משוררת וסופרת
נולדה בתל אביב. שירתה בצה"ל כעשר שנים והשתחררה בדרגת רס"ן. עוסקת בייעוץ למנהלים בתחום משאבי אנוש. מפרסמת כתבות ושירים ב"שריון", ביטאון עמותת יד ל"שריון". בתחילת שנות השמונים כתבה ביקורות ספרות בכתב העת "עתון 77". שיריה התפרסמו בכתבי העת "עתון 77" ו"גג". עד כה הוציאה שישה ספרי שירה ומותחן פרוזה.
ב-1977 יצא ספר השירים הראשון פרי עטה, "דלתי לאורח אפתח" (ארזים). אחריו ראו אור ספרי השירה "אורות חניה" (1986); "שפת השוקולד" (1994); "קצת ממה שאסור" (2000). בספרים אלה רבים שירי האהבה והגעגוע, וישנם יסודות מקראיים ומסורתיים. ב-2003 הופיע ספר הפרוזה איש ספטמבר, מותחן שבו מתנהלת מערכת יחסים בין עיתונאית צעירה, גיבורת הספר, ובין איש מוסד קשוח האוסף מידע מודיעיני על הכור הגרעיני בעיראק, כשהעלילה מתנהלת במקומות שונים בארץ ובעולם. כתבה ספר שירי זיכרון לחללי ה"שריון", שיר יוני לטרון (2006). ספרה קוראות בקפה (2011) יצא בשיתוף עם המשוררת הערבייה סוזאן סידאוי דיביני. בספר מופיעים לסירוגין שירים של שתי המשוררות, כשכל שיר מופיע הן בעברית הן בערבית.
כמו כן הופיע ספר תרגומים של מבחר משיריה בשם The Water Man (1994), וכן הופק מופע קברט שירה מוזיקלי בשם "אישה ורודה" על פי ספרה "קצת ממה שאסור". בנובמבר 2009 זכתה בפרס אח"י מטעם אגודת יוצאי עיראק בישראל על הישגיה בתחום השירה. בביקורות צוין הקול הנשי החשוף המביע כמיהה לאהבה והשימוש באלמנטים מעולם הטבע.

בר-כוכב, ישראל. "שירה חושנית". "עתון 77" 77. 1986. 7; שתל, שמואל. "עשה בי אהבה". "עתון 77" 183. 1995. 12.

נירית קורמן