מתרגם, חוקר, מבקר ועורך
נולד בלימנובה, פולין. גדל במשפחה חסידית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לרוסיה וחזרה לפולין ב-1946. למד בחדר ובבית הספר היהודי הכללי בקראקוב. עלה לארץ עם משפחתו ב-1950 והתגורר בתל אביב. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל. ב-1959 החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית והיסטוריה כללית, וב-1976 הוענק לו תואר דוקטור על חיבורו "אמנות הרומאן של פרץ סמולנסקין", שנכתב בהדרכתם של פרופ' שמעון הלקין ופרופ' שמואל ורסס. ב-1968 פירסם מהדורה מוערת בצירוף מבוא של הרומן "קבורת חמור" לפרץ סמולנסקין. לימד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית (2005-1966), וכן באוניברסיטת בן-גוריון ובמוסדות אחרים.
מאמריו ומחקריו עוסקים בספרות ההשכלה, בשירת אורי צבי גרינברג, בשירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם ובשירה הישראלית במחצית השנייה של המאה העשרים (אבות ישורון, נתן זך, ישראל פנקס, אהרן שבתאי ואחרים). במחצית הראשונה של שנות השישים פירסם מאמרי ביקורת בכתבי עת ובעיתונות היומית בשם העט דוד כרמי (בין השאר על ספריהם הראשונים של חיים גורי, דוד אבידן ויונה וולך). במחצית השנייה של שנות השבעים פירסם (עם שלמה רוזנר) במוסף הספרותי של "הארץ", בשם כרמי רוזן, את המדור "עידן ועידנים" שהביא קטעים, לעתים בעלי אופי קוריוזי, מן הספרות העברית לדורותיה.
האנתולוגיה שערך, "השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם" (מוסד ביאליק, 1997, בצירוף מבוא מקיף, הערות ונספח ביו-ביבליוגרפי), היא "מפעל גאולה יחיד במינו" (ברונובסקי, 1998). מובא בה מבחר מיצירותיהם של יותר מעשרים משוררים, המעמיד את שירתם הנשכחת בהקשר של המודרניזם העברי על רקע השירה הפולנית בת הזמן.
למן המחצית השנייה של שנות השבעים התחיל מפרסם תרגומים מן השירה הפולנית בת זמננו. עד כה תירגם חמישה מבחרים משירת צ'סלב מילוש ("וזרח השמש ובא השמש", 1981; "כוכב הלענה", 1989; "על גדת הנהר", 1999; "זה", 2008; אור יום, 2014), וכן קובצי "שירים" של זביגנייב הרברט ("מר קוגיטו ו"שירים" אחרים", 1984; "דו"ח מעיר נצורה", 1990; "אלגיה לעת פרידה", 1998; ו"אפילוג של סערה", 2005). שירי הרברט כונסו ב-"שירים", 2012. ממסותיו של הרברט תירגם וינפלד את "טבע דומם עם רסן" (2008) הדן בציור ההולנדי במאה השבע-עשרה והכולל גם את הפרו"זה" ההגותית "האפוקריפים ההולנדיים", שראתה אור גם בנפרד (1997). ב-2009 ראו אור בפולין חילופי מכתבים בין הרברט ווינפלד (listy).
לאלה יש להוסיף את תרגומיו משירי אדם זגייבסקי ("מיסטיקה למתחילים", 1999), רישרד קריניצקי ("נקודה מגנטית", 2011) וויסלבה שימבורסקה ("רגע", 2011) וכן את "אחרי מהפכות רבות: מבחר מן השירה הפולנית שאחרי 1945", שערך עם רפי וייכרט (2000). מבחר מתרגומיו של וינפלד (גם מאנגלית ומיידיש) מובא בחוברת "הליקון 98" בעריכת דרור בורשטיין ("עברוּת", 2012).
בתחום הפרו"זה" תירגם וינפלד את "כל הסיפורים" של אידה פינק (2004) ואת הרומן האוטוביוגרפי שלה, "נלך בלילות נישן בימים" (1993), וכן את "אימפריה" של רישרד קפושצ'ינסקי (על התפרקות ברית המועצות) ואת "תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז'" של מאיר באלאבאן )כרך א, 2002).
מבקרים רבים ציינו את חשיבות תרגום יצירתה של אידה פינק ואת זכות הראשונים השמורה לווינפלד ב"אזרוּח" השירה הפולנית המודרנית בשירה העברית. המסות והמבואות שצירף לספרים שתירגם וערך עומדים בסימן של קפדנות למדנית וסגנון מלוטש, בהיר ומנופה.
וינפלד, שהוא בעל טעם ספרותי משובח ועורך בעל מוניטין רב, ערך ספרי שירה רבים כעורך מדור השירה בהוצאת כתר (1990-1984) ובמפעל קס"ת של מרכז ההדרכה לספריות ציבוריות לעידוד ספרי ביכורים (מ-2008). הוא ערך גם שני מבחרים משירי דוד אבידן: "אבידניום" (1987) ו"אדמלה" (2001), ועם ענת ויסמן מהדורה בת ארבעה כרכים של דוד אבידן: כל ה"שירים" (2011-2009).
וינפלד זכה בפרסים הבאים: פרס משרד התרבות הפולני (1994), פרס משרד ראש הממשלה הפולני (1995), פרס פ.א.ן (P.E.N) של אגודת הסופרים הפולנית ופרס שר החינוך והתרבות של מדינת ישראל למתרגמים (1995). שני כרכים של כתבי דוד אבידן זיכו אותו (עם ענת ויסמן) בפרס משרד החינוך והתרבות להוצאה לאור של ספרות מופת (2009, 2011). ב-2011 הוענק לו מטעם אוניברסיטת בר-אילן פרס על שם יצחק עקביהו על מפעל חיים בתרגום. חתן פרס טשרניחובסקי לתרגום לשנת 2018.

ברונובסקי, יורם. "אלף שנה, וביחוד עשרים". "הארץ" תרבות וספרות. 16.1.1998; —. "הנשגב הישן, הנשגב החדש". "הארץ" תרבות וספרות. 23.7.1999; דיקמן, עמינדב. "השירה והשאלה היהודית". "הארץ" ספרים. 5.11.1997; לפידוס, רינה. "שירה עברית מודרנית בפולין לפני מלחמת העולם השנייה", "מחקרי ירושלים בספרות עברית" י"ז (תשנ"ט 1999). 205־208; קלדרון, נסים. "המקצוע: ספרות" (על דוד וינפלד). "מעריב" ספרות וספרים. 22.8.1997.

ענת ויסמן