סופר
נולד בבגדאד. עלה לישראל ב-1950 בהיותו בן שלוש-עשרה. התחנך בקיבוץ משמר העמק. ב-1954 החל לעבוד כשליח במשרד ראש הממשלה ולאחר השירות בצה"ל עבד כמנהל הארכיון במשרד. בשנים 1968-1964 שימש כעוזר ראשי ליועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. מילא כמה תפקידים בכירים במשרד הקליטה ולאחר מכן ניהל את "עליית הנוער" ועבד בסוכנות היהודית במשך כעשרים שנה. בשנים 1978-1975 היה שליח ומנהל הפדרציה הספרדית בארצות הברית ופעל להשבת ישראלים לארץ.
כתב כמה רומנים חברתיים שעיקר עניינם הוא המתח בין האחר (המהגר העיראקי, הפלסטיני או הספרדי) לבין החברה הישראלית ההגמונית. רוב ספריו זכו להצלחה ותורגמו לשפות שונות. ספרו הראשון, "תרנגול כפרות" (עם עובד, 1983), מתאר את ייסורי הקליטה של קבוצת נערים עולים, רובם מעיראק, בקיבוץ בשנות החמישים, ומבוסס על חוויותיו של הסופר בנעוריו. הספר מציג בעוצמה את הלם המפגש של הנערים הצעירים עם החברה הישראלית החדשה ועם האידיאולוגיה הקיבוצית. בין השאר עולות בו שאלות הנוגעות לענייני דת וחילוניות, הגלות מול הלאומיות והישראליות, המסורת מול הפתיחות הטכנולוגית והחדשנות המחשבתית. הספר זכה להצלחה גדולה. הוא נלמד במערכת הלימודים התיכונית בארץ, תורגם לאנגלית ולגרמנית וזכה בפרס יובל החמישים ל"עליית הנוער" (1984) ובפרס לספרות יהודית במקסיקו (1985).
בספרו השני, "מפריח היונים" (1992), הוא מתאר את הקהילה היהודית בבגדאד בשנים 1950-1949, ערב העלייה לישראל. זהו רומן רחב יריעה, הפורש את החיים בחברה היהודית תוך מגעה המתמיד עם החברה והתרבות המוסלמית. הוא משרטט את השינויים שחלו בחברה זו לאחר ניצחונה של ישראל במלחמת העצמאות, ומציג פסיפס של דמויות המייצגות עמדות חברתיות שונות, כמו גם מגמות פוליטיות ואידיאולוגית, כגון הקומוניזם והציונות. במרכז הרומן עומדת משפחתו של כאבי, נער בגיל ההתבגרות שחווה ומתאר את השינויים והטלטלות שעוברת הקהילה, לעתים מתוך התבוננות רטרוספקטיבית. עמיר מיטיב לתאר את הזיקה של היהודים לעולם המוסלמי – למרחב הנופי והתרבותי, לשפה ולשירה. הוא מתאר קשת של דמויות שאינן נמנות בהכרח עם הקבוצה החברתית המסורתית הנורמטיבית. למשל, הוא מתאר את עולמן השונה אך הזר והמושך של זמרות, רקדניות בטן וזונות. הרומן מסתיים בעלייתה של הקהילה לארץ ישראל.
עם פרסומו של הרומן "יסמין" (2005) השלים עמיר את הטרילוגיה העוקבת אחר בן דמותו הבדיוני במסעו הממשי והנפשי מבגדאד לישראל. ב"יסמין" מתוארת החברה הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים. גיבור הרומן, נורי, ממונה כיועץ לענייני ערבים במזרח-ירושלים, זאת בזכות היותו בן לחברה הערבית מכאן ובוגר התנועה הקיבוצית מכאן. מיזוג זה מאפשר לנורי להציג את האירועים מזווית חריגה ולבחון את החברה הערבית כמו מבפנים, תוך התנגדות מתמדת לדרך הצגתה המתנשאת על ידי החברה הישראלית שיכורת הניצחון. נורי, הנער מיוסר הזהות שהכרנו ב"תרנגול כפרות", סוגר כאן מעגל ומגיע לידי בשלות תודעתית וחברתית. הרומן תורגם לערבית, יצא לאור במצרים (2007) ועורר הדים רבים בקרב הקהל ובעיתונות.
גם הרומן "אהבת שאול" (1998) עוסק במתח החברתי בין מזרחים לאשכנזים בישראל, אך כאן מוצג הנושא מזווית שונה. הגיבור אינו מהגר אלא בחור ספרדי סמ"ך-טי"ת ("ספרדי טהור"), דור שביעי בארץ שהתחנך על תורת ז'בוטינסקי ואביו היה איש אצ"ל. עולמו של בחור שורשי זה מתערער עם התאהבותו בנערה ניצולת שואה. סיפור אהבתם נגמר במפח נפש לאחר שהוריה מסרבים לקבל את החתן הספרדי אל חיק משפחתם. שאול, החווה דיכאון עמוק עקב הפרֵדה, עוזב את הארץ וחי בנכר מבלי להקים משפחה ולהעמיד צאצאים.
ברומן "מה שנשאר" (2010), נוטש עמיר את הזירה הציבורית ועובר לזירה האישית. במרכז הרומן עומד גבר כבן שישים, מנהל מצליח ורב-נכסים, שעבר התקף לב. האירוע הטראומטי מביא אותו לסקור מחדש, באופן מפוכח ומתוך תחושת החמצה, את חייו המקצועיים והרומנטיים.
ספרו האחרון עד כה הוא נער האופניים (2019), רומן המשלים את "תרנגול כפרות" ומספר על חייו של עמיר כנער בירושלים היוצא למסע עצמאי ללב החברה הישראלית. ברומן זה עמיר מספר על רצונה של משפחתו לחלצו משולי החברה לתוך הממסד המפ"איניקי.

אברהם איתן, רחלי. "מבגדד לישראל: עיון משווה בטרילוגיה של אלי עמיר: "יסמין" מול "מפריח היונים" ו"תרנגול כפרות". תל אביב: עם עובד. 2011; גת, משה. "מסורת, תמורה ומשבר: עליית יהודי עיראק בראי הספרות". "בין מסורת לחידוש: מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל (ספר זיכרון ליהושע קניאל)". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן. 2005. 446-431; שמעוני, בתיה. "על סף הגאולה, סיפור המעברה: דור ראשון ושני". אור יהודה: דביר והקשרים. 2008; שניר, ראובן. "הציונות בראי הספרות היפה הערבית והעברית של יהודי עיראק: בין 'שיירה מן הכפר' לשלום דרויש ו'"מפריח היונים"' לאלי עמיר". "פעמים" 73. 1998. 146-128.

בתיה שמעוני