פליישר עזרא /// חוקר, עורך ומשורר /// נולד בטימישוארה, רומניה /// 1928 – 2006 /// גיל
כותב/ת הערך: סתוי זיסי
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
ז'אנרים אופייניים
פרסים
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00
חוקר, עורך ומשורר
נולד בעיר טימישוארה, רומניה. את ההיכרות הראשונה עם הספרות העברית בימי הביניים עשה בבית אביו, הרב י"ל פליישר, שהיה מורה לעברית, מנהל בית ספר תיכון וחוקר כתביו של אברהם אבן עזרא. היה פעיל בתנועת "בני עקיבא" ברומניה, ובמסגרת זו לא הסתיר את זיקתו לציונות ולארץ ישראל. בשנות החמישים נעצר, הואשם בפעילות ציונית ונידון למאסר.
בתקופת שבתו במאסר כתב בשם העט י' גולה פואמה בשם "משא גוג", שבה תיאר את אימי המשטר הקומוניסטי, את יחסו האכזרי לכל מי שהיה בעל השקפת עולם אחרת, ואף ניבא את התמוטטותו. הפואמה הוברחה בדרך-לא-דרך ארצה, פורסמה כאן בירחון "מאזניים" ב-1959 (גיליון ניסן-אייר) ועוררה עניין רב. בעיקר רבה היתה הסקרנות לגבי זהותו של המשורר שחתם על הפואמה בשם עט. בהחלטה תקדימית הוחלט ב-1959 להעניק את פרס ישראל לספרות לי' גולה על הפואמה "משא גוג", אף שלא היה אז תושב הארץ ולא עמד בקריטריונים לקבלת הפרס.
כעבור שנה, ב-1960, עלו פליישר ורעייתו לישראל והתיישבו בירושלים. הוא החל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים אצל פרופ' חיים שירמן, והתמקד בפיוטי ימי הביניים. בתוך שנים אחדות החל בעבודת הדוקטור שלו, שעסקה בפיוטיו של יוסף אבן אביתור, בן המאה העשירית בספרד. כמו כן פירסם מהדורות מדעיות של פייטנים נוספים שאת יצירתם חקר. ב-1967 הקים את מפעל המחקר של כתבי יד מן הגניזה הקהירית. הוא ועמיתיו עסקו בו במיון ובפענוח של אלפי קטעים ופרגמנטים של שירים ופיוטים עבריים. ב-1975 קיבל פליישר את התואר פרופסור מן המניין. ב-1984 התקבל כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא המשיך להורות באוניברסיטה העברית עד פרישתו לגמלאות (1996).
מספריו: בחתימת "בר-אבא": "משלים" (סיני, 1957); בחתימת "אלמוני": "בהיחלק לילה, שירי כלא" (1960); "פזמוני האנונימוס, עם מבוא, חילופי נוסח וביאורים" (1964); "שירת הקודש העברית בימי הביניים" (1975; מהדורה שנייה ומורחבת, 2007); "היוצרות בהתהוותם והתפתחותם" (1975); "תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה" (1988); "משלי סעיד בן באבשאד" (1990).
עריכה (מבחר): "מחקרי ספרות מוגשים לשמעון הלקין" (1973); "מאה שירים לחייל", בחרו ואספו מנחם ברינקר, חיים גורי, עזרא פליישר (1978); "כתבי פרופסור חיים שירמן 1981-1904" (1983); יהודה הלוי ובני חוגו: 55 תעודות מן הגניזה (2001), בשיתוף משה גיל.
תרגום (מבחר): "פני הרומנטיקה: גרמניה, צרפת, אנגליה" (1962) מאת מלכה לוקר; "עיר הסתרים" (1963), פואמה מאת אברהם סוצקבר, תורגם בשם י' גולה.
אליצור, שולמית. "מעמקי הפרטים לפסגות השירה, לזכרו של עזרא פליישר". "מדעי היהדות" 43. 2006-2005. 9-17; ארליך, אורי. "על מקומו של פרופ' עזרא פליישר בחקר התפילה". "מדעי היהדות" 45. 2008. 123-133; גרנט, יהושע. "בשלל צבעים, באלפי צלילים מעודנים, באותנטיות עמוקה וחדה: על פועלו של עזרא פליישר בחקר שירת החול העברית בימי הביניים". "מדעי היהדות" 45. 2008. 175-147.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
בהיחלק לילה, שירי כלא, היוצרות בהתהוותם והתפתחותם, כתבי פרופסור חיים שירמן 1981-1904, מאה שירים לחייל, מאזניים, מחקרי ספרות מוגשים לשמעון הלקין, משלי סעיד בן באבשאד, משלים, עיר הסתרים, פזמוני האנונימוס, עם מבוא, חילופי נוסח וביאורים, פני הרומנטיקה: גרמניה, צרפת, אנגליה, שירת הקודש העברית בימי הביניים, תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזהספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה
מדעי היהדותתגיות חופשיות
פיוטמידע כללי
תארים אקדמיים
שלישי
מוסדות אקדמיים
האוניברסיטה העברית בירושלים
תחומי לימוד אקדמיים
ספרות
בקשר ספרותי עם
ברינקר מנחם
גורי חיים
גיל משה
שירמן חיים
תומכים ו/או מורי דרך
שירמן חיים
תחומי מחקר
ספרות
עיר או ארץ מגורים
ירושלים
ישראל
זהות אתנית/דתית
יהודי/ה
רקע משפחתי
בנו של הרב והחוקר י"ל פליישר
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.