משורר ומתרגם
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון "דבר" ובהוצאת עם עובד.
שיריו הראשונים נדפסו ב-1924 בכתב העת "הדים", שערכו אשר ברש ויעקב רבינוביץ'. בשנות השלושים והארבעים פורסמו שיריו בכתבי העת "גזית", "טורים" ו"מחברות לספרות", ומאוחר יותר ב"אורלוגין", ב"משא" ועוד. ספר שיריו היחיד שפורסם בחייו הוא "גבעול במרחבים" (ספרית פועלים, 1960). מהדורה שנייה, שנוספו לה כמה שירים ותרגומים, יצאה לאור ב-1975. ההתייחסות הביקורתית העיקרית לשירתו ולדמותו מרוכזת בשלושה מאמרים שפירסם דן מירון ב"דבר" (1975) עם צאת המהדורה השנייה, ובהם הוא עומד על איכויותיו הפואטיות ועל התגבשות סגנונו.
חייו החברתיים-ספרותיים התנהלו בעיקר סביב כתבי העת שבהם פירסם את שיריו, ובמיוחד "מחברות לספרות". בתחילת פעילותו נמנה עם בני החבורה שהתקבצה סביב נתן אלתרמן, לאה גול"דבר"ג, יעקב אורלנד, אבות ישורון ואחרים. בשנותיו האחרונות התקרב לחבורת "עקד".
מלבד כתיבת שירה עסק גם בתרגום שירה ופרוזה מרוסית ומיידיש. מתרגומיו: "בין הרים" של דוד ברגלסון, מכִּתבי לנין, פרק מ"נפשות מתות" של גוגול ומשירי אוסיפ מנדלשטם וחלבניקוב. שירים ותרגומים נוספים שלו נשארו בכתבי יד, והם מצויים במכון גנזים.
שירתו מאופיינת בליריקה רצופת רגשות עזים, שירי אהבה ומראות נוף (סערות, גלי ים ולילות חשוכים), המלווים בתיאורים עגמומיים. הדמויות המרכזיות המאכלסות שירים אלה הם הדובר הנרגש מחוסר יכולת לממש את מאווייו, ודמות נשית שאליה הוא נמשך למרות ריחוקה. עם התפתחות שירתו חורגים תיאורים כאלה מה"כאן" ומה"עכשיו" של חוויית המשורר הרגעית ופונים אל הבחנות מופשטות, שיש בהן לא מעט משחקי מילים וצירופים לשוניים על גבול השנינה. מצויים בשירה זו גם רישומי טבע ונוף, שבסיסם הלשוני הוא בלשון המקרא ובאירועים מקראיים (כגון קריעת ים סוף). בשיריו המאוחרים קיימות נטייה גוברת להיגדים כלל-אנושיים, תחושה של השלמה עם המוגבלות האישית והכרה במוחלטות של העולם שאנו חיים בו.

ברזל, הלל. "שירה ופואטיקה". תל אביב: יחדיו. 1990. 267-299; דור, מ'. "גבעול במרחבים". "מעריב". 30.9.1960; זילברמן, חיותה. "אליהו טסלר: מונוגרפיה". חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2008; לשם, גיורא. "על שירתו של טסלר". "דבר". 4.8.1961; מירון, דן. "אקדמות לשירת אליהו טסלר". "דבר" "משא". 25.5.1975. 1, 3.

אביב עקרוני