משורר, עורך, חוקר ומתרגם
נולד בכפר מע'אר. מתגורר בירושלים. שימש אחראי על מפגשי סופרים יהודים וערבים ב"משכנות שאננים" בירושלים. כתב עבודת דוקטור על היבטים מיתיים בשירה הערבית הקלאסית באוניברסיטה העברית בירושלים (1998). עורך שותף לפרויקט הקונקורדנציה של השירה הערבית הקדומה ומרצה בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוציא לאור שישה קובצי שירה בערבית. הראשון שבהם, "שירת הציפור הירוקה", ראה אור ב-1979. הוציא קובץ שירים אחד בעברית בשם "אחד מכאן" (2004). זוכה פרס הרי הרשון (1983) ופרס נשיא המדינה לספרות (2006). שיריו תורגמו לשפות רבות.
בשירתו בערבית ובעברית הוא נוטה להשתמש בחריזה נועלת-פנימית ובתיאורים חדי מבט של המציאות. מתמזגים בה תיאורי נוף מהעיר ומהכפר, אהבה ותשוקה, התייחסויות לטבע השירה ועוד. בכתיבתו שזורה אירוניה דקה כלפי יחסי יהודים וערבים בישראל. כמו כן, הוא מרבה לעסוק בלבטיו כאדם וכמשורר, בהגדרת זהותו האישית, הלאומית והלשונית-תרבותית. אלה משתקפים, בין השאר, בכותרת ספרו העברי "אחד מכאן" ובכותרות רבים משירי הספר, וגם בתכניהם. השיר "אני כותב עברית" מנמק את בחירתו המודעת לכתוב בעברית: "אֲנִי כּוֹתֵב בַּלָּשׁוֹן הָעִבְרִית,/ שֶׁבִּשְׁבִילִי אֵינֶנָּהּ שְׂפַת אֵם, כְּדֵי/ לָלֶכֶת לְאִיבּוּד בָּעוֹלָם. מִי שֶׁלֹּא/ הוֹלֵךְ לְאִיבּוּד לֹא יִמְצָא הַשָּׁלֵם".
מתרגומיו מערבית לעברית בולטים במיוחד היצירה "זכר לשכחה" מאת מחמוד דרוויש (1989) והרומן "הצבר" (1978) של הסופרת הפלסטינית החשובה סחר ח'ליפה. מרבה לעסוק גם בתרגום ספרות ושירה עברית לשפה הערבית, לרבות שירים של רוני סומק, אהרן שבתאי וחיים גורי.

אלעד-בוסקילה, עמי. "הפנים האחרות: לשון כתיבתם של סופרים ערבים בישראל". "מולדת נחלמת, ארץ אבודה: שישה פרקים בספרות הפלסטינית החדשה". אור יהודה: ספריית מעריב. 2001. 43-80; חבר, חנן. "לשון מתפצלת". "הארץ" ספרים. 4.3.2004. 1-2; מטלון, רונית. "קול פרטי – שיחה עם סלמאן מצאלחה". "הארץ" מוסף. 1.7.1988.

חנה עמית-כוכבי