סופרת ועורכת
נולדה בכפר סבא לאם ילידת פתח תקווה ולאב יליד פולין, חניך "השומר הצעיר" וחבר קיבוץ עין החורש. על סף הקמת המדינה עברה עם משפחתה לחולון ולמדה בבית חינוך לילדי עובדים ע"ש ביאליק, ולאחר מכן בתיכון ע"ש קוגל. השתייכה לתנועת "הנוער העובד", ובגיל חמש-עשרה וחצי עברה לירושלים בשל מחלת הקצרת. למדה בתיכון "בית הכרם" ובהמשך בבית המדרש למורים. בצה"ל שירתה כסמלת חינוך במפקדת קצין חינוך ראשי. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ובייעוץ פסיכולוגי חינוכי ותואר שני בייעוץ פסיכולוגי חינוכי, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שלישי מאוניברסיטת ליברפול, אנגליה – התמחות בליקויי למידה. היתה סגנית העורך ב"עתון 77" (1978-1991), עורכת בהוצאת ידיעות אחרונות (1991-1993) ועורכת המאסף "רב קול" מטעם אגודת הסופרים (2000-2002). כמו כן פירסמה רצנזיות בכתבי עת ובמוספים לספרות.
בספריה היא נוטה לקשר בין מקצועה כיועצת פסיכולוגית לבין כתיבתה הספרותית. מצבי משבר, בדידות וחוסר ישע הם מן הנושאים המובהקים של כתיבתה. ספרה הראשון, קובץ הסיפורים "תקרית של ערב" (ספרית פועלים, 1982), מעוגן במציאות הישראלית ומעלה מצבי משבר אישיים משפחתיים. הרומן "מרתון" (1982) נוגע בסיפור של אימוץ משלוש נקודות מבט: של האישה היולדת המוותרת על תינוקה; של זוג ההורים הפונה לרשויות בבקשת האימוץ; ושל הילדה המאומצת, המחפשת לאחר שנים את זהותה המשפחתית. בדידותן של נשים וגעגועיהן לילד שלא ייוולד לעולם הם נושאיו של קובץ בן חמישה סיפורים ונובלות, "המעגל נסגר" (1992). ספר אחר שלה, "דיבה שאין בה קלון" (1994), עוסק בפרשה היסטורית מימי השואה, המרד שלא היה בגטו וילנה, ודמותו של מנהיגו, המשורר אבא קובנר, המוצג כאן באור לא חיובי. הספר עורר בשעתו עניין ופולמוס בקהילת הקוראים והיסטוריוני השואה. "קריאת הדולפינים" (1998) הוא קובץ סיפורים ונובלות המבוססים על ידיעות עיתונאיות שמקבלות הארה ופרשנות חדשות.
בתחום העיון פירסמה שישה ספרים העוסקים בליקויי למידה ובמשברי התבגרות. סיפורים מתוך קובצי הנובלות והסיפורים תורגמו לכמה שפות. זכתה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1983) ובפרס הדסה לספרות ילדים ונוער (2004).

אלמוג, רות. "שאלה של בחירה". "הארץ" תרבות וספרות. 5.11.1982. 18; זמיר, ישראל. "עמלה עינת בעקבי אבא קובנר". "על המשמר". 10.6.1994. 21.

מערכת הלקסיקון