סופרת ומשוררת
נולדה באשקלון. בעלת תואר ראשון בחינוך ממכללת סמינר הקיבוצים, ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר-אילן. במסגרת לימודיה כתבה עבודת תזה שכותרתה: ""שירת יונה וולך – ביוגרפיה ופואטיקה"". מפרסמת ביקורות ספרותיות באינטרנט וכותבת רשימות ביקורת עבור כתבי העת "מאזניים" ואפריון. חברה באגודת הסופרים העבריים. שימשה בה כחברה בוועדת הביקורת, והיתה דוברת האגודה (2009-2007).
ב-2009 הקימה את הוצאת הספרים "פיוטית" ליוצרים מתחילים. הוצאתה פעילה גם בסיוע בתהליך הכתיבה, בשלב הפרסום ואף בהפקת ערבים ספרותיים לרגל הוצאת ספרי היוצרים.
ספרה הראשון "דרך העיניים שלי", שהתפרסם ב-2000 בהוצאת אסטרולוג, הוא רומן וידויי המוקדש לאחיה, טוביה, שנהרג בעת שירותו הצבאי, ולאמה המנוחה כאם שכולה. אחריו הוציאה רומן נוסף בשם חגיי ועוונותיי. ספר שיריה הראשון "תבואת השיגעון" ראה אור ב-2006. זיוה שמיר (2009) רואה בשירתה: "…שירה יצרית וארוטית… ספוגה בזכרי מקרא ולשון חכמים. שירת נשים במיטבה…".
החל מ-2009 הוציאה כמעט את כל ספריה בהוצאת פיוטית, שאותה ייסדה: "איפה את חיה" (שירים, 2009); לאחות את הקרעים (רומן, בשיתוף חפציבה גולדנברג, 2010); "הקונטרס שלי" (שירים, מלווה באיורים מעשה ידי בנה, אלירן, 2011); נשמה אינדיאנית (שירים, 2013); העצובים – וידוי חושפני של אחות שכולה מכוחות הביטחון (נובלה, 2016); בסבך השערה: התשוקה אינה זקוקה לפנים (נובלות וסיפורים, הוצאת אסטרולוג, 2017). כן הוציאה רומן מכתבים עם בלפור חקק בשם "השמות שמורים במערכת" (2011) ושלושה ספרי ילדים.

חקק, בלפור. "שירה יוצאת מן הדעת". "הצופה". 12.1.2007. 13, 15; שמיר, זיוה. "איפה את חיה": שירים" (גב הספר). ירושלים: צור-אות. 2009; לוי, אביבית. "האישה והדגים". מאזנים פ"ג. גל' 5-6. 2010. 79-80; גרנות, משה. "סוגה חדשה?". מאזנים פ"ה. גל' 6. 2011. 57.
רון לסרי