טסלר אליהו /// משורר ומתרגם /// נולד באומן, אוקראינה /// 1901 – 1965 /// גיל
כותב/ת הערך: עקרוני אביב
לשמירת הערך באיזור האישי, לחצו על הלב
שתפו את הערך:
זכויות היוצרים של התמונה
מתוך ויקיפידה, הארכיון הציוני המרכזי, רישיון נחלת הכללשפות יצירה
מעדכן/ת הערך
יפתח אשכנזי
תאריך עדכון אחרון: 2019-03-01 00:00:00
משורר ומתרגם
נולד באומן, אוקראינה, בבית חילוני אופייני של בני המעמד הבינוני המשכיל במזרח-אירופה, אך הושפע רבות מסבו, שהיה בר-אוריין ובן לשושלת של תלמידי חכמים. למד זמן-מה באוניברסיטה של חרקוב, ואחר כך החל ללמוד אדריכלות בפוליטכניון של ורשה, אולם לא סיים את לימודיו. עלה לארץ ב-1920, עבד בסלילת כביש צמח-טבריה ובכרמי באר יעקב, ואף היה פועל בניין בתל אביב. מסוף שנות השלושים ועד שנים אחדות לפני מותו שימש מנהל חשבונות בעיתון "דבר" ובהוצאת עם עובד.
שיריו הראשונים נדפסו ב-1924 בכתב העת "הדים", שערכו אשר ברש ויעקב רבינוביץ'. בשנות השלושים והארבעים פורסמו שיריו בכתבי העת "גזית", "טורים" ו"מחברות לספרות", ומאוחר יותר ב"אורלוגין", ב"משא" ועוד. ספר שיריו היחיד שפורסם בחייו הוא "גבעול במרחבים" (ספרית פועלים, 1960). מהדורה שנייה, שנוספו לה כמה שירים ותרגומים, יצאה לאור ב-1975. ההתייחסות הביקורתית העיקרית לשירתו ולדמותו מרוכזת בשלושה מאמרים שפירסם דן מירון ב"דבר" (1975) עם צאת המהדורה השנייה, ובהם הוא עומד על איכויותיו הפואטיות ועל התגבשות סגנונו.
חייו החברתיים-ספרותיים התנהלו בעיקר סביב כתבי העת שבהם פירסם את שיריו, ובמיוחד "מחברות לספרות". בתחילת פעילותו נמנה עם בני החבורה שהתקבצה סביב נתן אלתרמן, לאה גול"דבר"ג, יעקב אורלנד, אבות ישורון ואחרים. בשנותיו האחרונות התקרב לחבורת "עקד".
מלבד כתיבת שירה עסק גם בתרגום שירה ופרוזה מרוסית ומיידיש. מתרגומיו: "בין הרים" של דוד ברגלסון, מכִּתבי לנין, פרק מ"נפשות מתות" של גוגול ומשירי אוסיפ מנדלשטם וחלבניקוב. שירים ותרגומים נוספים שלו נשארו בכתבי יד, והם מצויים במכון גנזים.
שירתו מאופיינת בליריקה רצופת רגשות עזים, שירי אהבה ומראות נוף (סערות, גלי ים ולילות חשוכים), המלווים בתיאורים עגמומיים. הדמויות המרכזיות המאכלסות שירים אלה הם הדובר הנרגש מחוסר יכולת לממש את מאווייו, ודמות נשית שאליה הוא נמשך למרות ריחוקה. עם התפתחות שירתו חורגים תיאורים כאלה מה"כאן" ומה"עכשיו" של חוויית המשורר הרגעית ופונים אל הבחנות מופשטות, שיש בהן לא מעט משחקי מילים וצירופים לשוניים על גבול השנינה. מצויים בשירה זו גם רישומי טבע ונוף, שבסיסם הלשוני הוא בלשון המקרא ובאירועים מקראיים (כגון קריעת ים סוף). בשיריו המאוחרים קיימות נטייה גוברת להיגדים כלל-אנושיים, תחושה של השלמה עם המוגבלות האישית והכרה במוחלטות של העולם שאנו חיים בו.
ברזל, הלל. "שירה ופואטיקה". תל אביב: יחדיו. 1990. 267-299; דור, מ'. "גבעול במרחבים". "מעריב". 30.9.1960; זילברמן, חיותה. "אליהו טסלר: מונוגרפיה". חיבור לשם קבלת תואר דוקטור. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2008; לשם, גיורא. "על שירתו של טסלר". "דבר". 4.8.1961; מירון, דן. "אקדמות לשירת אליהו טסלר". "דבר" "משא". 25.5.1975. 1, 3.
לינקים חיצוניים
ספרים/כתבי עת/עיתונים שהופיעו בגוף הערך
אורלוגין, גבעול במרחבים, גזית, דבר, הדים, טורים, מחברות לספרות, משא, נפשות מתותמידע כללי
תחומי לימוד אקדמיים
אדריכלות
בקשר ספרותי עם
אורלנד יעקב
אלתרמן נתן
ברש אשר
גולדברג לאה
ישורון אבות
רבינוביץ' יעקב
עיר או ארץ מגורים
ישראל
תל אביב
זהות אתנית/דתית
יהודי/ה
גודל ערך
בינוני
הציעו תיקון, הוסיפו מידע חדש או תמונה
הערה חשובה
הלקסיקון מעודד שימוש נרחב במידע שבו למטרות לימוד ומחקר. לפיכך, אפשר להוריד ערכים ושאילתות מן הלקסיקון למחשב האישי בקלות ובכמה תצורות. נבקש כי בכל שימוש שהוא בערכים ובשאילתות שבאתר, יינתן קרדיט הולם לאתר ולמחבר/ת הערך.
בשונה מן הטקסטים שבלקסיקון, אין להעתיק או לעשות שימוש אחר בתמונות אשר באתר ללא הסכמה מפורשת מבעלי הזכויות עליהן.