סופרת
נולדה ביפו לזוג ניצולי שואה. גדלה בחיפה, שירתה בחיל הים ולאחר השירות הצבאי נסעה לארצות הברית בשליחות הסוכנות היהודית, לביים מחזות. למדה מחול, ובהמשך השלימה תואר ראשון בלימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב. שיחקה בתיאטראות, בין השאר בתיאטרון "הקאמרי", במחזותיו של חנוך לוין.
ב-1992 זכה סיפור קצר שלה, "אור ראשון", בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ". ספרה הראשון, "רקדנית שחורה בלהקת יחיד", ובו נובלות וסיפורים קצרים, יצא לאור ב-1997 בהוצאת הקיבוץ המאוחד וזכה לשבחים. הדמויות בספר זה הושוו לדמויות ניצולי השואה ב"עיין ערך: 'אהבה'" של דויד גרוסמן, לדמויות היֶקים בספריו של יואל הופמן ולדמויות בסיפוריו של אהרן אפלפלד.
ספרה השני, "חיינו השניים" (1999), מתאר צעירה המחפשת אחר אביה האבוד בחיפה ומבוסס על יומנים שכתב אביה על חוויותיו כילד במהלך מלחמת העולם השנייה ועד לבגרותו. מלבד אלה ראו אור שלושה רומנים נוספים פרי עטה: "מחר יקרה לנו משהו טוב" (2003) העוסק באם המגוננת על בנה באופן כפייתי; "שלושתם" (2007) המספר על מערכת יחסים סבוכה בין שלושה חברי ילדות; "אנשי פינות" (2013) העוסק בבת שהיא דור שני למשפחה הונגרית של ניצולי שואה. לאורך השנים המשיכה לפרסם סיפורים קצרים בכתבי העת "גג" ו"עתון 77".
כתיבתה מתאפיינת במלאות ריאליסטית עשירה ומהימנה ובמערך הנמקה פסיכולוגי וחברתי רחב. היא נוהגת לפרוש הוויית חיים המתרחשת במקום ובתקופה מסומנים ומוגדרים, שאליה פורצות לפרקים תשוקות שכבר התפרצו בעבר, סומנו והוכרזו כאתרי טאבו, אך הן חוזרות ומשכפלות את עצמן בדרכים מסתוריות ומערערות את איי היציבות הארעיים. היא מרבה לעסוק בנושאים ובדמויות המאפיינים את החברה הישראלית, ובפרט בניצולי שואה, בדור השני לשואה, בקשרים בין הורים לילדים בוגרים ובמרד של ילדים בהוריהם. כמו כן נוכחות ברבים מסיפוריה מערכות יחסים משולשות מסוגים שונים, המופיעות בכמה גרסאות ומשתקפות זו בזו.
ב-2003 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול. ב-2014 זכתה בפרס ברנר על ספרה "אנשי פינות" וב-2015 זכתה שוב בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל.

אמיר, דנה. "השיגעון הוא כלא אחר". "עתון 77" 283. ספטמבר 2003. 12-13; הולצמן, אבנר. "אנשים במצבים קיצוניים". "מפת דרכים". תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 2005. 175-176; הופמן, חיה. "מישהו מחכה בבית". "ידיעות אחרונות" לשבת. 19.12.1997. 26-27.

אלירז שור ויגאל שוורץ