מתרגם, מבקר וסופר
נולד בחיפה, בוגר בית הספר הריאלי העברי. בנה של המתרגמת ריטה מלצר. בילדותו התגורר שלוש שנים עם משפחתו בהונדורס. למד מדעי המחשב בטכניון, התגייס לחיל המודיעין ושירת בו כקצין. עם שחרורו למד בלשנות, היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1992 מפרסם ביקורות ספרות ותרבות, מאמרים וטורים אישיים בעיתונות היומית ובכתבי עת. בין השאר היה בעל טור במוסף "ספרים וספרות" של "מעריב", בו כתב גם ביקורות קבועות על ספרות מתורגמת (בשנים 2005-1996), ובעל טור אישי וטור לענייני לשון במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ" (בשנים 1997-1995, 2009-2005). כתבות פרי עטו התפרסמו גם ב"העולם הזה", ב"ארץ אחרת", ב"מקור ראשון", ב"מסע אחר", וכן במוסף התרבות של העיתון היומי El País המתפרסם באורוגוואי. בשנים 2004-2002 הגיש את התוכנית הספרותית "על המדף" בערוץ הראשון. עסק בהוראה בבתי ספר תיכוניים והעביר הרצאות וסדנאות לכתיבה יוצרת במסגרות שונות. משנת 2012 עובד ככותב ועורך תכנים עבור הספרייה הלאומית. זכה בכמה פרסים, בהם פרס ברנשטיין לביקורת, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ופרס "בני ברית" לעיתונות.
מתרגם פורה ומוערך. עד כה פורסמו יותר משבעים ספרים בתרגומו, בעיקר פרוזה אך גם שירה, שאותם תירגם מספרדית, מפורטוגזית, מקטלונית, מאיטלקית, מצרפתית ומאנגלית. בין היוצרים שאת יצירותיהם תירגם נמנים חוליו קורטאסר, מריו ורגס יוסה, פרננדו פסואה, ז'ורז' אמאדו, ארי דה לוקה, סלמן רושדי ורבים אחרים. כמתרגם התמודד גם עם יצירות שתרגומן מאתגר באופן מיוחד, ואחד מהישגיו הגדולים בתחום זה הוא תרגום הספר "קלאס" של הסופר הארגנטינאי חוליו קורטאסר.
ב-1999 התפרסם ספר הפרוזה הראשון שלו, "שלג באלבניה" (הוצאת חרגול). הספר כולל שמונה סיפורים קצרים, שבטובים שבהם בולט העיסוק בהיסטוריה ובמיתוס, על נקודות המגע ביניהם, אופני היווצרותם, השתמרותם ושכתובם. שנה לאחר מכן התפרסם ספרו "האם ליסבון קיימת?", קובץ של כחמישים מסות קצרות, שרובן התפרסמו קודם לכן בטוריו בעיתון "הארץ". הן עוסקות בנושאי ספרות, תרבות, היסטוריה, גיאוגרפיה, מיסטיקה ועוד, אך בכולן תופש העיסוק בלשון מקום מרכזי. הספר זכה בפרס משרד התרבות.
ספר הפרוזה השני שלו, "חיבת ציון" (2002), שזכה לשבחי הביקורת, מתאר צעיר החוזר לכפר של סבו וסבתו ומנסה להתחקות אחר זיכרונותיו וחוויות ילדותו שם, תוך התייחסות לנושאים הקשורים לזמן ולמקום, לתחושות הילד ולתובנות המבוגר, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית והאוניברסלית. הספר מתבסס על חוויות ילדותו של מלצר בביקורים אצל סבו וסבתו במושב "חיבת ציון", ומשלב בין הז'אנרים של ספרות בדיונית, ממואר ומסה. ראובן מירן (2002) כתב על הספר: "מאחורי כל מלה מסתתר משהו סמוי, משהו מרתק ומפתה, שאותו מבקש המספר לחשוף בחקירתו התרבותית, בקישורים שהוא עושה בין מלה או מושג לחוויה הפרטית שממנה הוא ממריא לקונטקסט הכללי, האוניברסלי".
ב-2008 פירסם מלצר את ספר הפרוזה השלישי שלו, "האיש שנקבר פעמיים". ספר זה, המשלב בין חלקים נרטיביים לקטעים הגותיים, מספר את סיפור הישרדותו של ניצול שואה, מכר של סבו וסבתו של מלצר. בספר זה, כמו גם בספרו הקודם, ניכרת נטייתו של מלצר שלא להגביל את כתיבתו לתבניות ז'אנריות מקובלות, וליצור עירוב של סיפורת בדיונית, ממואר ומסה הגותית.
בנוסף לכתיבתו הספרותית וההגותית, מלצר כתב וערך כמה ספרי עיון בנושאים שונים.
ספרו האחרון עד כה הוא עקבות בים (2018), שעוסק במעשה הקריאה ומנסה לפרוץ את המסגרות הן של הכתיבה העיונית והן של כתיבת הפרוזה.
מלצר כיום הוא העורך הראשי של אתר האינטרנט אלכסון.

גלעד, משה. "מיסטיות דתית עם חילוניות בהירה". "הארץ" ספרים. 12.4.2000. 10; כרמי, נעמה. "דרך וקול משלו". "מעריב" לשבת. 12.11.1999. 27; פרצ'ק, רוני. "החירות פרוקת העול של המחשבה". "הארץ" ספרים. 13.9.2000. 10; כץ, אבי. "הקיץ האחרון של סבתא". "הארץ" תרבות וספרות. 12.4.2002. 4; מירן, ראובן. "מאחורי כל מלה מסתתר משהו סמוי, משהו מרתק ומפתה". "הארץ" ספרים. 8.5.2002. 13.

חן בר-יצחק