משורר, סופר ומתרגם
נולד בוורשה. בילדותו הצטרף לאמו, שנזקקה לאתרי מרפא, בדרום-צרפת ולמד את השפה הצרפתית. לאחר מכן התחנך בפנימייה בהרי הסודטים ורכש שליטה מלאה גם בגרמנית. ב-1929 חזר לוורשה ולמד באוניברסיטה בפקולטה למדעי החברה. במקביל היה פעיל בתנועת בית"ר והשתתף בעריכת ביטאון האצ"ל "ירוזליזמה ויזוולונה" ("ירושלים המשוחררת"). באותה העת הוציא לאור את כתב העת "פשבוים" ("בפריצה קדימה"), שהוקדש לרעיון האקטיביזם הציוני.
בתחילת מלחמת העולם השנייה נמלט ללבוב, שנפלה בידי הרוסים, ובלית ברירה חזר לגטו ורשה. בסוף ינואר 1941 ברח מהגטו, ובעזרת תעודות מזויפות הצליח לעבוד בלובלין בחברה גרמנית שחיפשה עובדים פולנים דוברי גרמנית. הוא שב לגטו ורשה כדי לחלץ את הוריו מהאקציה הגדולה שהתרחשה ביולי 1942. בלובלין זיהה את המשפחה מכר של אביו והמשפחה ברחה מזרחה. תיאודור ואשתו, נעמי, נתפשו על ידי הגסטאפו ליד מיידנק, ושוחררו בדרך נס. הזוג עלה לארץ ב-1947. בארץ נקלט במחלקת התעמולה של קק"ל, ערך את ביטאונה "קרננו", וברבות הימים נתמנה לראש מחלקת ההסברה ולחבר הנהלת קק"ל.
ספרו "העיר האחרת: שירים" יצא ב-1962 בהוצאת מחברות לספרות. החוויה המרכזית בספר, המחולק לשלושה שערים, עוברת דרך מחוזות הזיכרון. השער הראשון נוגה ונוסטלגי, ולעומתו השער השני והשער השלישי מאופיינים באווירה המאיימת הנוצרת תוך כדי תיאור ההשתנות של עיר הולדתו, ממרחב חיים חיוני למלכודת מוות. ספרו השני, "הפחד האחרון: סיפורים" (1972), הוא קובץ סיפורים שרובם התפרסמו במרוצת השנים במוספים ספרותיים ובחוברות כתב העת "קשת". סיפורי הקובץ מתמקדים בדמויות רדופות זיכרונות המסוגרות בעולם נפשי אפל ומסויט.
תירגם שירה, פרוזה וספרות מחקרית מגרמנית, מצרפתית ומפולנית, ופירסם כתבות ורשימות ביקורת ספרותיות בעיתונות בארץ ומחוצה לה. כמו כן עסק בעריכת חוברת טיולים ומפות מטעם מחלקת ההסברה של קק"ל.

דרומי, אורי. "גאולת השפה והאדמה". "הארץ" 14.6.2006. 4; התלגי, תיאודור. "זיכרונות אישיים ותעודות היסטוריות מערב פרוץ מלחמת העולם השניה". "האומה" 124. 1996. 432-436; פינברג, ענת. "הפחד האחרון". "מאזניים" 37. 1973. 71-72.

רון לסרי