סופר
נולד בקישינב, ברית המועצות. ב-1975 עלה ארצה עם הוריו, למד בתיכון "עירוני ד"' בתל אביב ובשנים 1984-1989 במחלקה לתקשורת חזותית ב"בצלאל". לאורך שנות התשעים ניהל סטודיו עצמאי לעיצוב גרפי ובשנים 1997-2004 עבד כמעצב ורעיונאי בשורה של משרדי פרסום מובילים. עם פרישתו מהזרם המרכזי של ענף הפרסום פתח משרד מיתוג עצמאי במשגב והחל מחלק את זמנו בין תל אביב לגליל. מרצה לתקשורת חזותית ולכתיבה יוצרת ב"בצלאל", במכללת הגליל המערבי ובמכללת אריאל.
משבר הקריירה שבא בעקבות סיום עבודתו כפרסומאי שכיר הוליד את רומן הביכורים שלו, "המינגוויי וגשם הציפורים המתות" (עם עובד, 2006). הספר זכה בפרס אקו"ם ליצירת ביכורים (2005), היה מחמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר (2008), זכה בפרס ויצ"ו-איטליה (2009) ותורגם לכמה שפות. ב-2010 פירסם את הרומן "שפה שסועה" ואת התרגום לנובלת הנעורים של פושקין "בת קפיטן".
שני הרומנים של זיידמן מהווים סדרה אוטוביוגרפית הסובבת סביב דמותו של טל שני (טוליק שניידרמן לשעבר), אלטר-אגו בדיוני של הסופר. דרך זיכרונותיו, עלילותיו והגיגיו של טל עוסק זיידמן בסוגיות הקשורות בכינון ובעיצוב הזהות היהודית, הזהות הישראלית והזהות הגברית. גיבורו של זיידמן מעוצב כזר אינטימי העומד על קו התפר שבין התרבויות השונות, הקודים החברתיים והלשונות. חוויות הילדות הסובייטית, טראומת השואה, ההגירה והשירות הצבאי בשטחים מתקיימות בתודעתו באותו מישור, תוך דיאלוג והתנגשות בלתי פוסקת ביניהן. אצלו דווקא אי-השייכות, הגעגוע והספק המתמיד מהווים את הגרעין הפורה והיציב ביותר של הזהות. סיפורי המעשה בספריו מתמקדים בסימון גבולות בין המרכז לשוליים. לעומת זאת, הלשון משמשת לו כאמצעי לכונן מרחב אוטופי של הכלה, חסר גבולות והיררכיות. העברית הישראלית הצברית שלו מתקיימת בהרמוניה עם הרוסית, היידיש, הערבית, האנגלית והצרפתית. היא מאפשרת להן להתקיים במרחבה, ותוך כדי כך עוברת בעצמה שינוי והזרה.

ידלין, נעה. "אני בוגד". "מעריב" סופשבוע. 23.2.2007. 54-58; קופרבוים, רונה. "ישראלי אסלי". "ידיעות אחרונות" 7 לילות. 21.5.2010. 18.

סבטלנה נטקוביץ'