משורר, חוקר ומתרגם
נולד בסן פרנסיסקו (שהה שם במסגרת לימודי דוקטורט של אביו), שב עם משפחתו לירושלים ב-1976, וב-1980 עברה המשפחה לתל אביב, שבה גדל והתחנך. למד בתיכון "אמי"ת גוש דן", במכינת "בני דוד", מכינה ישיבתית לצה"ל, ובישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. קיבל תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2001). היה מורה בבתי ספר תיכוניים, הרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (מ-2007) ומרכז ארצי של סדנאות כתיבה לאוכלוסיות מיוחדות מטעם הפרויקט "מקום לשירה", ירושלים (מ-2008). בתור חוקר זינדר מתמחה בפיוט וכיום הוא מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב.
שיריו התפרסמו לראשונה ב"הליקון" 32 (1999), ומאז הוציא לאור שני ספרי שירה: "אניות תרשיש" (כרמל, 2007) ו"כתובת" (2008, עם חברי קבוצת ""כתובת"").
שירתו היא מהלך מורכב של פריצת מחסומים נפשיים ואינטלקטואליים. היא עוסקת בעיקר בחיפוש רוחני ומעט במשפחה ובזוגיות. זו שירה בעלת לשון פיגורטיבית וגבוהה, בדרך כלל מעוצבת בצורות פתוחות, המשלבת בין המופשט והמיסטי לקונקרטי וליומיומי. עמדת המוצא של הדובר היא לרוב של חקירה עצמית אחר אמת פנימית. הוא מקיים דיאלוג עם דמויות גבריות מהמקורות (האל, אברהם, יונה ועוד), דמיוניות (למשל, חננאל בתוך "כתובת" 2008), עכשוויות (הזמר אביתר בנאי וז'אק דרידה) ואישיות (האב והסב). לא אחת הדמויות מתוארות בהקשרים יומיומיים, למשל פגישה עם מלאכים ברחוב יפו בירושלים, וזאת במטרה לקרב אותן אל המציאות.
תירגם מאנגלית סונטות של שקספיר ("משקספיר באהבה", 2000) ושירים של שיימוס היני ("הליקון" 41, 2001; 47, 2002) וג'ו שפקוט ("הליקון" 47, 2005).
פרסם את ספר המחקר ׳הקולך זה הקול׳: הבטים רטוריים ודיאלוגים בפיוטי הגאולה של ר׳ שלמה אבן גבירול (2012).
ממקימי קבוצת ""כתובת"" ו"מקום לשירה" (2002), מנהל אמנותי ועורך את הפרויקטים של "מקום לשירה", "מטר על מטר", פסטיבל ירושלים לשירה (מ-2008) ועוד.
שיריו תורגמו לאנגלית. זכה בפרס על שם הרי הרשון (2001), בפרס שרת החינוך למשוררים בתחילת דרכם (2004) ובפרס על שם רחל נגב (2006).

ברקוביץ', אילן. "חיים בטבור העולם". "הארץ" ספרות. 25.7.2008. 4; וילזטיר, מאיר. "ברדולטרי וצרות אחרות". "הארץ" ספרים. 2.1.2002. 1, 11; קודיש, דפי. "שקספיר האוהב משתעשע". "מעריב" ספרות. 26.1.2001. 27.

גלעד מאירי