משורר ועורך
נולד בירושלים ומ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה. עורך ומורה במדרשה שבמכללת "אורנים". פירסם ארבעה ספרי שירה: "שירים" (כרמל, 1978) שזכה בפרס על שם ניומן; רשות דיבור: "שירים" 1983-1978 (1984); "בעל בית" (1995); "הימים שבאו" (2010) וקיץ וחורף: מרובעים (2013). זכה גם בפרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים (1998) ובפרס דוליצקי לשירה עברית (2016). ערך מבחר ספרים וקובצי מאמרים. ב-2009 ערך עם האמן והאוצר ירון דוד את האנתולוגיה "תום ותהום: תפילת הקדיש בספרות העברית", שנכללו בה יצירות שירה ופרוזה המתייחסות למוטיבים מתפילת הקדיש. תפילה זו מופיעה בשירתו של ורטה עצמו כבר בספרו הראשון, בפואמה ושמה "כשרעש בא ברחיפה", שהוקדשה "לחברי שאינם" ("יִתְגַּדְּלוּ וְיִתְקַדְּשׁוּ צְרִיחוֹת אַחֲרוֹנוֹת"), ובה נקשר ההיעדר בחיפושו העצמי של הדובר, שאינו מוצא את מקומו: "אִמָּא זוֹ הַצְּעָקָה לַחֲזֹר אֶל אוֹתָם מִישׁוֹרִים קְרוּעִים/ וְאֵינֶנִּי שָׁם וְגַּם לֹא בְּשׁוּם מָקוֹם אַחֵרדַּע נִקֻּדַהּ
לחצן "נקד אוטומט"
הכניסו את הטקסט שברצונכם לנקד לתיבה שמעלי. לחצו עלי לניקודו.
אם מילה כלשהי בטקסט המנוקד אינה מנוקדת כמו שהתכוונתם, הקליקו עליה עד לקבלת תצורת הניקוד הנכונה.
לחצן "נקד בודדת"
כיתבו מילה כלשהי בתיבה שמעלי. לחיצה עלי תציג את אפשרויות הניקוד השונות למילה זו.
מופרדות ברוחים, ניתן לנקד מספר מילים ע"י המופרדות ברווחים."
לחצן "עדכן מילה לטקסט"
אני שימושי אם תרצו לעדכן תצורת ניקוד חדשה שאינה מופיעה במאגר המילים של ניקודה.
קודם כל יש ללחוץ על המילה שתרצו לעדכן בטקסט המנוקד משמאל. (אם לא לחצתם קודם על מילה בטקסט המנוקד: אין לי כל שימוש!)
המילה תופיע בתיבת הטיוטא מתחתי. שם תוכלו לנקד אותה כרצונכם.
בכדי לעדכנה בחזרה לטקסט המנוקד ליחצו עלי.
שתי דרכים לניקוד מילה בתיבת הטיוטא:
א. ידנית ע"י שימוש בלחיצי הניקוד מתחת לתיבת הטיוטא (ישנם גם קיצורי דרך בצורת שילובי מקשים, נסו ללחוץ על ctrl+shift ועל מקש מהשורה הראשונה של המקלדת, דהיינו שורת המספרים, ניקודי שׁ שׂ נעשים ע"י לחיצה על ctrl+shift+ש'.)
ב. חצי-אוטומטית בעזרת תיבת "נקד בודדת":
כיתבו בתיבת "נקד בודדת" מילה דומה למילה שתרצו לנקד, לחצו על "נקד בודדת" ובדקו אם ניקודה משביע את רצונכם. אם כן, לחיצה על תצורת הניקוד המתאימה תועתק לתיבת הטיוטא.
מילה דומה היא או מילה באורך זהה למילה בתיבת הטיוטא (למשל בשביל לנקד את המילה "ינקדו" בתיבת הטיוטא, נקדו בודדת את "ילמדו" ובחרו בתצורה המתאימה) או מילה חלקית למילה בתיבת הטיוטא (למשל בשביל לנקד את המילה "נקדתם" בתיבת הטיוטא, נקדו בודדת את "נקדת", אח"כ נקדו בודדת את "תם"- ונשלם!).

איך נִקֻּדַהּ עובדת?
נִקֻּדַהּ אינה יודעת כללי ניקוד כלשהם. היא פשוט זוכרת את הניקוד של כל המילים שהיא ראתה. (כרגע מכיל בסיס הנתונים את כל מילות התנ"ך, שירי רחל, שירי ביאליק, לקסיקונים ומשוררים אחרים).
המילים החדשות שאתם מוסיפים נשמרות לשימושכם אצלכם על המחשב, אולם משתמשים במחשבים אחרים לא יכולים לגשת אליהן.
עדכון בסיס הנתונים לטובת כלל המשתמשים
רצוי ומשתלם לעדכן את כלל משתמשי נִקֻּדַהּ במילים החדשות שנאספו אצלכם על המחשב ניתן להשתמש גם בכל טקסט עברי מנוקד שברשותכם.
כרגע אפשרות זאת קיימת רק עבור משתמשים רשומים
בכדי לקבל רשות להוסיף למאגר הניקוד נא לפנות למייל בתחתית הרשימה
נִקֻּדַהּ 10/6/2005
לזכרו של שׁוֹבָל שַׂגִּיא כ"ח באב התשל"ה כ" באב התשס"ט,
יוזם ומפתח האתר,
מאהב אמת של השפה העברית ובנות אדם
תרגום תאריכים לועזי עברי

לטענות מענות ובקשות לשיפור ניתן לפנות ל דורון
אנו נמצאים כיום בתהליך חיפוש יועץ לשוני במשרה חלקית עבור האתר
שליחת קורות חיים והתקשרות גם כן תעשה דרך הדוא"ל הנ"ל
".
בשירתו ניכר הן היחס למקום הקונקרטי – נופיה של ארץ ישראל – הן היחס הנרמז למקום המופשט, שמעבר לנראה: "וְאִם עֵינַי פְּקוּחוֹת בְּלִי הֶרֶף אֶל מֵאֲחוֹרֵי אֶתְמוֹל/ וְאִם צִפּוּ שֶׁאֶעֱשֶׂה עוֹד צַעַד וְאֶמְחַק אֵת שְׁאֵרִית הַמֶּרְחָק/ וְאִם אֲנִי עֲדַיִן מַטֶּה אֹזֶן וּבוֹאִי וְצֵאתִי עוֹד כּוֹשְׁלִים וְרוֹתְחִים/ אֲבָל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֱלֹהִים" ("שני חסר אונים", "שירים"). שני סוגי ה"מקום" הללו שלובים זה בזה; תיאור הקונקרטי הוא לפעמים גם הכמיהה אל המצוי מעבר לו. רבים משיריו מציגים את הדובר הניצב על עומדו לנוכח מראֶה, פיסת נוף, דמות, עֶצֶם, שביב מחשבה או רסיס זיכרון, ומנסה לפענחם.
השיר, לשיטתו, משמעו מעשה לשוני המשתתף בדרכו המקוטעת בעבודת האל היומיומית, וייתכן שעצם הדיבור שבו יקרע צוהר אל מציאות אחרת: "אֶת אֱלֹהַי אֲנִי עוֹבֵד/ מִבֶּטֶן אֳנִיָּה אֲפֵלָה./ הוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת כְּמוֹ הַיָּם/ […] כְּמוֹ חֲפָצַי הַמֻּטָּלִים סְבִיבִי./ אֲנִי מְאַשֵּׁר אֶת מְלֹא קִיּוּמָם/ כְּחֵלֶק מֵהַחֲשֵׁכָה הַקָּרָה/ בְּמִלְמוּל שֶׁל שִׁיר" ("הפלגה", "בעל בית").

גורביץ', זלי. "לעמוד חזק באמצע: על ספרו של יורם ורטה "הימים שבאו"". "כתובת" 4. דצמבר 2010. 181-178; זהבי, אלכס. "ביקור בשדה בוכין". "דימוי" 14. 1997-1996. 61-60; שמיר, משה. "התלות הנסתרת". "מאזניים" ע"א (6). אפריל 1997. 66-65.

אורי הולנדר