פינקוס ירמי /// סופר ומאייר /// נולד בתל אביב, ישראל /// 1966 /// גיל: 58
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-07-01 00:00:00
סופר ומאייר
נולד בתל אביב. בנעוריו עבר להרצליה ולמד בתיכון "הראשונים". סיים את לימודיו ב-1984, התגייס לחיל האוויר ואחרי השחרור למד אמנות ועיצוב לתואר ראשון באקדמיה "בצלאל". בהמשך למד עיצוב לתואר שני באוניברסיטת מידלסקס, אנגליה. בשנים 1999-1997 פירסם במקומון "העיר" טור קומיקס שבועי בשם "המורה חוה" בשיתוף עם רוגל אלפר. בנוסף פירסם באותו עיתון טור ביקורת אופרה עד 2006. בשנים 2005-2002 ערך את "ריתמוס", מגזין התזמורת הפילהרמונית. במקביל, במהלך 2004-2003 פירסם רשימות אישיות במוסף "הארץ". מאז 2000 מכהן כראש המסלול ללימוד איור במכללת "שנקר". נמנה עם חברי קבוצת הקומיקס האלטרנטיבי "אקטוס", הנחשבת אחת מקבוצות העיצוב הבולטות של זמננו. סיפורי הקומיקס שיצר התפרסמו באנתולוגיות שונות ואיוריו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם ומתפרסמים דרך קבע בעיתונות הישראלית.
פרסומו הראשון היה טור קומיקס-אימים לילדים בעיתון "כולנו" (1990). מאז פירסם כמה ספרי קומיקס באנגלית. הרומן הראשון שכתב, "הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט" (עם עובד, 2008), המלווה בציוריו, מגולל את סיפורה של להקת קברט ותיקה ומהוללת, הנודדת ברחבי אירופה משלהי המאה התשע-עשרה עד 1939. העלילה מתארת מאבק עז על ירושתו של פרופ' פבריקנט, שניהל ברומניה במשך שישים שנה תיאטרון של ילדות-פלא, שאותן אסף מבתי יתומים. בחמימות אנושית ובשפה עשירה וציורית מתוארים היחסים בין השחקניות שהזדקנו, על טירופיהן הקטנים וגחמותיהן הגדולות. על סמך תחקיר היסטורי מדוקדק נטווית עלילה נוגעת ללב, המתארת עולם יהודי המצוי על סף כיליון. במרכז ספרו זה בולט העיסוק בזהות התרבותית היהודית, על ההווי האירופי והלשון היידית, המשמשים רקע חי וצבעוני לדמויות נשים זקנות גרוטסקיות ולסוגיות של מציצנות ואקסהיביציוניזם. הספר זכה בפרס ספיר לספר ביכורים ב-2009.
ספרו השני, "בזעיר אנפין" (2012), מספר את סיפורן של שתי משפחות זעיר-בורגניות, צינמן וזלצמן, החיות בתל אביב של שנות השמונים. בהומור גרוטסקי הוא מתאר את הווי חייהן, על הטיפוסים השונים המאכלסים אותם, על סודותיהם הכמוסים והרכילויות הקטנות, ועל היחסים המורכבים שביניהם. מושא הכיסופים של שתי המשפחות הוא העיירה האוסטרית זייפלד, לשם הן מבקשות לנסוע ולנפוש מעט, באווירה אירופית, מקשיי החיים והפרנסה בישראל. הרומן סובב סביב הנסיעה המיוחלת וסביב שלל ההמצאות והרעיונות לגיוס הכסף הדרוש למימוש החלום.
ספרו השלישי רווקים ואלמנות (2017) הוא קובץ סיפורים על תל אביב בעשורים האחרונים. ספר זה היה ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2018).
בספריו מצליח פינקוס להעביר את רוח התקופות שעליהן הוא כותב, באמצעות קרבה מקסימלית לשפת הדיבור ולאפיונים שונים של רקמת החיים בתקופה. הוא הכניס לספרות העברית ממד נוסף של הומור, שכמעט ונעדר ממנה בעשורים האחרונים. אך הפואטיקה ההומוריסטית שלו היא בו בזמן גם מלאת חמלה כלפי דמויותיו, וההומור שלו הוא, בסופו של דבר, גם הומור עצמי.
הרצוג, עמרי. "'"בזעיר אנפין"': זה לא בעל, זה אפנדיציט". "הארץ" ספרים. 19.6.2012. 4; מר, בני. "אין דבר צעיר יותר משחקנית זקנה". "הארץ" תרבות וספרות. 28.3.2008. 2; צבן, יחיל. "מסע פרידה מהיידישקייט". "הארץ" ספרים. 14.5.2008. 4.
יובל פז ויעל דקל
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
בזעיר אנפין, הארץ, העיר, הקברט ההיסטורי של פרופסור פבריקנט, כולנו, ריתמוסספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה
הארץתגיות חופשיות
אורבניותמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.