משורר
נולד בירושלים ומתגורר בה. את לימודיו האקדמיים באשורולוגיה והמזרח הקדום השלים באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בענפיה השונים של הספרות המסופוטמית הקדומה: אשורית, אכדית, בבבלית ושומרית. כיום משמש כפרופסור חבר וכראש המדור האשורולוגי בחוג לארכיאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.
בראשית שנות ה-2000 החל לפרסם משיריו, בעיקר במדור "תרבות וספרות" בעיתון "הארץ". בהמשך ראו אור ארבעה קובצי שירים פרי עטו: "שובר הלחם" (2002); "שנתיים" (2006); "אין העולם מקומו" (2011) וסקסוניה, ספר המדבר (2014), וכן ספר בעקבות שירתה של אלזה לסקר שילר: שחור וכוכב: מסע בעקבות אלזה לסקר-שילר (2014).
קולו השירי יוצא דופן בשירה העברית העכשווית. מבחינות רבות, הוא ממשיך דרכם של כמה מן המשוררים המודרניסטים של דור המדינה, בהם: זך, פגיס, פנקס ואחרים. הפואטיקה שלו שכלתנית ואינטלקטואלית באופייה, מורכבת וחידתית. היא עשירה במוטיבים מיתיים ונוצריים ונעה בין עולמות תוכן וידע שונים, זמנים ומרחבים מגוונים: מתקופת הקרח אל ההווה, מן המקדשים ההלניסטיים הקדומים אל גרמניה, ומאודיסאוס ואשת לוט אל שוטרי משטרת ההגירה.
עם זאת, גם מן ההפלגה אל המרחקים עולה לרוב אמירה נוקבת ופסימית על מציאות חיינו, ובעיקר – על תהליכי הכליה והחורבן שאנו נתונים להם במישור האישי-גופני, הלאומי והסביבתי. מרבה לעסוק גם בעמדתו הכפולה כאב וכבן ובמערכות יחסים זוגיות ומקצועיות, על הקושי והצער הגלום בהן. כך, בצד החזות האינטלקטואלית המנוכרת לכאורה, עולים משיריו רגשות עזים של כאב וחרדה והקריאה בהם מטלטלת ועוכרת שלווה. תחושות אלה מעוצבות גם באמצעות הפואטיקה והמבנה של רבים משיריו – טורים מדויקים ומהוקצעים לכאורה, הנשברים תדיר על ידי פסיחות ותחביר לא תקני. שירתו המרתקת מעוררת עניין וסקרנות בקרב חוקרי ומבקרי שירה.
ב-2008 זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית על ספרו "שנתיים".

אלמוג, רות. "משורר שהתרבויות הן לחמו". "הארץ" תרבות וספרות. 8.11.2002. ה'2; הירש, אלי. "נתן וסרמן: 'ו"אין העולם מקומו""'. "ידיעות אחרונות" 7 לילות, מדור ספרות. 16.9.2011; הראל, מעין. "המשורר כדג אלם". "הארץ" ספרים. 31.1.2007.
מעין הראל