כנעני (הנדלסמן) דוד /// מסאי, חוקר ועורך /// נולד בורשה, פולין /// 1912 – 1982 /// גיל
כותב/ת הערך: ורשה
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
שפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-04-01 00:00:00
מסאי, חוקר ועורך
נולד בוורשה למשפחה המתייחסת לשושלת רבנים ומחברים ידועים עד דור עשירי. קיבל חינוך יסודי ותיכוני בעירו והיה פעיל מנעוריו בתנועת "השומר הצעיר". מאמרו הראשון, ביקורת על חיבורו של אוסוולד שפנגלר "האדם והטכניקה", פורסם בביטאון "השומר הצעיר" בוורשה ב-1932. עלה ארצה ב-1934 והצטרף לקיבוץ מרחביה, שבו היה חבר כל ימיו. רוב שנותיו שימש עורך בהוצאת ספרית פועלים. בשנות השבעים לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
במשך עשרות שנים פירסם מאמרים, מסות וספרים בענייני תרבות וספרות, חברה, פולקלור והתנועה הקיבוצית. ספרו הראשון, "לנוגה עץ רקב" (1950), הוא כתב-פולמוס חריף נגד שירתו של אורי צבי גרינברג, המשקף הערכה גדולה לשירה זו לצד התנגדות עזה לתכניה האידיאולוגיים. ספרו העיקרי בביקורת הספרות העברית הוא "בינם לבין זמנם" (1955), אסופת מסות על עגנון, הזז, יזהר, אלתרמן, שלונסקי, על הפרוזה הישראלית הצעירה ועל הרומן ההיסטורי. אף על פי שהחזיק בעמדה שיצירה ספרותית חשובה מבטאת תהליכים חברתיים ותכנים מעמדיים וטבועה בחותם זמנה, לא קיבל עליו את האדיקויות הקשוחות של הריאליזם הסוציאליסטי בנוסחתו הסובייטית כמו אחדים מחבריו לדרך. מסותיו רחבות אופק ומגלות רגישות למרקם האסתטי של הספרות והכרה בערכם של מניעים רוחניים ונפשיים אינדיווידואליים בתהליך עיצובה.
מוקד נוסף בכתיבתו הוא העיסוק המחקרי והקשור בזיכרון בהוויית הבית, המשפחה וחיי השיתוף בחיים ובספרות. לנושא זה הוקדשו ספריו "בתי מידות: מסות על חיי שיתוף" (1960); "מבית" (1977); "הבתים שהיו" (1986). ניכר בהם חותמן של שתי סביבות חייו העיקריות: הוויית הבית והמשפחה בוורשה מזה, והחיים בקיבוץ מזה. ואילו ספרו "העלייה השנייה העובדת ויחסה לדת ולמסורת" (1976) מקשר בין שני עולמות החוויה והתרבות שהתמזגו בו: השורש העמוק במסורת ישראל עם החיים המגויסים להגשמה ציונית-סוציאליסטית. להשלמת מסכת ספריו יש לציין את "ש"י עגנון בעל-פה" (1971), אסופת פרקי זיכרונות על פגישות ושיחות עם עגנון, שנטה לכנעני חיבה רבה.
מעשרות הספרים שערך בולטים כמה מפעלי עריכה שחותמו וטעמו ניכרים בהם: "תולדות ספרות ישראל" של ישראל צינברג (1971-1955); האנתולוגיות "מאה שנה: חיי היהודים במאה התשע-עשרה" (1954), "לא אמות כי אחיה" מספרות יידיש בברית המועצות (1955), "ששת ימים: אדם ועמלו" (1957). גולת הכותרת של עבודתו כעורך היא "האנציקלופדיה למדעי החברה" (א'-ה', 1970-1962).
חלמיש, מרדכי. "דוד כנעני: שנה למותו". "על המשמר". 18.3.1983; סדן, דב. "רוב דחיה ומעט קירוב". "ארחות ושבילים: כרך העניינים". תל אביב: עם עובד. 1978. 99-70; קרמר, שלום. "נתיבות בביקורת העברית". "על ביקורת ומבקרים". תל אביב: אגודת הסופרים ועקד. 1980. 65-64; רענן, צבי. "פתח דבר". "הבתים שהיו". תל אביב: ספרית פועלים. 1986. 9.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
בינם לבין זמנם, בתי מידות: מסות על חיי שיתוף, האדם והטכניקה, האנציקלופדיה למדעי החברה, הבתים שהיו, העלייה השנייה העובדת ויחסה לדת ולמסורת, לא אמות כי אחיה, לנוגה עץ רקב, מאה שנה: חיי היהודים במאה התשע-עשרה, מבית, ש"י עגנון בעל-פה, ששת ימים: אדם ועמלו, תולדות ספרות ישראלספרים/כתבי עת/עיתונים מן הביבליוגרפיה
ארחות ושבילים: כרך העניינים, הבתים שהיו, על ביקורת ומבקרים, על המשמרמידע כללי
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.