלריה. 6.12.2009. 3, 6.

נעמי ברנשטיין