רון משה /// מתרגם, חוקר ועורך /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1945 /// גיל: 79
כותב/ת הערך: בורשטיין דרור
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
ז'אנרים אופייניים
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-09-01 00:00:00
מתרגם, חוקר ועורך
נולד בתל אביב, בוגר תיכון "אליאנס" ברמת אביב. למד לתואר ראשון בלימודים רומאניים ובספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים (1968), וכן ספרות אנגלית באוניברסיטת מדינת ניו יורק. את התואר השני והשלישי קיבל מהמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל, ארצות הברית (1975, עבודת דוקטור על הנרי ג'יימס בהדרכת פול דה מאן). עד 2007 היה מרצה לספרות כללית השוואתית ולאנגלית באוניברסיטה העברית וכיהן כראש החוג כמה פעמים. היה עורך המשנה של כתב העת "סימן קריאה" (1986-1979), עורך הסיפורת המתורגמת בהוצאת כתר (1988-1985), מעורכי "הסדרה הלבנה" בהוצאת עם עובד (1994-1990) ומעורכי סדרת "הכבשה השחורה" של הקיבוץ המאוחד (2002-1994). מאז 2002 מעורכי "ספריה לעם" של עם עובד. פירסם קובץ סיפורים, "אבדות קלות", סיפורים (הקיבוץ המאוחד, 2003). מומחה לג'ז, כתב על ג'ז ומגיש תוכנית רדיו של מוזיקה בסגנון זה.
כחוקר ספרות היה מהראשונים "לייבא" את הדקונסטרוקציה ואת משנתו של דרידה לשיח הישראלי, שנים לפני שהפכה לאופנתית כאן. כמו כן היה עורך מדעי של ספרי ביקורת חשובים כגון "מיתולוגיות" של רולאן בארת (1998). כתב ספר מחקר בשם "כלים שבורים: זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר" (2004, עם מיכל פלד-גינזבורג. הופיע גם באנגלית). כעורך ספרותי יש לציין במיוחד את האנתולוגיות שערך (והשתתף בהן כמתרגם), וכן אסופות סיפורים אמריקניים שפתחו לקורא הישראלי מניפה מגוונת של העשייה הספרותית בצפון-אמריקה. תרומתו בתחום זה כוללת, בין השאר, את הקבצים הבאים: "מה הסיפור שלך? סיפורים אמריקאיים משנות ה-60 וה-70" (1993, תרגום מחצית הסיפורים, עם הערות ביוגרפיות ואחרית דבר); "האנשים הכחולים: סיפורים צפון אמריקאיים" (1997, תרגום רוב הסיפורים); "שבעה סיפורי דיוקן" (2001, תרגום רוב הסיפורים, עם אחרית דבר).
רון הוא אחד מבכירי מתרגמי הספרות האמריקנית לעברית בשנים האחרונות, וככזה היתה לו השפעה משמעותית ביותר על סגנון הפרוזה הישראלית בשנות התשעים, בעיקר בסגנון העברי שיצר כמתרגמם של שישה כרכים מסיפורי ריימונד קארבר, אם לציין רק מחבר אחד ("דבר קטן וטוב", 1987; "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה", 1992; "אף אחד לא אמר שום דבר", 1994; "סיפורים אחרונים", 1998, עם אחרית דבר; "עוד סיפורים", 2001; מתחילים, 2013). סגנון ענייני זה, הקרוב אל הדיבור ולכאורה אינו מסוגנן ומציג סיפורת המתמקדת בפרטים טריוויאליים של חיי יומיום שולִיים בארצות הברית, עובד בהתאמה לפרוזה העברית הפוסט-מודרנית ועקבותיו ניכרים היטב, למשל, בכתיבתם של גדי טאוב ועוזי וייל.
תרגומים בולטים נוספים מאנגלית: דונלד בארתלמי, "חיי עיר", 1988, עם אחרית דבר; גרייס פיילי, "הפרעותיו הקטנות של האדם", 1991; ריימונד צ'נדלר, "היי שלום, יפתי", 1999; ג'מייקה קינקייד, "אני ג'ון / לוסי", 2000; וטוביאס וולף, "אסכולה ישנה", 2006.
תירגם גם מצרפתית (פולין ריאז', "סיפורה של 0", 1999, ועוד) ומספרדית (פדרו חואן גוטיירס, "הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה", 2005; "בלשי הפרא", עם אדם רון בלומנטל, 2011, ועוד).
עבודתו התרגומית של רון היא אפוא בעלת השפעה חשובה בסיפורת הישראלית המקורית. בשנת 2015 זכה בתואר אביר המסדר האקדמי מטעם ממשלת צרפת.
הרצוג, עמרי. "אמן התשוקה". "הארץ" תרבות וספרות. 1.7.2005. ה'4; פלד, שמרית. "'להיכנס אל שערה של גדר': גבולות חדירים ביצירתו של דוד שחר". "מחקרי ירושלים בספרות עברית" כ'. 2006. 379-388; פסקל, אבי. "האם ה'פוסט' הוא 'פסה'?" "מאזניים" ס"ח (9-10). יוני-יולי 1994. 70-71.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
אבדות קלות, אני ג'ון / לוסי, אסכולה ישנה, אף אחד לא אמר שום דבר, בלשי הפרא, דבר קטן וטוב, האנשים הכחולים: סיפורים צפון אמריקאיים, הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה, היי שלום, יפתי, הפרעותיו הקטנות של האדם, חיי עיר, כלים שבורים: זיכרון, זהות ובריאה ביצירת דוד שחר, מה הסיפור שלך? סיפורים אמריקאיים משנות ה-60 וה-70, מיתולוגיות, סימן קריאה, סיפורה של 0, סיפורים אחרונים, עוד סיפורים, על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה, שבעה סיפורי דיוקןמידע כללי
תארים אקדמיים
שלישי
מוסדות אקדמיים
אוניברסיטת ייל
האוניברסיטה העברית בירושלים
תחומי לימוד אקדמיים
לימודים רומאניים
ספרות
ספרות אנגלית
ספרות השוואתית
בקשר ספרותי עם
פול דה מאן
פלד-גינזבורג מיכל
רון בלומנטל אדם
תומכים ו/או מורי דרך
פול דה מאן
תחומי מחקר
ספרות
זהות אתנית/דתית
יהודי/ה
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.