מחזאי וסופר
נולד בירושלים. בוגר לימודי ספרות עברית, אסלאם, שפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. עסק בהוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בירושלים. היה חבר "ההגנה" וראש המחלקה הערבית שלה בשנים 1946-1949. בשנים 1949-1950 שימש כמזכיר בשגרירות ישראל בארגנטינה ובאורוגוואי. ב-1951 התמנה למזכירו המדיני של שר החוץ משה שרת, ומ-1952 עד 1963 שימש כמזכירו המדיני של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. שימש כחבר כנסת מטעם מפלגות מפא"י והעבודה בשנים 1965-1978 ובשנים 1984-1992. ב-1978 נבחר לנשיא המדינה החמישי של מדינת ישראל וכיהן בתפקיד זה עד 1983. עם תום כהונתו כנשיא מונה לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות בממשלת האחדות הלאומית. כיום משמש כיו"ר וכנשיא כבוד של כמה גופים ציבוריים, בהם הרשות הלאומית לתרבות הלדינו והאקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים.
ב-1968 הוצג מחזה פרי עטו בשם "הרומנסרו הספרדי" – מופע של שירי קודש וחול מהווי חיי הקהילה הירושלמית הספרדית הוותיקה דוברת הלדינו. שנה לאחר מכן חיבר מחזה נוסף שתיאר את חייה התוססים של קהילה זו: "בוסתן ספרדי" (1969). המחזה היה להצלחה מסחררת, זכה בפרס "כינור דוד" ב-1970, חודש על ידי תיאטרון "הבימה" ב-1998 והועלה מאות פעמים.
כתב גם סיפורים קצרים. ב-1944 פירסם סיפור קצר בשם "הולך ברקידה" המתאר את עולמו של בן ישיבה העוזב את ירושלים ועובר לקיבוץ (אשנב לספרות, נלמד כחלק מתוכנית הבגרות בספרות). ב-1976 ראתה אור אגדה בשם "ששת הימים ושבעת השערים", תיאור לירי של המערכה לשחרור ירושלים ודיונים המתקיימים בין שערי העיר, העוסקים בשאלה דרך איזה שער ייכנסו אליה הצנחנים. האגדה זכתה להצלחה רבה, והוקראה על ידי יוסי בנאי בפסטיבל ישראל על רקע מוזיקה שהלחין לה מתי כספי. טקסט נוסף היה "מגילת הזקנים אשר בכותל המערבי", שעסק בביקור תנחומים בבית אב שכול. בנוסף פירסם קובץ מאמרים בשם "באמונתו יחיה: לקט דברים על דוד בן-גוריון" (המכון למורשת בן-גוריון, 1998).
נפטר ב-2015.

אלחנני, א"ח. "עם הנשיא יצחק נבון – נעורים ב'"בוסתן ספרדי""'. "שבט ועם" ה' (10). 1984. 13-24; סרוסי, אדוין. "מתורגמה לירושלים: יצחק אליהו נבון ותרומתו לזמר העברי". "דוכן: מאסף למוסיקה יהודית" י"ג. 1991. 120-130.

נעה ולדן